ביאור:עין הרע: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
בוט טוען עדכון
בוט טוען עדכון
שורה 1:
 
 
{{מאמר הגדרה}}
 
בלשון ימינו "עין הרע" היא סוג של כישוף. אבל בלשון המקרא, המושג "רע עין" מציין תמיד אדם שאינו רוצה לתת:
 
::#* {{צמ|תוכן=האיש הרך בך והענג מאד '''תרע עינו''' באחיו ובאשת חיקו וביתר בניו אשר יותיר. מתת לאחד מהם מבשר בניו אשר יאכל מבלי השאיר-לו כל במצור ובמצוק אשר יציק לך איבך בכל-שעריך. הרכה בך והענגה אשר לא-נסתה כף-רגלה הצג על-הארץ מהתענג ומרך '''תרע עינה''' באיש חיקה ובבנה ובבתה. ובשליתה היוצת מבין רגליה ובבניה אשר תלד כי-תאכלם בחסר-כל בסתר במצור ובמצוק אשר יציק לך איבך בשעריך|מקור=דברים כח נד}}- כאן מתוארים אנשים שאינם רוצים לתת - לא בגלל שהם רעים מטבעם, אלא בגלל המחסור הקשה.
::#* {{צמ|תוכן=אל תלחם את לחם '''רע עין''' , ואל תתאו למטעמתיו. כי כמו-שער בנפשו כן-הוא; 'אכל ושתה!' יאמר לך, ולבו בל-עמך|מקור=משלי כג ו}}- החכם ממליץ שלא לקבל אוכל מאדם שאינו רוצה לתת; הוא נותן לך לאכול ולשתות, כנראה מתוך תחושה של מחוייבות חברתית או מסיבה אחרת, אבל לא מתוך רצון; ולכן עדיף שלא לקחת, כדי לא לגרום לכך שיחשוב עליך מחשבות רעות ( ''' ולבו בל עמך''' ).
::#* {{צמ|תוכן=נבהל להון איש '''רע עין''' , ולא ידע כי חסר יבאנו|מקור=משלי כח כב}}- ע"פ המפרשים, הכוונה לאדם שכל-כך ממהר להתעשר, שאינו רוצה לתת ממנו לאחרים (תרומות, מעשרות או צדקה), ואינו יודע שהקמצנות שלו תביא עליו מחסור.
::#* {{צמ|תוכן=השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל לאמר 'קרבה שנת השבע שנת השמטה', '''ורעה עינך''' באחיך האביון, ולא תתן לו, וקרא עליך אל ה', והיה בך חטא|מקור=דברים טו ט}}- לפני שנת השמיטה, קיים חשש שהעשיר לא ירצה לתת הלוואה לעני (ע'ראו [http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=961111&whichpage=1 דיון באתר "'דרישת ה'"] ; [[ביאור:איך משכנעים אנשים שאינם רוצים להלוות לעניים|סיכום הפירושים]] ).
::#*הביטוי ההפוך - "טוב עין" - מציין את ההיפך - אדם שרוצהשאוהב לתת {{צמ|תוכן= '''טוב עין''' הוא יברך, כי נתן מלחמו לדל|מקור=משלי כב ט}}.
 
אבל הפירוש הזה אינו מסביר את המילה "עין" - מדוע אדם שאינו רוצה לתת נקרא דווקא "רע עין"? היה מתאים יותר לקרוא לו "ּרערע יד"!
 
לכן נראה לי, שלמושג "רע עין" ישנה משמעות מדוייקת יותר. '''
לכן נראה לי, שלא כל אדם שאינו רוצה לתת נקרא "רע עין". המושג "עין רעה" מציין תחושה אינסטינקטיבית של צער וסבל, שנגרמת לאדם רע העין, כאשר הוא מסתכל על הזולת ורואה אותו נהנה מהרכוש שלו.
 
המושג "עין רעה" מציין את המבט הרע בעיניים - מבט של צער וסבל שנמצא בעיניהם של אנשים מסויימים כאשר הם מסתכלים על הזולת ורואים אותם נהנים מהרכוש שלהם; ו"עין טובה" היא ההיפך - מבט של שמחה שנמצא בעיניהם של אנשים "טובי עין" כאשר הם רואים שהצליחו לעזור לזולת. '''
אם כך, "רע עין" הוא אדם שאינו רוצה לתת לזולת, כי ההתבוננות בהנאת הזולת גורמת לו צער. '''
<div class="advanced">
 
==עין רעה בזמן מחסור==
לפחות בשני פסוקים - שני הפסוקים שהובאו למעלה מספר דברים - העין הרעה קשורה למצב של מחסור: ב [[דברים כח נד]]המחסור נובע ממצור, וב [[דברים טו ט]]המחסור נובע משנת השמיטה. ייתכן שאפשר להסביר באופן זה גם את הפסוקים מספר משלי: '''
 
::* {{צמ|תוכן=אל תלחם את לחם '''רע עין''' , ואל תתאו למטעמתיו. כי כמו-שער בנפשו כן-הוא; 'אכל ושתה!' יאמר לך, ולבו בל-עמך|מקור=משלי כג ו}}- ייתכן שהכוונה לאדם עני, שמזמין אותך לסעודה למרות שהסעודה אינה מספיקה לו; והחכם ממליץ שלא לאכול מסעודה זו, שהיא סעודה שאינה מספקת לבעליה [[ביאור:סעודה שאינה מספקת לבעליה|(פירוט]] ).
::* {{צמ|תוכן=נבהל להון איש '''רע עין''' , ולא ידע כי חסר יבאנו|מקור=משלי כח כב}}: גם כאן ייתכן שהכוונה לאדם שחרד (נבהל) ממחסור שבא או שעלול לבוא בעתיד, ולכן הוא שומר על רכושו בקנאות ( [[ביאור:נבהל להון איש רע עין, ולא ידע כי חסר יבואנו|פירוט]] ), ולהיפך: {{צמ|תוכן= '''טוב עין''' הוא יברך, כי נתן מלחמו לדל|מקור=משלי כב ט}}( [[ביאור:טוב עין - הוא יבורך כי נתן מלחמו לדל|פירוט]] ). '''
::
 
'''
 
==נספח א - דברי ר' יהושע בן לוי על עין טובה ועין רעה==
שורה 27 ⟵ 29:
[מתוך [http://kodesh.snunit.k12.il/b/l/l3507_038b.htm תלמוד בבלי, סוטה לח:] ] '''
 
אמר ר' יהושע בן לוי: אין נותנין כוס של ברכה לברך אלא לטוב עין, שנאמר ( [http://kodesh.snunit.k12.il/i/t/t2822.htm#9 משלי כב] ) {{צ|תוכן=טוב עין הוא יבורך כי נתן מלחמו לדל}} אל תיקרי ''' יבורך''' אלא ''' יברך''' . '''
 
ואמר ר' יהושע בן לוי: מנין שאפילו עופות מכירין בצרי העין? שנאמר ( [http://kodesh.snunit.k12.il/i/t/t2801.htm#17 משלי א] ) {{צ|תוכן=כי חנם מזורה הרשת בעיני כל בעל כנף}} . '''
 
ואמר רבי יהושע בן לוי כל הנהנה מצרי העין עובר בלאו, שנאמר ( [http://kodesh.snunit.k12.il/i/t/t2823.htm#6 משלי כג] ) {{צ|תוכן=אל תלחם את לחם רע עין וגו' כי כמו שער בנפשו כן הוא אכול ושתה יאמר לך וגו'}} . רב נחמן בר יצחק אמר עובר בשני לאוין: ''' אל תלחם''' ו ''' אל תתאו''' . '''
 
ואמר ר' יהושע בן לוי: אין עגלה ערופה באה אלא בשביל צרי העין, שנאמר ( [http://kodesh.snunit.k12.il/i/t/t0521.htm#7 דברים כא] ) {{צ|תוכן=וענו ואמרו ידינו לא שפכו את הדם הזה ועינינו לא ראו}} : וכי על לבנו עלתה שזקני בית דין שופכי דמים הם? אלא לא בא ''' לידינו''' ופטרנוהו, ולא ''' ראינוהו''' והנחנוהו; לא בא לידינו ופטרנוהו בלא מזונות, לא ראינוהו והנחנוהו בלא לוייה. '''
 
'''
 
==נספח ב - עין הרע ע"פ רש"י==
[[ביאור:עין הרע ע"פ רש"י|מאמר של דוד אקסלרוד]]
 
</div>
 
::*
שורה 48 ⟵ 50:
 
[[קטגוריה:הגדרות מושגים|עין הרע]]
[[קטגוריה:משלי כב ט|עין הרע]]
[[קטגוריה:תופעות חברתיות|עין הרע]]
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/kma/qjrim1/ayn.html}}