ביאור:חכמים נבונים ואיברי גופם: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
בוט טוען עדכון
בוט טוען עדכון
שורה 1:
 
 
{{מאמר כלל}}
 
ספר משלי מתאר אנשים מסוגים שונים. שניים מבין סוגי האנשים הם – החכם והנבון. החכם והנבון נבדלים, בין השאר, באיברי-הגוף העיקריים שבהם הם משתמשים:
 
החכם משתמש בעיקר באוזניים:
 
::*משלי א5א ה: {{צ|תוכן=<span dir="rtl" lang="he">
:: <span style="text-decoration:underline">'''ישמע</span> ''' <span style="text-decoration:underline">'''חכם</span>''' ויוסף לקח ונבון תחבלות יקנה</span> }}
::*משלי ב2ב ב: {{צ|תוכן=להקשיב <span style="text-decoration:underline">'''לחכמה</span>''' <span style="text-decoration:underline">'''אזנך</span>''' תטה לבך לתבונה}}
::*משלי יב15: {{צ|תוכן=דרך אויל ישר בעיניו <span style="text-decoration:underline">'''ושמע</span>''' לעצה <span style="text-decoration:underline">'''חכם</span>''' }} (ראו [[ביאור:אוילים ותוכחות|אוילים וביקורת]] )
::*משלי טו31טו לא: " {{צ|תוכן= {{צ|תוכן= <span style="text-decoration:underline">'''אוזן</span>''' שומעת תוכחת חיים - בקרב <span style="text-decoration:underline">'''חכמים</span>''' תלין}} }} " (ראו [[ביאור:ראיה ושמיעה בספר משלי|ראיה ושמיעה]] )
::*משלי יח15: " {{צ|תוכן= {{צ|תוכן=לב נבון יקנה דעת, <span style="text-decoration:underline">'''ואוזן חכמים</span>''' תבקש דעת}} }} " [http://he.judaism.wikia.com/wiki/Tnk1/ktuv/mjly/mj-25-12.gif '' ] '''
::
::*משלי כב17: " {{צ|תוכן= {{צ|תוכן=הט <span style="text-decoration:underline">'''אוזנך</span>''' , ושמע דברי <span style="text-decoration:underline">'''חכמים</span>''' ; וליבך תשית לדעתי}} }} "
::*משלי כג19:<span lang="he" style="color: rgb(0, 0, 102); font-family: arial;">
::"</span> {{צ|תוכן= <span style="text-decoration:underline">'''שמע</span>''' }} {{צ|תוכן=אתה בני <span style="text-decoration:underline">'''וחכם,</span>''' ואשר בדרך לבך}} <span lang="he" style="color: rgb(0, 0, 102); font-family: arial;">
::"</span>
::*משלי כה12: " {{צ|תוכן= {{צ|תוכן=נזם זהב וחלי כתם - מוכיח <span style="text-decoration:underline">'''חכם</span>''' על <span style="text-decoration:underline">'''אוזן</span>''' שומעת}} }} " (ע"ע [[ביאור:איך חכמים מותחים ביקורת|החכמים יודעים למתוח ביקורת]] )
 
ובאיברי הדיבור:
 
::*משלי יב18: " {{צ|תוכן= {{צ|תוכן=יש בוטה כמדקרות חרב; <span style="text-decoration:underline">'''ולשון חכמים</span>''' מרפא}} }} " ( [[ביאור:יש בוטה כמדקרות חרב, ולשון חכמים מרפא|פירוט]] ) '''
::
::*משלי יד3: " {{צ|תוכן= {{צ|תוכן=בפי אויל חוטר גאוה; <span style="text-decoration:underline">'''ושפתי חכמים</span>''' תשמורם}} }} " ( [[ביאור:בפי אויל חוטר גאוה, ושפתי חכמים תשמורם|פירוט]] ) '''
::
::*משלי טו2טו ב : {{צ|תוכן= <span style="text-decoration:underline">'''לשון חכמים</span>''' תיטיב דעת; ופי כסילים יביע איוולת}} - [[ביאור:בקיצור ולעניין|החכמים יודעים לתקן ולשפר את דבריהם]] . '''
::
::*משלי טו7טו ז : " {{צ|תוכן= {{צ|תוכן= <span style="text-decoration:underline">'''שפתי חכמים</span>''' יזרו דעת; ולב כסילים לא כן}} }} " - [[ביאור:החכם מעטר את דבריהם של אחרים ולא מנסה להמציא את הגלגל מחדש|החכמים מעטרים את הידיעות שהם לומדים מאחרים]] . <span style="text-decoration:underline">''' '''
::</span>'''
 
גם כשהוא משתמש בלב, המטרה שלו היא לשפר את הדברים שהוא אומר, כך שיהיו משכנעים יותר, ויגרמו לאנשים רבים יותר ללמוד מהם לקח:
 
::*משלי טז23טז כג: {{צ|תוכן=לב <span style="text-decoration:underline">'''חכם</span>''' ישכיל <span style="text-decoration:underline">'''פיהו</span>''' ; ועל <span style="text-decoration:underline">'''שפתיו</span>''' יוסיף לקח}} ( ע"ע [[ביאור:מי נותן לאדם את המילים?|מי נותן לאדם את המילים?]] ).
 
לעומת זאת, אצל הנבון, האיבר העיקרי הוא הלב:
 
::*משלי ב2ב ב : {{צ|תוכן=להקשיב לחכמה אזנך, תטה <span style="text-decoration:underline">'''לבך</span>''' <span style="text-decoration:underline">'''לתבונה</span>''' }}
::*משלי יד33: {{צ|תוכן= <span style="text-decoration:underline">'''בלב נבון</span>''' תנוח חכמה; ובקרב כסילים תיוודע}}
::*משלי טו14טו יד: {{צ|תוכן= <span style="text-decoration:underline">'''לב נבון</span>''' יבקש דעת; ופי כסילים ירעה איוולת}}
::*משלי יח15: {{צ|תוכן= <span style="text-decoration:underline">'''לב נבון</span>''' יקנה דעת, ואוזן חכמים תבקש דעת}}
::*משלי יט8: {{צ|תוכן=קונה <span style="text-decoration:underline">'''לב</span>''' - אוהב נפשו, שומר <span style="text-decoration:underline">'''תבונה</span>''' למצוא טוב}}: התבונה נשמרת בלב
 
כאשר הנבון פותח את שפתיו, באופן טבעי נמצאים שם דברי חכמה, אבל המטרה העיקרית שלהם היא להוכיח ולייסר בשבט-מוסר את האדם חסר-הלב:
 
::*משלי י13י יג: {{צ|תוכן= <span style="text-decoration:underline">'''בשפתי נבון</span>''' תימצא חכמה; ושבט לגו <span style="text-decoration:underline">'''חסר לב</span>''' }} (וע"ע [[ביאור:איש-תבונה וחסר-לב|איש-תבונה וחסר-לב]] )
 
גם [[ביאור:מים עמוקים בפה ובלב|שני הפסוקים על המים העמוקים]] מראים שהחכמה קשורה יותר לדיבורים, והתבונה קשורה יותר ללב.
שורה 51 ⟵ 49:
מצאתי שני פסוקים יוצאי-דופן, שבהם הבינה והתבונה קשורות לדיבור או לשמיעה: '''
 
::*משלי ב3ב ג: {{צ|תוכן=כי אם <span style="text-decoration:underline">'''לבינה תקרא,</span>''' <span style="text-decoration:underline">'''לתבונה תתן קולך</span>''' }}
::*משלי ה1ה א: {{צ|תוכן=בני, לחכמתי הקשיבה, <span style="text-decoration:underline">'''לתבונתי הט אזנך</span>''' }}
 
ונראה לי שבשני פסוקים אלה הכוונה היא, שהאדם צריך לקרוא ולשמוע את המסקנות שאנשים אחרים הסיקו, כדי להרחיב ולהעמיק את התבונה שלו (ראו [[ביאור:כי אם לבינה תקרא, לתבונה תתן קולך|להגיע ליראת ה' ע"י התבוננות בנפלאות התבונה]] ). '''