רש"י על הרי"ף/ברכות/פרק א: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 35:
'''דאישתכור''' — וישנו ונרדמו עד לאחר עמוד השחר.
 
'''זה הסומך גאולה של ערבית''' — וכל שכן דשחרית; דעיקר גאולה{{שוליים|אר0041}} היתה בשחרית, כדכתיב{{שוליים|בר0042}}: 'ממחרת הפסח יצאו בני ישראל ממצרים'. ודוד רמז בספר תהלים סמיכת גאולה לתפילה, דכתיב{{שוליים|גר0043}}: "ה' צורי וגואלי", וסמיך ליה{{שוליים|דר0044}}: "יענך ה' ביום צרה". ומי שאינו סומך גאולה לתפילה, דומה לאוהבו של מלך, שבא ודופק על פתחו של מלך. יצא המלך, ומצא אותו שהפליג; גם הוא הפליג. אלא יהא אדם מקרב להקדוש ברוך הוא אליו בשבחות וקילוסין של יציאת מצרים, והוא מתקרב אליו; ואז{{שוליים|הר0045}} יש לו לתבוע צרכיו, (ומפסיק בדברים אחרים){{שוליים|ור0046}}.
 
'''תפילות באמצע''' — בין שני קריאות שמע תיקנו תפילות של שמונה עשרה של כל היום, כדמפרש ואזיל.
----
 
{{שולייםלמטה|אר0041}} צ"ל: '''גאולת מצרים'''. ב"ח.
 
{{שולייםלמטה|בר0042}} על פי [[במדבר לג ג]].
 
{{שולייםלמטה|גר0043}} [[תהלים יט טו]].
 
{{שולייםלמטה|דר0044}} [[תהלים כ ב]].
 
{{שולייםלמטה|הר0045}} הב"ח מגיה: '''ובעודו קרוב אליו, אז''' וכו'.
 
{{שולייםלמטה|ור0046}} יש לפרש: לאחר שתבע צרכיו, אז מפסיק בדברים אחרים, אבל לא קודם לכן. אי נמי, בא לפרש תיבות "ומצא אותו שהפליג" שהביא רש"י מדברי הירושלמי.<קטע סוף=ב ב/>
 
==[[רי"ף על הש"ס/ברכות/דף ג עמוד א|דף ג עמוד א]]==