ביאור:גאוה בספר משלי: הבדלים בין גרסאות בדף

::*משלי טז18טז יח: " {{צ|תוכן=לפני שבר - גאון; ולפני כישלון - גובה רוח}} {{צ|תוכן=}} "

::* {{צ|תוכן=לב}} מציין תכונת אופי קבועה; כאשר אדם <span style="font-weight: bold;">''' נשבר</span>''' לגמרי - הוא צריך לחפש את הסיבה בכך ש {{צ|תוכן=ליבו}} של האדם - כלומר האופי הקבוע שלו - הוא גבוה וגאוותן, כי אופי כזה הוא מתועב על ה' ( משלי טז5טז ה): {{צ|תוכן=תועבת ה' כל <span style="text-decoration:underline">'''גבה לב</span>''' , יד ליד לא יינקה}} .

::* {{צ|תוכן=רוח}} מציינת מחשבה חולפת וזמנית; כאשר אדם רק <span style="font-weight: bold;">''' נכשל</span>''' ונופל, הוא צריך לחפש את הסיבה בכך שעברה בו {{צ|תוכן=רוח}} חולפת של גבהות וגאוה; הוא עדיין אינו "תועבת ה'" ולכן לא נשבר לגמרי.

::*הפסוק בפרק יח כתוב בלשון עתיד שמשמעו פעולה החוזרת על עצמה באופן קבוע - " <span style="font-weight: bold;">''' לפני שבר יגבה לב איש</span>''' ". המשמעות המדוייקת של הפסוק היא "לפני שאדם נשבר, בדרך כלל ליבו גבה".  כך דרכו של ה', כשהוא רוצה להעניש אדם רשע, לפני העונש הוא מגביה את מעמדו כך שהנפילה שלו תתפרסם יותר (כמו שקרה להמן), וכן מגביה את ליבו כך שהנפילה שלו תהיה כואבת יותר {{קטן|(ע"פ מצודת דוד)|}} . ייתכן שהפסוק פונה אל האנשים הסובלים מגאוותו של הרשע, ואומר להם להיות אופטימיים, כי גאוותו של הרשע עשויה להיות סימן לכך שסופו קרוב. '''

::*הפסוק בפרק טז הוא משפט שמני המתאר מצב - " <span style="font-weight: bold;">''' לפני שבר גאון</span>''' ". ייתכן שהפסוק הזה פונה אל האדם שנשבר, ומלמד אותו לחפש את הסיבה לשבר בגאוה שהיתה לפניו. '''

::* [[ביאור:חשבון נפש במצרים - סיכום הדעות|רעיון דומה בספר ירמיהו]] : אדם שבא עליו אסון, והוא רואה באסון זה הוכחה לכך שהוא היה צריך לעשות את מה שתמיד רצה ותמיד חלם לעשות - לא יצא ידי חובת חשבון נפש; האסון צריך ללמד את האדם, <span style="text-decoration:underline">'''שהרצון</span>''' שלו היה פגום.