ביאור:חכמים נבונים ואיברי גופם: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
בוט טוען עדכון |
בוט טוען עדכון |
||
שורה 1:
{{מאמר כלל}}
ספר משלי מתאר אנשים מסוגים שונים. שניים מבין סוגי האנשים הם – החכם והנבון. החכם והנבון נבדלים, בין השאר, באיברי-הגוף העיקריים שבהם הם משתמשים:
החכם משתמש בעיקר באוזניים:
::*משלי
::
::*משלי
::*משלי יב15: {{צ|תוכן=דרך אויל ישר בעיניו
::*משלי
::*משלי יח15: " {{צ|תוכן= {{צ|תוכן=לב נבון יקנה דעת,
::
::*משלי כב17: " {{צ|תוכן= {{צ|תוכן=הט
::*משלי כג19:<span lang="he" style="color: rgb(0, 0, 102); font-family: arial;">
::"</span> {{צ|תוכן=
::"</span>
::*משלי כה12: " {{צ|תוכן= {{צ|תוכן=נזם זהב וחלי כתם - מוכיח
ובאיברי הדיבור:
::*משלי יב18: " {{צ|תוכן= {{צ|תוכן=יש בוטה כמדקרות חרב;
::
::*משלי יד3: " {{צ|תוכן= {{צ|תוכן=בפי אויל חוטר גאוה;
::
::*משלי
::
::*משלי
::
גם כשהוא משתמש בלב, המטרה שלו היא לשפר את הדברים שהוא אומר, כך שיהיו משכנעים יותר, ויגרמו לאנשים רבים יותר ללמוד מהם לקח:
::*משלי
לעומת זאת, אצל הנבון, האיבר העיקרי הוא הלב:
::*משלי
::*משלי יד33: {{צ|תוכן=
::*משלי
::*משלי יח15: {{צ|תוכן=
::*משלי יט8: {{צ|תוכן=קונה
כאשר הנבון פותח את שפתיו, באופן טבעי נמצאים שם דברי חכמה, אבל המטרה העיקרית שלהם היא להוכיח ולייסר בשבט-מוסר את האדם חסר-הלב:
::*משלי
גם [[ביאור:מים עמוקים בפה ובלב|שני הפסוקים על המים העמוקים]] מראים שהחכמה קשורה יותר לדיבורים, והתבונה קשורה יותר ללב.
שורה 51 ⟵ 49:
מצאתי שני פסוקים יוצאי-דופן, שבהם הבינה והתבונה קשורות לדיבור או לשמיעה: '''
::*משלי
::*משלי
ונראה לי שבשני פסוקים אלה הכוונה היא, שהאדם צריך לקרוא ולשמוע את המסקנות שאנשים אחרים הסיקו, כדי להרחיב ולהעמיק את התבונה שלו (ראו [[ביאור:כי אם לבינה תקרא, לתבונה תתן קולך|להגיע ליראת ה' ע"י התבוננות בנפלאות התבונה]] ). '''
|