ביאור:עין הרע: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
.
בוט טוען עדכון
שורה 1:
 
{{מאמר הגדרה}}
 
בלשון ימינו "עין הרע" היא סוג של כישוף. אבל בלשון המקרא, המושג "רע עין" מציין תמיד אדם שאינו רוצה לתת:
 
::# {{צמ|תוכן=האיש הרך בך והענג מאד <span style="text-decoration:underline">'''תרע עינו</span>''' באחיו ובאשת חיקו וביתר בניו אשר יותיר. מתת לאחד מהם מבשר בניו אשר יאכל מבלי השאיר-לו כל במצור ובמצוק אשר יציק לך איבך בכל-שעריך. הרכה בך והענגה אשר לא-נסתה כף-רגלה הצג על-הארץ מהתענג ומרך <span style="text-decoration:underline">'''תרע עינה</span>''' באיש חיקה ובבנה ובבתה. ובשליתה היוצת מבין רגליה ובבניה אשר תלד כי-תאכלם בחסר-כל בסתר במצור ובמצוק אשר יציק לך איבך בשעריך|מקור=דברים כח נד-57}}- כאן מתוארים אנשים שאינם רוצים לתת - לא בגלל שהם רעים מטבעם, אלא בגלל המחסור הקשה.
::# {{צמ|תוכן=אל תלחם את לחם <span style="text-decoration:underline">'''רע עין</span>''' , ואל תתאו למטעמתיו. כי כמו-שער בנפשו כן-הוא; 'אכל ושתה!' יאמר לך, ולבו בל-עמך|מקור=משלי כג ו}}- החכם ממליץ שלא לקבל אוכל מאדם שאינו רוצה לתת; הוא נותן לך לאכול ולשתות, כנראה מתוך תחושה של מחוייבות חברתית או מסיבה אחרת, אבל לא מתוך רצון; ולכן עדיף שלא לקחת, כדי לא לגרום לכך שיחשוב עליך מחשבות רעות ( <span style="font-weight: bold;">''' ולבו בל עמך</span>''' ).
::# {{צמ|תוכן=נבהל להון איש <span style="text-decoration:underline">'''רע עין</span>''' , ולא ידע כי חסר יבאנו|מקור=משלי כח כב}}- ע"פ המפרשים, הכוונה לאדם שכל-כך מודאג וחרד עלממהר רכושולהתעשר, שאינו רוצה לתת ממנו לאחרים (תרומות, מעשרות או צדקה), ואינו יודע שהקמצנות שלו תביא עליו מחסור.
::# {{צמ|תוכן=השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל לאמר 'קרבה שנת השבע שנת השמטה', <span style="text-decoration:underline">'''ורעה עינך</span>''' באחיך האביון, ולא תתן לו, וקרא עליך אל ה', והיה בך חטא|מקור=דברים טו ט}}- לפני שנת השמיטה, קיים חשש שהעשיר לא ירצה לתת הלוואה לעני (ע' [http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=961111&whichpage=1 דיון באתר "'דרישת ה'"] ; [[ביאור:איך משכנעים אנשים שאינם רוצים להלוות לעניים|סיכום הפירושים]] ).
::#הביטוי ההפוך - "טוב עין" - מציין את ההיפך - אדם שרוצה לתת {{צמ|תוכן= <span style="text-decoration:underline">'''טוב עין</span>''' הוא יברך, כי נתן מלחמו לדל|מקור=משלי כב ט}}.
 
אבל הפירוש הזה אינו מסביר את המילה "עין" - מדוע אדם שאינו רוצה לתת נקרא דווקא "רע עין"? היה מתאים יותר לקרוא לו "ּרע יד"!
שורה 17 ⟵ 16:
 
==עין רעה בזמן מחסור==
לפחות בשני פסוקים - שני הפסוקים שהובאו למעלה מספר דברים - העין הרעה קשורה למצב של מחסור: ב [[ביאור:דברים כח נד-57]] המחסור נובע ממצור, וב [[t051509|דברים טו9טו ט]] המחסור נובע משנת השמיטה. ייתכן שאפשר להסביר באופן זה גם את הפסוקים מספר משלי: '''
 
::* {{צמ|תוכן=אל תלחם את לחם <span style="text-decoration:underline">'''רע עין</span>''' , ואל תתאו למטעמתיו. כי כמו-שער בנפשו כן-הוא; 'אכל ושתה!' יאמר לך, ולבו בל-עמך|מקור=משלי כג ו}}- ייתכן שהכוונה לאדם עני, שמזמין אותך לסעודה למרות שהסעודה אינה מספיקה לו; והחכם ממליץ שלא לאכול מסעודה זו, שהיא סעודה שאינה מספקת לבעליה [[ביאור:סעודה שאינה מספקת לבעליה|(פירוט]] ).
::* {{צמ|תוכן=נבהל להון איש <span style="text-decoration:underline">'''רע עין</span>''' , ולא ידע כי חסר יבאנו|מקור=משלי כח כב}}: גם כאן ייתכן שהכוונה לאדם שחרד (נבהל) ממחסור שבא או שעלול לבוא בעתיד, ולכן הוא שומר על רכושו בקנאות, ואינו( יודע,[[ביאור:נבהל שאםלהון צריךאיש לבוארע מחסורעין, הואולא יבואידע עליוכי בכלחסר מקרהיבואנו|פירוט]] ), ולהיפך: {{צמ|תוכן= <span style="text-decoration:underline">'''טוב עין</span>''' הוא יברך, כי נתן מלחמו לדל|מקור=משלי כב9כב ט}}.
 
'''
 
==נספח א - דברי ר' יהושע בן לוי על עין טובה ועין רעה '''==
 
[מתוך [http://kodesh.snunit.k12.il/b/l/l3507_038b.htm תלמוד בבלי, סוטה לח:] ] '''
 
אמר ר' יהושע בן לוי: אין נותנין כוס של ברכה לברך אלא לטוב עין, שנאמר ( [http://kodesh.snunit.k12.il/i/t/t2822.htm#9 משלי כב] ) {{צ|תוכן=טוב עין הוא יבורך כי נתן מלחמו לדל}} אל תיקרי <span style="font-weight: bold;">''' יבורך</span>''' אלא <span style="font-weight: bold;">''' יברך</span>''' . '''
 
ואמר ר' יהושע בן לוי: מנין שאפילו עופות מכירין בצרי העין? שנאמר ( [http://kodesh.snunit.k12.il/i/t/t2801.htm#17 משלי א] ) {{צ|תוכן=כי חנם מזורה הרשת בעיני כל בעל כנף}} . '''
 
ואמר רבי יהושע בן לוי כל הנהנה מצרי העין עובר בלאו, שנאמר ( [http://kodesh.snunit.k12.il/i/t/t2823.htm#6 משלי כג] ) {{צ|תוכן=אל תלחם את לחם רע עין וגו' כי כמו שער בנפשו כן הוא אכול ושתה יאמר לך וגו'}} . רב נחמן בר יצחק אמר עובר בשני לאוין: <span style="font-weight: bold;">''' אל תלחם</span>''' ו <span style="font-weight: bold;">''' אל תתאו</span>''' . '''
 
ואמר ר' יהושע בן לוי: אין עגלה ערופה באה אלא בשביל צרי העין, שנאמר ( [http://kodesh.snunit.k12.il/i/t/t0521.htm#7 דברים כא] ) {{צ|תוכן=וענו ואמרו ידינו לא שפכו את הדם הזה ועינינו לא ראו}} : וכי על לבנו עלתה שזקני בית דין שופכי דמים הם? אלא לא בא <span style="font-weight: bold;">''' לידינו</span>''' ופטרנוהו, ולא <span style="font-weight: bold;">''' ראינוהו</span>''' והנחנוהו; לא בא לידינו ופטרנוהו בלא מזונות, לא ראינוהו והנחנוהו בלא לוייה. '''
 
'''
שורה 44 ⟵ 43:
 
==מקורות==
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/kma/qjrim1/ayn.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2006-09-22 13:16:08.
<noinclude>
==תגובות==
שורה 52 ⟵ 51:
[[קטגוריה:תופעות חברתיות|עין הרע]]
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/kma/qjrim1/ayn.html}}
 
{{קיצור דרך|tnk1/kma/qjrim1/ayn}}
 
</noinclude>