רמב"ם על זבחים ו: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה לא בדוקה] | [גרסה בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 19:
===[[משנה זבחים ו ב|משנה ב]]===
<קטע התחלה=ב/>'''ההגשות''' - רוצה לומר
ועניין '''מלמעלן ומלמטן''' - למעלה מן החוט המפסיק גובה המזבח ושיפולו, כמו שזכרנו בפרק שני.
אבל ניסוך '''היין''' הוא תמיד כמו שנבאר וסיימנו מקום '''עולת העוף''' שהוא במזרח המזבח, לפי שהוא קרוב אל מקום שפך הדשן, ושם משליך מוראתו בנוצתה:<קטע סוף=ב/> ===[[משנה זבחים ו ג|משנה ג]]===
<קטע התחלה=ג/>כבר ביארתי לך בפרק חמישי, כי בשעה שעולה הכהן למזבח ופונה על ימין הוא מוצא קרן דרומית מזרחית, וסובב על המזבח
אבל העולה לניסוך המים או היין או עולת העוף כשנצטרך לכך, אף על פי שאמרנו שאלו השלושה צריך שיהיו בקרן דרומית מערבית, אין מטריחין אותו לפנות על ימין ולסבב המזבח ===[[משנה זבחים ו ד|משנה ד]]===
<קטע התחלה=ד/>אמר רחמנא בחטאת העוף "והזה מדם החטאת על קיר המזבח, והנשאר בדם ימצה אל יסוד המזבח"{{ממ|ויקרא|ה|ט}},
וסדר מליקת חטאת העוף הוא, שיאחוז שתי רגליו בשתי אצבעותיו מידו השמאלית, והכנפים בין שתי האצבעות האחרות, והעוף על גב ידו לא שיהיה בפנים על הכף, ומושך צוארו על הבהן כשיעור רוחב שתי אצבעות, ומולק ממול העורף. וזו היא מן העבודות הקשות שבמקדש:<קטע סוף=ד/>
===[[משנה זבחים ו ה|משנה ה]]===
<קטע התחלה=ה/>עולת העוף לא ביאר בה הכתוב "ממול עורף", אבל למדנו מליקת העולה ממליקת החטאת.
<קטע התחלה=ה/>עולת העוף לא יאר בה הכתוב ממול עורף אבל למדנו מליקת העולה ממליקת החטאת ולא נאמר בעולת העוף ימצה אל יסוד אבל נאמר ונמצה דמו על קיר המזבח ולא זכר יסוד על כן יהיה הדם עולת העוף למעלה ודע שעולת בהמה דמה למטה וחטאת בהמה למעלה לפי שנאמר בה על קרנות המזבח כמו שבארנו וזה על ארבע קרנות כמו שזכרנו וכל זמן שתהיה חטאת בהמה למעלה תהיה עולת בהמה למטה בהפך מקום ולמדנו זה מעולת העוף וחטאת העוף לפי שהעולה מיוחסת ליסוד רוצה לומר מה שנאמר יסוד מזבח העולה כמו שזכרנו והיסוד בתחתית המזבח כמו שיתבאר וממה שאמר הכתוב בחטאת העוף לא יבדיל ידענו שעולת העוף יבדיל רוצה לומר שחותך הראש ומבדילו בשעת מליקה.▼
ולא נאמר בעולת העוף "ימצה אל יסוד", אבל נאמר "ונמצה דמו על קיר המזבח"{{ממ|ויקרא|א|טו}} ולא זכר יסוד, על כן יהיה הדם עולת העוף למעלה.
ופירוש '''ספגו במלח''' - שיפרוש עליו המלח בידו כמו שמיבש שום דבר בידו כספוג הים שמנגבין בו.▼
▲
ו'''מוראה''' - הוא הזפק שבו המאכל והוא בעוף כנגד האצטומכא באדם.▼
וממה שאמר הכתוב בחטאת העוף "לא יבדיל"{{ממ|ויקרא|א|יז}}, ידענו שעולת העוף יבדיל, רוצה לומר שחותך הראש ומבדילו בשעת מליקה.
ו'''נוצתה''' - היא הנוצה שעליה והוא חותך אותה עם העור ונוצה שעליה והוא דבר תורה:<קטע סוף=ה/>▼
▲ופירוש '''ספגו במלח''' - שיפרוש עליו המלח בידו כמו שמיבש שום דבר בידו, כספוג הים שמנגבין בו.
▲ו'''מוראה''' - הוא הזפק שבו המאכל, והוא בעוף כנגד האצטומכא באדם.
▲ו'''נוצתה''' - היא הנוצה שעליה, והוא חותך אותה עם העור ונוצה שעליה, והוא דבר תורה:<קטע סוף=ה/>
===[[משנה זבחים ו ו|משנה ו]]===
<קטע התחלה=ו/>כבר נודע שרוב הדם הוא בכל הגוף לא בראש, שעיקר הדם הכבד והלב והגידים היוצאין משניהן, והוא מה
וראוי שתדע כי חטאת העוף צריך לחתוך רוב סימן אחד לא פחות מזה, ובעולה רוב שנים לא פחות. ודבר תורה שהחיתוך ממול העורף, כמו שנבאר בתחילת מסכת חולין:<קטע סוף=ו/> ===[[משנה זבחים ו ז|משנה ז]]===
<קטע התחלה=ז/>המליקה בעוף היא כמו השחיטה בבהמה, והמיצוי כמו הזריקה. ואין בעוף לא קבלה ולא הילוך, ובאלו שתי העבודות בלבד תפסול בו המחשבה, רוצה לומר מליקה ומיצוי, כמו שיפסל הזבח בארבעה דברים. וזה העניין כולו מבואר כפי העיקרים שבארנו בפרק ראשון ושני. וכשתבין מה שפירשנו בסוף הפרק השני יתבאר לך הכל, לפי שהן אותן המשניות בעצמן. וכפל אותן בכאן פעם שנית בקרבן העוף, להשוות אותו לקרבן בהמה בדיני המחשבה.
ואין הלכה כרבי יהודה:<קטע סוף=ז/>
|