רש"י על הרי"ף/ברכות/פרק א: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Shalomori123 (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
Shalomori123 (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 73:
{{שולייםלמטה|(ב)}} [הביננו]
==[[רי"ף על הש"ס/ברכות/דף ג עמוד ב|דף ג עמוד ב]]==
ובפרק תפילת השחר מפרש לה.
'''מפני חשד''' — שלא יאמרו, זונות מוכנות לו שם.
'''ומפני המפולת''' — שחומות חורבה רעועות והוא מסוכן פן יפלו עליו.
'''ומפני המזיקין''' — המצויין שם.
'''אלהי אברהם בעזרו''' — לפי שאברהם קבע מקום לתפילתו, כדמסיק.
'''אל יפסיע פסיעה גסה''' — שלא יהא נראה עליו כמו משוי.
'''לפרקא''' — כדי לשמוע הדרשה.
'''קא מחללי רבנן שבתא''' — דאסור לפסוע פסיעה גסה בשבת, דכתיב: "אם תשיב משבת רגלך".
'''אחורי בית הכנסת''' — כל פתחי בתי כנסיות שלהן היה במזרח, כדאמרינן במגילה{{שוליים|(ב)}}, ואחוריהן היה למערב,
והמתפלל אחורי בית הכנסת ואינו מחזיר פניו לבית הכנסת – נראה ככופר במי שהציבור מתפללין לפניו.
'''חלף ההוא טייעא''' — סוחר ערבי.
'''כדו בר''' — "דו" שתים. "בר" זהו רשות, כדאמרינן בסוכה: "הא דעייל בבר". כלומר, כשתי רשויות.
'''דלא דרי טונא''' — שאינו נושא משוי; אבל נושא משוי, רואין שמחמת טרדא עובר ואינו מבזה התפילה. וכן אי מנח תפילין רואין שהוא ירא שמים. ואי איכא שני פתחים, יאמרו שיכנס בפתח האחר. וכן אי איכא בי כנישתא
----
'''הגהות הב"ח'''
{{שולייםלמטה|(ב)}} בתוספתא.
==[[רי"ף על הש"ס/ברכות/דף ד עמוד א|דף ד עמוד א]]==
אחריתי.
'''עת רצון''' — אלמא יש עת שהוא של רצון.
'''הן אל כביר ולא ימאס''' — {{שוליים|(ו)}}.
'''פדה בשלום נפשי''' — זהו מי שעסק בדברי שלום {{שוליים|(ז)}} התורה, דכתיב: וכל נתיבותיה שלום. וכן גמילות חסדים [נמי] שלום הוא, שמתוך שגומל חסד בגופו לחבירו, מכיר שהוא אוהבו ובא לידי אהבה ושלום.
'''ומצוי בבית הכנסת''' — דכתיב: "כי ברבים היו עמדי", שהתפלל ברבים עם הצבור.
'''מקרב לי''' — מן המלחמות הבאות עלי.
'''על כל שכני הרעים''' — ואין יכול לו להיות שכן רע להקב"ה אלא שאינו בא להשרות את שכינתו בבית הכנסת.
'''שיעור שני פתחים''' — רוחב, יש לו להיכנס ולהתפלל.
'''כשהוא פתוח''' — לקרות בה.
'''בין גברא לגברא''' — כשסיים אחד משבעת הקרואים לקרוא, קודם שעומד אחר.
'''הוה מהדר אפיה''' — היה מחזיר פניו מן הצבור ולומד.
----
{{שולייםלמטה|(ו)}} נ"ב: תפלת הרבים לא ימאס. ב"ח.
{{שולייםלמטה|(ז)}} דהיינו. ב"ח.
==[[רי"ף על הש"ס/ברכות/דף ד עמוד ב|דף ד עמוד ב]]==
'''ישלים פרשיותיו''' — של כל שבת ושבת.
'''ואפילו עטרות ודיבון''' — שאין בו תרגום.
'''מתני': תכלת''' — ירוק הוא, וקרוב לגוון כרתי{{שוליים|(ב)}} כרשינין.
'''גמ' ערוד''' — חמור הבר.
'''לתפילין''' — להניח תפילין, שמצות הנחתן הוא קודם קריאת שמע.
----
{{שולייםלמטה|(ב)}} שקורין. ב"ח.
| |||