ביאור:משלי כ יט: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
. |
בוט טוען עדכון |
||
שורה 1:
= גולה סוד הולך רכיל, ולפותה שפתיו לא תתערב =
מה צריך לעשות אדם שעונה לטלפון בביתו, כאשר אחד מבני המשפחה אומר "אם זה בשבילי - תגיד שאני לא בבית"?
התורה מצווה עלינו להתרחק מדברי שקר (שמות<span class="spelle">
כג</span> 7) - {{צ|תוכן=מדבר שקר תרחק}}, ולכן לכאורה נראה שחייבים להגיד את האמת - אם המטלפן שואל איפה נמצא מישהו, צריך לענות לו שהוא בבית.
אך מצד שני, כתוב בתורה (ויקרא<span class="spelle">
יט</span> 16) {{צ|תוכן=לא תלך רכיל בעמך}}, ובספר משלי נאמר (משלי
<div class="advanced">
'''
ישנו פסוק דומה שבו הצלע הראשונה של פסוקנו מופיעה בסדר הפוך: משלי יא13: {{צ|תוכן=הולך רכיל מגלה סוד, ונאמן רוח מכסה דבר}} ; שם פירשנו, שהפסוק בא ללמד איך לבחור שותפי-סוד - אם רואים אדם
</div>
שורה 20 ⟵ 17:
זכותו של האדם לשמור בסוד את מקום הימצאו - הוא לא חייב לספר לכל חבריו איפה הוא נמצא, ואם הוא מחליט להסתיר זאת, אסור לאף אחד לגלות את הסוד.
האם זה אומר שמותר לשקר? לדעתי לא: עדיין יש לשמור על המצווה {{צ|תוכן=מדבר שקר תרחק}}.
בימינו אנשים כבר מבינים, שיש דברים שלאנשים שומרי-מצוות אסור לעשות: אסור לאכול בלי הכשר, אסור ללחוץ יד לבני/בנות המין השני, אסור לשמוע דברי גנאי על אנשים אחרים (לשון הרע), וכו'. במשך הזמן אנשים יבינו, שגם גילוי סודות נכלל ברשימה זו.
שורה 28 ⟵ 25:
כאמור, בפרק יא ישנו פסוק שבו הצלע הראשונה מופיעה בסדר הפוך - {{צ|תוכן=הולך רכיל מגלה סוד}}, ושם פירשנו שהפסוק בא ללמד את מי לא כדאי לך לשתף בסודותיך; אך מכיוון שזהו משפט שֵמָנִי, ניתן גם לפרש להיפך - ניתן לפרש שפסוקנו בא ללמד איך לבחור שותפי סוד, והפסוק בפרק יא בא ללמד על האיסור לגלות סודות.
לפי זה, החצי השני של פסוקנו, {{צ|תוכן=ולפותה שפתיו לא תתערב}}, יתפרש אחרת: [[ביאור:פתי = אדם שמשתכנע בקלות רבה מדי|פותה = אדם שמשתכנע ומתפתה בקלות]] ; מכאן:
==הקשר לפסוק הקודם==
|