אור החיים על שמות ה: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ShalomOrobot (שיחה | תרומות) מ תיקון הטעויות של בוט המקורות |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 1:
{{פרשן על פרק|אור החיים|שמות|ד|ה|ו}}
<קטע התחלה=פרשת שמות/>(א)
<קטע התחלה=א/>ואחר באו וגו'.
(ב)
<קטע התחלה=ב/>אשר אשמע וגו' לשלח וגו'. יכוין לומר: מה כחו הגדול לשמוע בקולו בדבר גדול כזה לשלח וכו', וחזר לומר שדבריו לרבותא נאמרו: הגם שיהיה גדול עד מאוד לא יועיל זה לשלח ישראל
(ג)
<קטע התחלה=ג/>ויאמרו וגו' פן יפגענו. דברים אלו הם של ישראל. והגם שאמרו ז"ל (שמו"ר פ"ה) שהזקנים נשמטו אחד אחד, אף על פי כן אחר כך דברו דברים אלו. ועל שלא באו יחד עם משה ואהרן נענשו. או אולי שכל העם נכנסו יחדיו אל פרעה ואמרו לו דברי טעם: כי יותר טוב לו שישלחם ויש תקוה שישובו אחר כך, משבת שם ויכלו בדבר וגו'
גם דבר זה יפחד ממנו פרעה, כי יגע עד לבו דבר וחרב הבא לשכונתו. ואולי נתחכמו להפחידו פן יפגעהו לפרעה וגו', והלבישו הקללה בהם לצד כבודו של מלך:<קטע סוף="ג" /> (ד)
<קטע התחלה="ד" />ויאמר וגו' למה משה וגו'. פירוש, להיות שהיו לפניו משה ואהרן והזקנים, שאמרו: אלהי העברים וגו', והחזיר פניו אל משה, ואמר:
ואולי כי לזה נתכוונו רז"ל (שם), שאמרו וז"ל: אתם למה דבריכם למה, (ה)
<קטע התחלה="ה" />ויאמר פרעה וגו'.
או יטעון כנגד הנוגשים אשר הניחו אותם לבא לפרעה ובטלו עבודתם, ואמר: כי הן רבים הם, וזמן מועט של ביטול עבודתם יעשה הרבה רושם:<קטע סוף="ה" /> (ו)
<קטע התחלה="ו" />ויצו פרעה ביום ההוא.
והמשכיל יבין, כי צרה המזומנת תשכיח מיחוש צרה העתידה, ושכבר עברה, וזה מהמורגש למשכיל על דבר. ושיער כי יספיק לזה יום אחד.
או יכוין הכתוב לרמוז שלא נשאר עוד להם בעבודה אלא יום ההוא כי למחר בא משה והכה יאור מצרים ונשברה מקל השעבוד כמאמרם ז"ל מעת שהתחילו המכות נסתלק השעבוד מעליהם ואדרבה התחילו להוזיל כספם בעד משקה מים כאמור בדבריהם ז"ל (שמו"ר פ"ט) ואין להקשות מאומרו גם תמול גם היום, כי יום שלפניו לא כילו חקם לצד שהיה יום בשורה והיו מקובצים לפני משה שעשה לעיניהם האותות:<קטע סוף=ו/>▼
▲או יכוין הכתוב לרמוז שלא נשאר עוד להם בעבודה אלא יום ההוא, כי למחר בא משה והכה יאור מצרים ונשברה מקל השעבוד, כמאמרם ז"ל: מעת שהתחילו המכות נסתלק השעבוד מעליהם, ואדרבה התחילו להוזיל כספם בעד משקה מים כאמור בדבריהם ז"ל (שמו"ר פ"ט). ואין להקשות מאומרו:
(ח)
<קטע התחלה="ח" />כי נרפים הם וגו'. צריך לדעת מי תלה צעקת עבודה לאלהים, לצד שהעבודה רפויה עליהם.
ואולי שיכוין לומר, שלא רצו ללכת לזבוח אלא לצד שראו שהטיב ה' עמהם - שהקל מעליהם השעבוד והם בטלים, '''על כן וגו' עוד ירצה כי מאומרם נלכה ונזבחה וגו' זה יגיד כי טעמם הוא כי מה שיבטלו מעבודתם ישנו בהשבון כשיחזרו ידחקו עצמם לעבוד בכל יום חלק יותר מהרגיל עד תשלום מלאכתם אשר בטלה, לזה אמר לא תאספון לתת תבן וגו' ואת מתכונת וגו' והטעם כי נרפים וגו' על כן הם צועקים לאמר פי' צעקה שאחריה אמירה אחרת שהיא התשלום העבודה שיעשו בחזרתם אם כן תכבד וגו' והבן:
|