רמב"ם על מעשר שני ה: הבדלים בין גרסאות בדף

 

וזה הכהן אמר לאנשי דורו, כשם שתרומה גדולה עוון מיתה, כן תרומת מעשר וטבל עוון מיתה, אבל נתקן לכם דבר שיהיה קל לכם לסבלו, ובני אדם יוכלו לעמוד בו ותנצלו מעוון מיתה. ואמר כי הדמאי אין מוציאין ממנו אלא תרומת מעשר ומעשר שני, תרומת מעשר תנתן לכהן, ומעשר שני יאכלו אותו בעליו בירושלים. אבל מעשר ראשון, ומעשר עני באותן השנים שמוציאין בהן מעשר עני, אינו חייב להוציאו מן הדמאי, אבל אומר ללוי או לעני, הבא ראיה שהוא טבל וטול החוק והזכות שלך, על העיקר שהוא אצלנו "המוציא מחברו עליו הראיה". וכאשר התקינו זה התיקון, היו בני אדם כל מי שלקח פירות מעם הארץ, לא היה שואל אותו כלל אם היה טבל אם לאו, אבל היה מוציא מהם תרומת מעשר ומעשר שני ואוכל השאר, כיון שפירות עם הארץ דמאי. וכבר נתבאר כל זה במסכת דמאי, ונשנו כל העיקרים האלו:<קטע סוף=טו/>