ביאור:שיר השירים א א: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
בוט טוען עדכון |
בוט טוען עדכון |
||
שורה 11:
::* {{צמ|תוכן=ועשה כרצונו המלך ויתרומם ויתגדל על כל אל ועל '''אל אלים''' ידבר נפלאות והצליח עד כלה זעם כי נחרצה נעשתה|מקור=דניאל יא לו}}
::* {{צמ|תוכן=אנתה מלכא '''מלך מלכיא''' די אלה שמיא מלכותא חסנא ותקפא ויקרא יהב לך|מקור=דניאל ב לז}}= מלך המלכים, וכן {{צמ|תוכן=ארתחשסתא '''מלך מלכיא''' לעזרא כהנא ספר דתא די אלה שמיא גמיר וכענת|מקור=עזרא ז יב}}
::*וכן בלשון המאוחרת יותר "עיקר העיקרים", "ספר הספרים" ועוד.
ולהבדיל: '''
שורה 51 ⟵ 50:
"שיר השירים" יכול להיות גם שיר אחד, המתאר את סיפור אהבתו של זוג-אוהבים אחד, אולם הסיפור משתרע על-פני כמה תקופות ולכן השיר כולל כמה שירים, שכל אחד מהם מתאר פרק אחר בסיפור.
במדרש שיר השירים רבה דרשו כך את הכותרת: "שיר - אחד, השירים - שניים, הרי כאן שלושה" {{קטן|(ר' אבון)|}}
ויש אומרים שבמגילה ישנם שישה שירים {{קטן|(מלבי"ם)|}} .
<div class="advanced"> </div>
ובנמשל, כל אחד מפרקי השירה מתאר תקופה בתולדות ישראל: שיעבוד מצרים ויציאת מצרים, בית ראשון, בית שני, והעתיד {{קטן|(שרלו)|}} ; או תקופה בחייו של המלך שלמה {{קטן|(מלבי"ם)|}} .
==אשר לשלמה==
1. מקובל לפרש: שכתב שלמה. בימי שלמה האהבה הגיעה לשיאה, גם בין בני אדם וגם בין עם ישראל לבין ה', ולכן הוא המלך הראוי ביותר לאסוף לקט של שירי אהבה או לחבר שיר אהבה חדש {{קטן|(שרלו עמ' 54)|}} .▼
▲
2. ויש מפרשים: שנכתב לכבוד שלמה {{קטן|(רש"י)|}} , או על-אודות שלמה, שכן שלמה הוא אחת הדמויות המרכזיות בספר {{קטן|(דעת מקרא)|}} .▼
▲
חז"ל דרשו את השם ''' שלמה''' על הקב"ה, "מלך ''' שהשלום''' שלו", ולפי זה, השיר כולו הוא שיר של ה', על ה' ולכבוד ה'.▼
<div class="advanced">
האם החתן בספר הוא שלמה המלך, או מלך כלשהו? לענ"ד התשובה היא לא:
::*הכלה מתייחסת אל החתן כאל רועה צאן {{צמ|תוכן=הגידה לי, שאהבה נפשי, איכה תרעה? איכה תרביץ בצהרים? שלמה אהיה כעטיה על עדרי חבריך?|מקור=שיר השירים א ז}}; תיאורים אלו אינם מתאימים למלך, בפרט לא למלך עשיר כשלמה.
::*הכלה טוענת שאינה יכולה לפגוש את החתן כי היא עסוקה בטיפול בכרמים {{צמ|תוכן=אחזו לנו '''שועלים''' '''שועלים''' קטנים מחבלים כרמים וכרמינו סמדר|מקור=שיר השירים ב טו}}; אילו החתן היה המלך, הוא היה יכול בקלות לשחרר אותה ממשימה זו כדי שתוכל להיפגש עמו.
::*הכלה מחפשת את החתן בעיר, בשווקים וברחובות [[שיר השירים ג ב]]: " {{צ|תוכן=אקומה נא ואסובבה '''בעיר בשוקים וברחבות''' אבקשה את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו}} {{צ|תוכן=}} "; המלך נמצא רוב הזמן בארמון, אין צורך לחפש אותו ברחובות (אמנם לא כל אחד יכול להיכנס לארמון, אבל אין צורך לחפש אותו).
ראו גם [http://www.moreshet.co.il/web/shut/shut2.asp?id=102033 תשובת הרב שרלו לטענות אלו] ; [[ביאור:אמו של שלמה, ואשת נעוריו|אמו של שלמה ואשת נעוריו]] .
יש אומרים שהחתן הוא רועה צאן פשוט, והכלה היא פילגש של שלמה המלך המתאהבת בו ומנסה לברוח מהארמון {{קטן|(מלבי"ם).|}}
::*אך לפי זה, האהבה המרכזית בספר היא אהבה של ניאוף, שיש בה גם פגיעה בכבוד המלך, ואין זה סביר ששלמה המלך יכתוב ספר שלם שאהבה כזו היא במרכזו.
לענ"ד, על-פי הפשט, השיר מתאר את אהבתם וחתונתם של שני אנשים פשוטים - רועה צאן עם שומרת כרמים {{קטן|(אבן עזרא, "הדרך השניה")|}} . לפי זה, יש להבין את הפסוקים המדברים על שלמה המלך כתיאורים פיוטיים של החתן:
::*
::*חתן ביום חופתו דומה למלך (כדברי חז"ל), כגון בלבושו, במשתה שהוא עורך לאורחיו, ביחס שהוא מקבל מהאורחים, ועוד.
בחלק מהפסוקים הכוונה לשלמה המלך ממש, אך מטרתם של פסוקים אלו להדגיש את הניגוד בין אהבתו של המלך לבין אהבתם של האנשים הפשוטים: למלך שלמה {{צ|תוכן=ששים המה מלכות ושמונים פילגשים ועלמות אין מספר}}, אבל אצל האנשים הפשוטים {{צ|תוכן=אחת היא יונתי תמתי}}.
הבעיה בפירוש זה היא, שלפי זה אין קשר בין המשל לבין הנמשל - אלו שני סיפורים שונים לגמרי {{קטן|(לכן, למשל, דבריו של אבן עזרא ב"דרך השניה" כלל לא מתאימים לדבריו ב"דרך השלישית")|}} .
</div>
▲::*כי השם "שלמה" יכול להיות שם כללי לכל חתן - החתן ביום חופתו נראה ''' מושלם''' , והוא ''' משלים''' את עצמו על-ידי התחברות לחצי השני שלו, ולכן הוא נקרא ''' שלמה''' . וגם הכלה נקראת כאן (שיר השירים ז א) {{צ|תוכן=שולמית}} (גם המילה ''' כלולות''' , הנרדפת לנישואין, היא מהשורש ''' כלל''' הדומה לשורש ''' שלמ''' ומציין שלמות).
::* [[Tnk1/messages/ktuv_mgilot_jj-01-01_0|על האדם לפתור את בעיותיו לתת ולקבל אהבה... בשלמות... בלי שקרים... {{קטן|/ רמי ניר|}} ]] <span class="date">
▲חז"ל דרשו את השם ''' שלמה''' על הקב"ה, "מלך שהשלום שלו", ולפי זה, השיר כולו הוא שיר של ה', על ה' ולכבוד ה'.
::[נכתב ב-02:23:47 24.04.2008]</span>
==מקורות==
| |||