ביאור:משלי כ יט: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
.
בוט טוען עדכון
שורה 1:
 
= גולה סוד הולך רכיל, ולפותה שפתיו לא תתערב =
 
 
מה צריך לעשות אדם שעונה לטלפון בביתו, כאשר אחד מבני המשפחה אומר "אם זה בשבילי - תגיד שאני לא בבית"?
 
התורה מצווה עלינו להתרחק מדברי שקר (שמות<span class="spelle">
כג</span> 7) - {{צ|תוכן=מדבר שקר תרחק}}, ולכן לכאורה נראה שחייבים להגיד את האמת - אם המטלפן שואל איפה נמצא מישהו, צריך לענות לו שהוא בבית.
 
אך מצד שני, כתוב בתורה (ויקרא<span class="spelle">
יט</span> 16) {{צ|תוכן=לא תלך רכיל בעמך}}, ובספר משלי נאמר (משלי כ19כ יט): {{צ|תוכן=גולה סוד - הולך רכיל, ולפותה שפתיו לא תתערב}}, כלומר: מי <span style="font-weight: bold;">''' שמגלה סוד</span>''' נחשב לחוטא בחטא של <span style="font-weight: bold;">''' הולך רכיל</span>''' , ולכן אסור להיות בחברתו של אדם <span''' style="font-weight:שמפתה''' bold;">אותך שמתפתה</span>בדברי ''' <spanשפתיו''' styleלגלות סודות {{קטן|({{צ|סוג="font-weight:mfrj|תוכן=המדבר bold;">חלקות לפתוח</span>לפתותך אתולהסיתך}} <span style="font-weight: bold;רש">י)|}} שפתיו</span> ולגלות סודות!
 
<div class="advanced">
'''
 
ישנו פסוק דומה שבו הצלע הראשונה של פסוקנו מופיעה בסדר הפוך: משלי יא13: {{צ|תוכן=הולך רכיל מגלה סוד, ונאמן רוח מכסה דבר}} ; שם פירשנו, שהפסוק בא ללמד איך לבחור שותפי-סוד - אם רואים אדם <span style="font-weight: bold;">''' שהולך רכיל</span>''' , נהנה להפיץ שמועות עסיסיות, יש לחשוד בו שהוא מגלה סוד, שלא יוכל לעמוד בפיתוי לשמור סודות, ולכן צריך להיזהר ולא לגלות לו סודות ( [[ביאור:הולך רכיל מגלה סוד, ונאמן רוח מכסה דבר|פירוט]] ); אך גם מהפסוק ההוא ניתן להסיק, שיש פגם ואיסור בגילוי סודות. '''
 
</div>
שורה 20 ⟵ 17:
זכותו של האדם לשמור בסוד את מקום הימצאו - הוא לא חייב לספר לכל חבריו איפה הוא נמצא, ואם הוא מחליט להסתיר זאת, אסור לאף אחד לגלות את הסוד.
 
האם זה אומר שמותר לשקר? לדעתי לא: עדיין יש לשמור על המצווה {{צ|תוכן=מדבר שקר תרחק}}. החכם בספר משלי (יא13) לא אמרנאמר "ונאמן רוח מדבר שקרים" אלא {{צ|תוכן=ונאמן רוח מכסה דבר}} - נאמן רוח מסתיר את סודותיו של רעהו, בלי לשקר. לדעתי הדרך הנכונה לעשות זאת היא להגיד רק "אסור לי לספר". זו האמת, ועם זה אי-אפשר להתווכח.
 
בימינו אנשים כבר מבינים, שיש דברים שלאנשים שומרי-מצוות אסור לעשות: אסור לאכול בלי הכשר, אסור ללחוץ יד לבני/בנות המין השני, אסור לשמוע דברי גנאי על אנשים אחרים (לשון הרע), וכו'. במשך הזמן אנשים יבינו, שגם גילוי סודות נכלל ברשימה זו.
שורה 28 ⟵ 25:
כאמור, בפרק יא ישנו פסוק שבו הצלע הראשונה מופיעה בסדר הפוך - {{צ|תוכן=הולך רכיל מגלה סוד}}, ושם פירשנו שהפסוק בא ללמד את מי לא כדאי לך לשתף בסודותיך; אך מכיוון שזהו משפט שֵמָנִי, ניתן גם לפרש להיפך - ניתן לפרש שפסוקנו בא ללמד איך לבחור שותפי סוד, והפסוק בפרק יא בא ללמד על האיסור לגלות סודות.
 
לפי זה, החצי השני של פסוקנו, {{צ|תוכן=ולפותה שפתיו לא תתערב}}, יתפרש אחרת: [[ביאור:פתי = אדם שמשתכנע בקלות רבה מדי|פותה = אדם שמשתכנע ומתפתה בקלות]] ; מכאן: <span style="font-weight: bold;">''' פותה שפתיו</span>''' = אדם שמתפתה בקלות לפתוח את שפתיו ולדבר. ניתן להעמיד את האדם בניסיון, ולגלות האם קל לשכנע אותו לדבר - האם הוא פותח בשיחה עם כל אדם שאינו מכיר, האם הוא מספר דברים אישיים לכל אדם זר שפותח איתו בשיחה, וכו'; במקרה זה, קיים חשש שגם האויב יצליח לשכנע אותו למסור את סודותיו, ולכן יש להיזהר ולא לשתף אותו בסודות {{קטן|(מלבי"ם)|}} .
 
==הקשר לפסוק הקודם==