אור החיים על שמות ה: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ShalomOrobot (שיחה | תרומות)
מ תיקון הטעויות של בוט המקורות
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 1:
{{פרשן על פרק|אור החיים|שמות|ד|ה|ו}}
<קטע התחלה=פרשת שמות/>(א)
<קטע התחלה=א/>ואחר באו וגו'. פי'פירוש, אחר שהאמין העם. וכן הם דברי ה', דכתיב (לעיל ג, יח): ושמעו״ושמעו לקולך ואחר כך ובאתובאת״ וגו', ולזה הפסיק הפסקה קודם ושמעו״ושמעו לקולךלקולך״ הגם שהוא סיום ענין הנוגע לישראל, וסמכה עם ובאת״ובאת״ וגו' והבן:<קטע סוף=א/>
 
(ב)
 
<קטע התחלה=ב/>אשר אשמע וגו' לשלח וגו'. יכוין לומר: מה כחו הגדול לשמוע בקולו בדבר גדול כזה לשלח וכו', וחזר לומר שדבריו לרבותא נאמרו: הגם שיהיה גדול עד מאוד לא יועיל זה לשלח ישראל,. ואין כוונתו בזה שהוא יודעו אלא שאינו גדול בעיניו לשלח ישראל אלא שאינו יודעו כל עיקר, והוא אומרו: '''לא ידעתי וגו'.''' ואומרו: '''וגם פי,''' פירוש, והגם שיודיעהו וישכיל כי גדול הוא, אף על פי כן: את״את ישראל לאלא״ וגו', והם תחלת דבריו. והבן:<קטע סוף=ב/>
 
 
(ג)
<קטע התחלה=ג/>ויאמרו וגו' פן יפגענו. דברים אלו הם של ישראל. והגם שאמרו ז"ל (שמו"ר פ"ה) שהזקנים נשמטו אחד אחד, אף על פי כן אחר כך דברו דברים אלו. ועל שלא באו יחד עם משה ואהרן נענשו. או אולי שכל העם נכנסו יחדיו אל פרעה ואמרו לו דברי טעם: כי יותר טוב לו שישלחם ויש תקוה שישובו אחר כך, משבת שם ויכלו בדבר וגו',.

גם דבר זה יפחד ממנו פרעה, כי יגע עד לבו דבר וחרב הבא לשכונתו. ואולי נתחכמו להפחידו פן יפגעהו לפרעה וגו', והלבישו הקללה בהם לצד כבודו של מלך:<קטע סוף="ג" />
 
 
(ד)
<קטע התחלה="ד" />ויאמר וגו' למה משה וגו'. פירוש, להיות שהיו לפניו משה ואהרן והזקנים, שאמרו: אלהי העברים וגו', והחזיר פניו אל משה, ואמר: אין״אין תלונתי על זקני ישראל, כי הם נפל עליהם פחת ופחד מהחרב והדבר, והתלונה הוא עליכם שעשיתם ב' דברים: האחד, שבאתם בשליחות אלי מאלהיכם - אם כן הדבר תלוי בי - אם כן מה מקום להפחיד העם פן יפגעם בדבר, והלא אינם ברשות עצמם, ואנוסים הם, מה תאמר כי הם יכולין לצאת ברשות עצמם, אם כן למה באת אלי בשליחות לשלחםלשלחם״.

ואולי כי לזה נתכוונו רז"ל (שם), שאמרו וז"ל: אתם למה דבריכם למה, פי'פירוש, אתם למה באתם אלי, דבריכם שאמרתם לעם הזה מפי אלהיהם פן וגו' למה,. שהם ב' דברים סותרים, והשיב פניו לישראל, ואמר: לכו לסבלותיכם, כי משה ואהרן ברשות עצמן היו:<קטע סוף="ד" />
 
 
(ה)
<קטע התחלה="ה" />ויאמר פרעה וגו'. פי'פירוש, לצד שהם רבים - אינם בת יכיל {{מ"מ|מ"א|ז}} להסיר מהם מורך לבב זה של פגיעת חרב מכולם, ודבר זה יהיה גורם שתשביתו אותם מסבלותם, כי יתחמץ וירך לבבם, ותרעומת זה הוא על משה ואהרן.

או יטעון כנגד הנוגשים אשר הניחו אותם לבא לפרעה ובטלו עבודתם, ואמר: כי הן רבים הם, וזמן מועט של ביטול עבודתם יעשה הרבה רושם:<קטע סוף="ה" />
 
 
(ו)
<קטע התחלה="ו" />ויצו פרעה ביום ההוא. פי'פירוש, דוקא ביום ההוא צוה לעשות כן, והטעם: כדי שבאמצעות תוקף הצרה שלא יוכלו שאת, תשכח מהם המחשבה ההוא של המורא ויפנו לעבוד עבודתם, והמשכיל יבין כי צרה המזומנת תשכיח מיחוש צרה העתידה ושכבר עברה, וזה מהמורגש למשכיל על דבר. ושיער כי יספיק לזה יום אחד.
 
והמשכיל יבין, כי צרה המזומנת תשכיח מיחוש צרה העתידה, ושכבר עברה, וזה מהמורגש למשכיל על דבר. ושיער כי יספיק לזה יום אחד.
או יכוין הכתוב לרמוז שלא נשאר עוד להם בעבודה אלא יום ההוא כי למחר בא משה והכה יאור מצרים ונשברה מקל השעבוד כמאמרם ז"ל מעת שהתחילו המכות נסתלק השעבוד מעליהם ואדרבה התחילו להוזיל כספם בעד משקה מים כאמור בדבריהם ז"ל (שמו"ר פ"ט) ואין להקשות מאומרו גם תמול גם היום, כי יום שלפניו לא כילו חקם לצד שהיה יום בשורה והיו מקובצים לפני משה שעשה לעיניהם האותות:<קטע סוף=ו/>
 
או יכוין הכתוב לרמוז שלא נשאר עוד להם בעבודה אלא יום ההוא, כי למחר בא משה והכה יאור מצרים ונשברה מקל השעבוד, כמאמרם ז"ל: מעת שהתחילו המכות נסתלק השעבוד מעליהם, ואדרבה התחילו להוזיל כספם בעד משקה מים כאמור בדבריהם ז"ל (שמו"ר פ"ט). ואין להקשות מאומרו: גם״גם תמול גם היוםהיום״, כי יום שלפניו לא כילו חקם לצד שהיה יום בשורה, והיו מקובצים לפני משה שעשה לעיניהם האותות:<קטע סוף="ו" />
 
 
(ח)
<קטע התחלה="ח" />כי נרפים הם וגו'. צריך לדעת מי תלה צעקת עבודה לאלהים, לצד שהעבודה רפויה עליהם.

ואולי שיכוין לומר, שלא רצו ללכת לזבוח אלא לצד שראו שהטיב ה' עמהם - שהקל מעליהם השעבוד והם בטלים, '''על כן וגו' פי''', פירוש, על זה הם צועקים לאמר נזבחה וגו' פי' להביא קרבן תודה על הטוב שהוציאם מצרת השעבוד, שזולת זה מה טובת ה' עליהם להתחייב לזבוח לו, לזה אמר תכבד העבודה עליהם ומעתה לא ידברו עוד בדברים אלו של שקר כי אפי' כפי דעתם אין להם לזבוח כי פסקה טובת רפיון הצרה מעליהם.
 
עוד ירצה כי מאומרם נלכה ונזבחה וגו' זה יגיד כי טעמם הוא כי מה שיבטלו מעבודתם ישנו בהשבון כשיחזרו ידחקו עצמם לעבוד בכל יום חלק יותר מהרגיל עד תשלום מלאכתם אשר בטלה, לזה אמר לא תאספון לתת תבן וגו' ואת מתכונת וגו' והטעם כי נרפים וגו' על כן הם צועקים לאמר פי' צעקה שאחריה אמירה אחרת שהיא התשלום העבודה שיעשו בחזרתם אם כן תכבד וגו' והבן: