ביאור:בראשית ב כד: הבדלים בין גרסאות בדף

= והיו לבשר אחד - כמה פירושים =

::*אולם, לפי זה המשפט " <span style="font-weight: bold;"> '''והיו לבשר אחד</span>''' " מתאר תופעה רגעית וחיצונית בלבד.

2. יש אומרים שהתופעה אכן קשורה ליחסי מין, אבל סוף הפסוק מתייחס לתוצאה ארוכת-הטווח שלהם - " {{צ|סוג=mfrjצפ|תוכן=הולד נוצר על-ידי שניהם, ושם <span style="font-weight: bold;"> '''נעשה בשרם אחד</span> '''}} " {{קטן|(רש"י, ע"פ תלמוד בבלי סנהדרין כח)|}} - החיבור בין איש לאשתו יוצר בשר אחד המורכב מהגנים של שניהם. '''

::*אולם, גם לפי פירוש זה, לא ברור מדוע המשפט נאמר דווקא על האיש ואשתו: " {{צ|סוג=mfrjצפ|תוכן=כי גם הבהמה והחיה יהיו לבשר אחד בתולדותיהם}} " {{קטן|(רמב"ן)|}} .

3. ויש אומרים שהתופעה מתייחסת לקשר הנפשי והמשפחתי בין איש לאשתו - האיש עוזב את הוריו, נושא אישה, ומתייחס אליה כאילו שהיא משפחתו העיקרית, קרובה אליו יותר מאשר הוריו (המילה "בשר" מציינת את הקשר המשפחתי, כמו בביטויים " <span style="font-weight: bold;"> '''אחינו בשרנו</span>''' ", " <span style="font-weight: bold;"> '''שאר בשרו</span>''' "): " {{צ|סוג=mfrjצפ|תוכן=והנה יעזוב שאר אביו ואמו וקרבתם, ויראה שאשתו קרובה לו מהם}} " {{קטן|(רמב"ן)|}} ; " {{צ|סוג=mfrjצפ|תוכן=מכוין בכל הפעולות להשיג השלמות המכוון ביצירת האדם, כאילו שניהם נמצא אחד בלבד}} " {{קטן|(ספורנו)|}} .

1. יש אומרים שהפסוק מתאר את המצב הרצוי והאידיאלי - האיש <span style="font-weight: bold;"> '''צריך</span>''' לעזוב את משפחתו ולדבוק רק באשתו: " {{צ|סוג=mfrjצפ|תוכן=רוח הקודש אומרת כן, לאסור על בני נוח העריות}} " {{קטן|(רש"י ע"פ תלמוד בבלי סנהדרין כז)|}} ; " {{צ|סוג=mfrjצפ|תוכן=ראוי שישתדל האדם לישא אישה הוגנת לו וראויה לידבק בו, גם שיצטרך לעזוב את אביו ואת אמו... כי אז יכוונו לדעת אחד}} " {{קטן|(ספורנו)|}} .

כי מי שיקרא את פרשת חטא גן העדן, יתמה מאד, איך אדם, ששמע את דבר ה' באופן ישיר וגלוי - הפר את מצוותו, עזב את הא-ל שיצר אותו, ושמע בקול אשתו. לכן מקדימה התורה ואומרת {{צ|תוכן=על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו, ודבק באשתו, והיו לבשר אחד}}: אל תתמה על אדם הראשון, שכן גם היום קורה לרוב, שאיש עוזב את אביו ואת אמו שילדו אותו, ודבק באשתו מתוך תאוות-בשרים - כדי שיהיו לבשר אחד. כך גם אדם הראשון, עזב את אביו שבשמיים, ודבק באשתו. '''

::*שכם בן חמור הכנעני, שאנס את דינה בת יעקב: (בראשית לד3לד ג): {{צ|תוכן= <span style="text-decoration:underline">'''ותדבק</span>''' נפשו בדינה בת יעקב; ויאהב את הנערה, וידבר על לב הנערה}}

::*שלמה המלך, שאהב נשים נכריות רבות (מל"מלכים א יא2יא ב) {{צ|תוכן=מן הגויים, אשר אמר ה' אל בני ישראל 'לא תבואו בהם והם לא יבואו בכם אכן יטו את לבבכם אחרי אלוהיהם' - בהם <span style="text-decoration:underline">'''דבק</span>''' שלמה לאהבה}};

::*רות א14א יד: {{צ|תוכן=ותישק עורפה לחמותה, ורות <span style="text-decoration:underline">'''דבקה</span>''' בה}}

כאן, לא האיש דבק באשתו, אלא דווקא האישה - רות - דבקה באמו של בעלה המנוח. גם כאן, נראה שהדבקות היא חיובית, רק משום שהיא מהווה הקדמה הכרחית לדבקות של רות בה': מכיוון( שרות[[ביאור:ורות היאדבקה מואביה,בה|פירוט]] היא אינה מכירה את ה' ואינה יכולה לדבוק בו באופן ישיר; הדרך היחידה שבה היא יכולה להתקרב אל ה' היא על-ידי דבקות בבת-ישראל, שמייצגת עבורה את ה', כפי שהיא אומרת בהמשך (א16): {{צ|תוכן=עמך - עמי, ואלהייך - אלהיי}}.

הקטגוריות נמצאות ב: [[ביאור:והיו לבשר אחד - כמה פירושים]]