השגות הראב"ד על הרי"ף/ברכות/פרק א: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Shalomori123 (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
ShalomOrobot (שיחה | תרומות) מ הוספת תגי קטע |
||
שורה 26:
{{שולייםלמטה|א0031}} כנראה צ"ל: '''או אינו אלא שינון''', או: '''או לא יהא אלא שינון''', או כיוצא בזה.
{{שולייםלמטה|א0032}} כמו מוץ הנידף מגורן הקיץ, [[דניאל ב לה]].<קטע סוף=ב א/>
==[[רי"ף על הש"ס/ברכות/דף ב עמוד ב|דף ב עמוד ב]]==
<קטע התחלה=ב ב/>
'''קשיא עלה הא''' וכו' — אמר אברהם: וכי התפילה תלויה בעמוד השחר? אלא או בהנץ החמה, בסמיכות גאולה לתפילה, כוותיקין; או בזמן קריאת שמע לכל אדם, דהוא משיכיר בין תכלת ללבן; או מחמת דוחק, כגון משכים לצאת לדרך באיזה שעה שיהיה. הילכך שופר ולולב ומגילה לחוד, ומתפלל לחוד אפילו קודם עמוד השחר; ו"לכשיגיע זמן קריאת שמע יקרא" – היינו מעמוד השחר ואילך, כל זמן שיראה שעה לעצמו שיכול לקרוא בעמידה, וכל מה שיוכל לעמוד ולקרוא – יעמוד, כדי שלא יהיה עליו עראי; ואינו צריך להמתין {{שוליים|11}} הדוחק. והיינו כרבי שמעון אליבא דנפשיה, וכרבן גמליאל דקאי כוותיה בחדא בהדיא, ואפשר דסבירא ליה כוותיה באידך.
----
{{שולייםלמטה|11}} נראה שחסר כאן: '''בשעת'''. וחוזר על תפילה, שיכול בשעת הדחק להתפלל ולצאת לדרך בכל שעה שקם משנתו בבוקר, ואינו צריך להמתין לעלות השחר. ולשיטת הראב"ד, אפשר שהטעם שאסור לעשות כן שלא בשעת הדחק, הוא כדי שיסמוך גאולה לתפילה.<קטע סוף=ב ב/>
| |||