רמב"ם על זבחים ט: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 6:
===[[משנה זבחים ט א|משנה א]]===
<קטע התחלה=א/>'''הראוי לו''' - הראוי ליקרב.
אבל קומץ המנחה, אם לא נתקדש בכלי שרת שאינו ראוי ליקרב אינו מתקדש, ואפילו עלה על גבי המזבח.
ומחלוקת רבן גמליאל ורבי יהושע מבואר. ויש לכל אחד משניהן דחיה בטענות חבירו ולא יאות כפי כוונתינו לספר טענותיהם.▼
▲ומחלוקת רבן גמליאל ורבי יהושע מבואר. ויש לכל אחד משניהן
ורבי שמעון הולך אחרי דעת רבי יהושע.
וכולן סומכים על מה שנאמר "כל הנוגע במזבח יקדש"{{ממ|שמות|כט|לז}}, על מנת שיהא ראוי כמו שהתנה בתחילת המשנה, ויש מחלוקת ביניהן על זה כמו ששמעת.
והלכה כרבי יהושע:<קטע סוף=א/>
===[[משנה זבחים ט ב|משנה ב]]===
<קטע התחלה=ב/>רבי יהודה מביא ראיה ממה שנאמר "היא העולה"{{ממ|ויקרא|ו|ב}}, פרט לנשחטה בלילה ושנשפך דמה ושיצא דמה חוץ לקלעים שאם
רבי שמעון מביא ראיה ממה שנאמר "זאת תורת העולה"{{ממ|ויקרא|ו|ב}}, תורה אחת לכל העולין שאם עלו לא ירדו.
ומה שאמר '''הלן''' - רוצה לומר דם הלן, ובשר הלן.
והלכה כרבי יהודה:<קטע סוף=ב/>
===[[משנה זבחים ט ג|משנה ג]]===
<קטע התחלה=ג/>אין רבי עקיבא מכשיר מבעלי מומים אלא המומים שיהיו בעין, כגון הלובן, והשחור, ונקודה אדומה על לובן העין, והקרום הקשה העולה
והלכה כרבי חנינא סגן הכהנים:<קטע סוף=ג/>
===[[משנה זבחים ט ד|משנה ד]]===
<קטע התחלה=ד/>'''וכולם שעלו חיים''' - רוצה לומר בעלי מומין. והוא דברי רבי עקיבא שהוא מכשיר מבעלי מומין אותן שזכרנו, אמר שזהו אחר שחיטה, ואם הבהמה חיה תרד.
ומה שאמר '''עולה
===[[משנה זבחים ט ה|משנה ה]]===
<קטע התחלה=ה/>כל אלו שנאמר מורידין אותו מן המזבח ואפילו העלו אותן, אינן ראוין למזבח אבל כולן ראוין לאכילה, זולתי
וכן כל מה שמנה אחר ===[[משנה זבחים ט ו|משנה ו]]===
<קטע התחלה=ו/>'''וכולן שפקעו''' - פירוש כל אברים שזכרנו שאם עלו לא ירדו, אם פקעו מעל גבי המזבח
וכן '''גחלת שפקעה''', גם כן לא יחזיר.
ופירוש '''פקעו''' - עפו כמו שאנו רואים במוקדי האש שכל דבר שיש בתוכו לחות הוא עף מן האש כשמתחיל אותו לחות להתנועע ולצאת ומה שאמר קודם חצות ולא אמר כל הלילה לפי שאמר הכתוב היא העולה על מוקדה על המזבח כל הלילה עד הבקר ואילו אמר כל הלילה לבד היה משמעו עד הבקר ולפי שאמר אחר כך עד הבקר אמרו שהוא רמז להרחקה מן הבקר הוא מה שאמרו עד הבקר תן בוקר לבקרו של לילה ועל כן אמרו עד חצות להרחיק אדם מן העבירה כמו שבארנו בתחילת ברכות:<קטע סוף=ו/>▼
ופירוש '''פקעו''' - עפו, כמו שאנו רואים במוקדי האש, שכל דבר שיש בתוכו לחות הוא עף מן האש כשמתחיל אותו לחות להתנועע ולצאת.
▲
===[[משנה זבחים ט ז|משנה ז]]===
<קטע התחלה=ז/>כשם שאמר הכתוב במזבח "כל הנוגע במזבח יקדש"{{ממ|שמות|כט|לז}}, כך אמר בכל הכלים "וקדשת אותם, והיו קדש קדשים, כל הנוגע בהם יקדש"{{ממ|שמות|ל|כט}}, ועל מנת שיהא אותו דבר ראוי לאותו כלי או לאותו מקום
ו'''כלי הלח''' - הכלים שמקבלים בהם הדם והיין, או המים והשמן ו'''מידות היבש''' - מן המידות שמודדין בהן הסולת למנחות. וראוי לך לדעת שכלי השרת אם נקבו או נשברו, אין מרפאין שבריהן אלא עושין אותן פעם שניה. וכן הסכין אם נשמט או נפגם, אין מתקנין אותו ואין משחיזין אותו עד שיסיר הפגם. וכן בגדי כהנים אם נתלכלכו, אין מכבסים אותן אלא עושין בגדים חדשים ומניחים אלו לצורך פתילות, כמו שנתבאר בסוכה. וטעם כל זה "אין עניות במקום עשירות":<קטע סוף=ז/>
| |||