ביאור:משלי יט כח: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
. |
בוט טוען עדכון |
||
שורה 1:
= חוק או צחוק =
אחת הדרכים לזהות עדי שקר היא לבדוק את יחסם למשפט ולמערכת המשפט. עדים שמביעים זלזול וחוסר-רצינות חשודים כשקרנים:
''' '''
עד בליעל''' = עד רשע, עד שקר;
''' יליץ''' = יעשה צחוק וליצנות, כמו {{צמ|תוכן=אם ללצים הוא '''יליץ''' ולעניים יתן חן|מקור=משלי ג לד}}.
1. {{צ|תוכן=יליץ}} = ידבר בשפה מליצית, יפה וברורה, כמו {{צמ|תוכן=והם לא ידעו כי שמע יוסף כי <span style="text-decoration:underline">המליץ</span> בינתם|מקור=בראשית מב כג}}= המתרגם; {{צמ|תוכן=אם יש עליו מלאך <span style="text-decoration:underline">מליץ</span> אחד מני אלף להגיד לאדם ישרו|מקור=איוב לג23}}; {{צמ|תוכן=הלוא אלה כלם עליו משל ישאו <span style="text-decoration:underline">ומליצה</span> חידות לו|מקור=חבקוק ב6}}, {{צמ|תוכן=להבין משל <span style="text-decoration:underline">ומליצה</span> דברי חכמים וחידתם|מקור=משלי א6}}, {{צמ|תוכן=אולים <span style="text-decoration:underline">יליץ</span> אשם ובין ישרים רצון|מקור=משלי יד9}}- מליצה נרדפת למשל. לפי זה, משמעות הפסוק היא: " {{צ|תוכן=עד}} {{צ|תוכן=רשע}} מדבר {{צ|תוכן=במשפט}} בשפה {{צ|תוכן=מליצית}} , גבוהה ויפה, כדי להטעות את השופטים; {{צ|תוכן=ופיו}} של העד {{צ|תוכן=הרשע}} {{צ|תוכן=מבלע}} ומסתיר את {{צ|תוכן=האוון}} והשקר שבדבריו"; ומטרת הפסוק היא, להזהיר את השופטים מפני עדים רשעים, כי העדים הרשעים יודעים להסתיר היטב את השקר שבדבריהם (כעין העצה המופיעה בפרקי אבות: "כשעומדים לפניך בדין - יהיו בעיניך כרשעים"). '''▼
''' עד בליעל יליץ משפט''' = עד שקר עושה צחוק מכל המשפט; השופטים ובעלי-הדין מתייחסים למשפט ברצינות, אבל העד צוחק על כולם, בעיניו זה רק משחק לא רציני, שמטרתו להרוויח כסף.
::*אולם, לפי זה היה ראוי לכתוב "יליץ <span style="text-decoration:underline">ב</span> משפט" או "יליץ דבריו" או "יליץ שקר". '''▼
::▼
''' רשעים''' = עדים רשעים, עורכי-דין רשעים או שופטים רשעים;
''' יבלע''' = מסתיר ומעלים;
''' ופי רשעים יבלע אוון''' = עדים ''' רשעים''' או עורכי-דין רשעים מסתירים את השקר והרשע בדבריהם: {{צ|סוג=mfrj|תוכן=דברי האוון יאמר בבליעה, לבל ירגישו שעצם הכוונה על דבר האוון ההוא, כי יחשבו שלפי תומו ידבר}} {{קטן|(מצודת דוד)|}} ; גם זו דרך לזהות רשעים במשפט - אנשים שמכניסים דברים רעים בהבלעה בתוך דבריהם. או: שופטים ''' רשעים''' מסתירים את השקר והרשע שבדברי העד הבליעל. השופטים הרשעים אינם טורחים לגלות את האמת; למרות שהם יודעים שהעד עושה צחוק מהמשפט, הם מקבלים את דבריו.
<div class="advanced">
==הפסוק בהקשרו==
לפי
==פירושים נוספים==
1. פירשנו ''' יליץ''' = יעשה צחוק וליצנות;
▲
▲::*אולם, לפי זה היה ראוי לכתוב "יליץ
▲::
3. ויש שפירשו: ''' יליץ משפט''' = ידבר במידת הדין והמשפט, כלומר ידון לכף חובה; הפסוק בא לגנות את האנשים ''' שמליצים משפט''' ומחפשים מעשים רעים אצל הזולת, וגם את האנשים ''' שמבלעים אוון''' ומתעלמים ממעשים רעים של הזולת; שני הקצוות פסולים {{קטן|(רבי יונה)|}} .
</div>
▲לפי זה, יש כאן רצף של 3 פסוקים העוסקים בליצנות: הפסוק שלנו, הפסוק הבא {{צמ|תוכן=נכונו <span style="text-decoration:underline">ללצים</span> שפטים ומהלמות לגו כסילים|מקור=משלי יט כט}}, והפסוק שאחריו ( [[ביאור:משלי כ א]] ) {{צ|תוכן= <span style="text-decoration:underline">לץ</span> היין המה שכר וכל שגה בו לא יחכם}} - שגם הוא מביע רעיון דומה: [[ביאור:לץ היין, הומה שכר, וכל שוגה בו לא יחכם - כמה פירושים|היין יעשה ממך צחוק]] .
::*
| |||