מלבי"ם על מלכים ב ד: הבדלים בין גרסאות בדף

 

{{צ|ותאמר}}

 

(ג)

 

{{צ|ותחבוש האתון}}. מפני שהיה הנער נער קטן בהכרח, שאל"כ היה אסור לה ללכת עמו בשדה לבדה משום יחוד, חבשה האתון בעצמה לזרז הדבר, ובמר לבבה הלכה רגלי: {{צ|ותאמר אל נערה בל יעצר}}

 

(כה - כו)

 

{{צ|ותחזק ברגליו}}. לרמז שלא תניחנו עד שילך אתה: {{צ|וגחזי רצה להדפה}}. כי אין מן המוסר שאשה תקרב אל הנביא: {{צ|ויאמר הרפה לה}}. שזה מצד מרירות נפשה: {{צ|וה' העלים ממני}}. ר"ל כי מה שיעשה ה' דרך עונש יגלה סודו תחלה אל עבדיו הנביאים למען יבקשו רחמים, וכמ"ש (בראשית יח, יז)

 

(כח)