בעל הטורים על התורה/ויקרא/יג: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ShalomOrobot (שיחה | תרומות)
מ קטגוריה
ShalomOrobot (שיחה | תרומות)
מ הוספת תגי קטע
 
שורה 1:
{{סרגל ניווט|בעל הטורים על התורה|ויקרא|יב|יג|יד}}
(ה)
<קטע התחלה=ה/>והנה הנגע. ל' והנה נופל על דבר שלא נודע קודם לכן כמו בכאן שהיה סגור עד עתה וכן והנה היא לאה: <קטע סוף=ה/>
 
(ט)
<קטע התחלה=ט/>באדם. ר'. הכא ואידך או באדם אשר יטמא לו. ובוגדים באדם תוסיף. אשר שלט האדם באדם. ובוגדים באדם תוסיף איירי באשה זרה שמפתה האדם עד שישמע לה וזהו אשר שלט האדם באדם שהיא שולטת בו ואם ישמע לה סוף שילקה בצרעת ויטמא כמת:
 
סמיך נגעים ליולדת לומר שכל מי שאינו שומר נדות הולד מצורע (ד"א) והקב"ה אומר לולד אם תטיב מעשיך ראה מה בראתי למעלה ממך בהמה וחיה למאכלך ואם הרעות מעשיך הרי נגעים בצדך. <קטע סוף=ט/>
 
(י)
<קטע התחלה=י/>{{גמט|לבן}}. בגימטריא {{גמט|עזה}}: <קטע סוף=י/>
 
(יב)
<קטע התחלה=יב/>פרוח תפרח. ב' דין ואידך פרוח תפרח ותגל לומר כשפרוח תפרח הצרעת בכולו יגיל כי אז יטהר: <קטע סוף=יב/>
 
(ל)
<קטע התחלה=ל/>הזקן. ג' הראש או הזקן. הזקן זקן אהרן. וגם את הזקן תספה במפלת סנחריב מלמד שלקו בצרעת ובשביל שאהרן רואה את הנגעים ומטהרם בלוג שמן זכה לשמן הטוב של שמן המשחה שיורד על זקנו: <קטע סוף=ל/>
 
(לג)
<קטע התחלה=לג/>והתגלח. גימ"ל גדולה שג' צריכים גילוח גדול בכ"מ שיש בו שער. נזיר ומצורע ולוים: <קטע סוף=לג/>
 
(לו)
<קטע התחלה=לו/>לא יבקר. ב' לא יבקר לשער הצהב טמא הוא לא יבקר בין טוב לרע בשביל לא יבקר בין טוב לרע על כן לא יבקר הכהן ויטמאנו שעל ז' דברים נגעים באים: <קטע סוף=לו/>
 
(מד)
<קטע התחלה=מד/>טמא. ב' דין ואידך למען טמא את מקדשי. רמז לזר ששימש שלוקה כצרעת פירוש למען טמא את מקדשי שזר שנכנס בו לעבוד טמא יטמאנו. והיינו דכתיב בעוזיהו ובידו מקטרת להקטיר והצרעת זרחה במצחו:
 
נגעו. ב' דין ואידך אשר ידע איש את נגעו בענין תפלת שלמה פירוש בראשו נגעו בתחלת הענין צריך שידע נגעו ויטהר ממנו בתשובה קודם שיתפלל: <קטע סוף=מד/>
 
(מה)
<קטע התחלה=מה/>וראשו. ד' דין ואידך וראשו בשמים. וראשו מגיע השמימה. וראשו לעב יגיע. כשביל שהגיע ראשו עד לשמים ע"כ נגעים באים עליו וראשו יהיה פרוע: <קטע סוף=מה/>
 
(מו)
<קטע התחלה=מו/>בדד ישב. למי ששלח מדנים בין אחים בלשון הרע וגרם לישב לזה לבד ולזה לבד: <קטע סוף=מו/>
 
(נב)
<קטע התחלה=נב/>ושרף את הבגד. הפסוק מתחיל ומסיים בשרפה לומר שכל האסורים בהנאה טעונין שרפה: <קטע סוף=נב/>
 
(נד)
<קטע התחלה=נד/>וכבסו. בגימ' כל אדם. הציווי בכהן והכיבוס בכל אדם: <קטע סוף=נד/>
 
(נה)
<קטע התחלה=נה/>בקרחתו. אלו השחקים שכשנשחק הבגד נושר השער ונעשה כמו קרח:
 
בגבחתו. אלו החדשים שכשהוא חדש שערותיו בולטות. י"פ כתיב נגע צרעת בכי תזריע ובפרשת זאת תהיה שעל ידי י' דברים נגעים באים: <קטע סוף=נה/>
 
(נט)