ביאור:בבלי יבמות דף פא: הבדלים בין גרסאות בדף

▲כמאן? דלא כרבי יהודה, דאי רבי יהודה - האמר 'איילונית - זונה היא' <ref>בפרק 'הבא על יבמתו' ([[ביאור:בבלי יבמות דף סא#עמוד א|לעיל סא,א]]) ויליף לה מ'הזנו ולא יפרוצו' ([[הושע ד י]])</ref>.

▲רבי יהודה אומר: טומטום שנקרע ונמצא זכר - לא יחלוץ <ref>אם יש אח אחר</ref> מפני שהוא כסריס.

▲רבי <s>אליעזר</s> [אלעזר] אומר: אנדרוגינוס חייבין עליו סקילה כזכר <ref>בגמרא מפרש פלוגתייהו</ref>.

▲[על הנאמר ברישא של המשנה:סריס חמה כהן שנשא בת ישראל - מאכילה בתרומה שואלת הגמרא:] פשיטא?

▲אמר ריש לקיש: מאכילה בתרומה - ואין מאכילה בחזה ושוק <ref>לקמן מפרש לה בתרומה בזמן הזה, דרבנן, אבל במידי דאורייתא – לא; מאי טעמא? ספק איש ספק אשה הוא</ref>.

▲אבל בזמן שבית המקדש קיים מאי? לא? אדתני '''אין מאכילה בחזה ושוק''' - ליפלוג וליתני בדידה: 'במה דברים אמורים? בתרומה דרבנן, אבל בתרומה דאורייתא לא!'

▲מי סברת '<u>כל</u> שדרכו לימנות <ref>דלא בטיל</ref>' שנינו? '<u>את</u> שדרכו לימנות <ref>במנין</ref>' שנינו <ref>שעשאוהו <u>מיוחד</u> למנין, אבל חתיכה ועיגול - פעמים שהם נמכרים באומד; אף על גב דרגילים לימנות - הואיל ואינן מיוחדים בכך - בטלין</ref>!

▲מאי היא [מה המקור של המחלוקת בין 'כל שדרכו לימנות' לבין 'את שדרכו לימנות’]?

▲דתנן <ref>ערלה פ"ג מ"ו</ref>: '''מי שהיו לו חבילי תלתן ''<ref>פניגר"י [חילבה] מין קטנית הוא, ולמתק הקדירה בא</ref>'' של כלאי הכרם – ידלקו ''<ref>כלאים בשריפה, דכתיב ([[דברים כב ט]]) 'פן תוקדש' [ומדרש ההלכה דורש:] תוקד אש</ref>''.''

▲''נתערבו באחרות -''

▲''כולן ידלקו ''<ref>דלא בטלי</ref>'' - דברי רבי מאיר ''כדקתני טעמא [להלן במשנה]</ref>'';''

▲''וחכמים אומרים: יעלו באחד ומאתים.''

▲''שהיה רבי מאיר אומר: ''<u>''כל</u> ''''שדרכו לימנות מקדש ''<ref>את המתערב עמו, ואין בטל ברוב, שכלאי הכרם בדבר שאין במנין בטלין באחד ומאתים, כדאמר בפסחים <ref>ב'לו עוברין'<small>(דף מח,ב)</small> 'מן...המאתים' ([[יחזקאל מה טו]]) - ממותר שתי מאות שנשתיירו בבור; מיכן לערלה וכלאי הכרם שבטלים במאתים</ref>'',''

▲''וחכמים אומרים: אינו מקדש ''<ref>מאתים או שלש מאות, דלא בטל</ref>'' אלא ששה דברים בלבד.''

▲''ר"ע אומר: שבעה! אלו הן: אגוזי פרך ''<ref>מקום</ref>'' ורמוני בדן, וחביות סתומות, וחלפי תרדין, וקולחי כרוב ודלעת יונית; ור"ע מוסיף אף ככרות של בעה"ב.''

▲''הראוין לערלה ''<ref>כגון אגוזים ורימון וחביות</ref>'' – ערלה ''<ref>מקדשין ואוסרין את הכשרים משום ערלה</ref>''; ''<ref>הראוין</ref>'' לכלאי הכרם ''<ref>כגון תרדין וכרוב ודלעת</ref>'' - כלאי הכרם.''

▲רבי יוחנן סבר: '<u>את</u> שדרכו לימנות <ref>שמיוחד במנין</ref>' שנינו <ref>דלא בטל הלכך חתיכות ועיגולים אע"ג שדרכן לימנות הואיל שדרכן נמי לימכר באומד בטלי</ref>, וריש לקיש סבר '<u>כל</u> שדרכו לימנות <ref>אפילו לפרקים</ref>' שנינו <ref>דלא בטיל; הלכך עיגול - אי ס"ד תרומה בזמן הזה דאורייתא - לא היה בטיל</ref>.

▲מאי 'חתיכה'?

▲דתניא [תוספתא מסכת תרומות <ref>ליברמן</ref> פרק ח הלכה כא]: '''חתיכה של חטאת טמאה שנתערבה במאה חתיכות של חטאות טהורות, וכן פרוסה של לחם הפנים טמאה שנתערבה במאה פרוסות של לחם הפנים טהורות – תעלה;''

▲''רבי יהודה אומר: לא תעלה <ref>דקסבר רבי יהודה: בכל דוכתא מין במינו לא בטיל</ref>;''

▲''אבל חתיכה של חטאת טהורה שנתערבה במאה חתיכות של חולין טהורות, וכן פרוסה של לחם הפנים טהורה שנתערבה במאה פרוסות של חולין טהורות - דברי הכל לא תעלה''' <ref>תנא קמא מודה, הואיל ואפשר למוכרן לכהן בהפסד מועט; וחתיכה ופרוסה - דרכן לימנות; משום הפסד מועט לא מבטלינן [מדרבנן] איסורא דאורייתא [אף על פי דמדאורייתא בטיל ברוב]. ואף על גב דעיגול בטל בחולין, ולא מזבנינן ליה לכהן - התם הוא, דעיגול גופיה תרומה <u>דרבנן</u> היא; ורישא תעלה, דאין להם תקנה אלא שריפה, ואיכא הפסד קדשים</ref>.

▲קתני מיהת רישא '''תעלה''' <ref>קשיא לריש לקיש, דאמר '<u>כל</u> שדרכו לימנות' שנינו, דהא הכא דרכן לימנות, ובטיל</ref>!?