אבן עזרא על תהלים סח: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קטגוריה:אבן עזרא על תהלים באמצעות HotCat |
ShalomOrobot (שיחה | תרומות) מ הוספת תגי קטע |
||
שורה 2:
{{תוכן עניינים שטוח}}
===פסוק ב===
<קטע התחלה=ב/>
יקום אלהים יפוצו אויביו - זה המזמור נכבד מאד ורובי מפרשים פירשוהו על מתן תורה ועדותם ה' בם סיני בקדש, רק לא יוכלו לדבק הטעמים, כי אחר שנכנסו לארץ ישיב לבקיעיו הים בצאת אבותינו ממצרים וזאת איננה דרך נכונה.
והנכון בעיני: כי זה המזמור חברו דוד על המלחמה שהיתה לו עם ערלים ורוב מחנהו היה יהודה ובנימן וזבולון ונפתלי אז נראתה גבורתם במלחמה, על כן הזכירם והעד שהחל יקום וזה דומה לדברי משה: קומה ה' והטעם כי בקומו ינוסו מיד המשנאים.
וטעם הקימה הראות גבורתו.<קטע סוף=ב/>
===פסוק ג===
<קטע התחלה=ג/>
כהנדוף - בא תנדוף שלם, כמו: וכל עצביכם תנגושו.
שורה 16 ⟵ 18:
דונג - שעוה.
יאבדו רשעים - הם הנלחמים עם דוד.<קטע סוף=ג/>
===פסוק ד===
<קטע התחלה=ד/>
וצדיקים - שהם עם דוד והם ישראל ישמחו.<קטע סוף=ד/>
===פסוק ה===
<קטע התחלה=ה/>
שירו - יאמרו אלה לאלה שירו לאלהים.
שורה 35 ⟵ 39:
והנכון: שהוא לרוכב בשמי שמי קדם ובעבור כי התנועות שלש: האחת עולה כמו האש וכנגדו ההר והשנית יורדת כמו הארץ וזה כנגד השפלה והערבה אמצעית כתנועת הגלגל, ובי"ת ביה משרת.
והטעם כשם הזה סולו אותו ורוממוהו לא כאשר חשבו רבים, כי הבי"ת עיקר, עד שיעשו כן עם כל האותיות וככה כי ביה ה' תוקף הנצוח.<קטע סוף=ה/>
===פסוק ו===
<קטע התחלה=ו/>
אבי - אע"פ שהוא רוכב בערבות, כמו: כי רם ה' ושפל יראה והוא היתום אשר אין לו עוזר ואפילו דעת אין לו, וככה בתורה: כי ה' אלהיכם הוא אלהי האלהים, ואחריו: עושה משפט יתום ואלמנה.
וטעם במעון קדשו - אף על פי שכבודו מקום גבוה ויתומים בתחתית התחתית שהיא הארץ.<קטע סוף=ו/>
===פסוק ז===
<קטע התחלה=ז/>
אלהים, ביתה - על דרך: כי בית יעשה לך ה', ויעש להם בתים, איש וביתו שה לבית.
שורה 57 ⟵ 63:
ומלת צחיחה – כמו: צחה צמא, כמו והשביע בצחצחות נפשך.
יבושת, וזה הפך מושיב יחידים ביתה, לפנים ביישוב וצחיחה מקום צמאון.<קטע סוף=ז/>
===פסוק ח===
<קטע התחלה=ח/>
אלהים - כל המפרשים פירשו: כי בעת מתן תורה רעשו שמים וארץ וככה אלוה מתימן יבוא.
שורה 74 ⟵ 81:
ורבי משה אמר: כי זה סיני טעמו, הנה זה עד בעמוד הכבוד עליו.
וטעם אלהי ישראל – כי בעבור ישראל ירד האלהים על הר סיני.<קטע סוף=ח/>
===פסוק י===
<קטע התחלה=י/>
גשם - הנה טעם אלהים בצאתך לפני עמך לספר תחלת נצוח ישראל.
שורה 85 ⟵ 93:
נחלתך - היא ארץ ישראל והטעם כי השם ירוה אותה לעולם, כדרך: תמיד עיני ה' אלהיך בה.
וטעם ונלאה – כאילו היתה נלאה, אתה כוננתה אותה.<קטע סוף=י/>
===פסוק יא===
<קטע התחלה=יא/>
חיתך - קהלתך כמו חית פלשתים והנה יספר שנכנסו ישראל לארצם.
וטעם תכין – לנכח השם שהיתה לישראל בעת עניים תכין להם, שתטיב להם.<קטע סוף=יא/>
===פסוק יב===
<קטע התחלה=יב/>
אדני, אמר - דבק עם המבשרות.
שורה 101 ⟵ 111:
צבא רב - מישראל כי תאותם וכל שאלתם שתגביר ישראל וזה הוא האומר: מלכי צבאות ידודון ידודון מפניכם.
והטעם: כי מלכי צבאות הגוים יברחו מפניכם, וידודון פעמיהם.<קטע סוף=יב/>
===פסוק יג===
<קטע התחלה=יג/>
ונות בית - הקהלה שנשארת בירושלם שלא יצאה למלחמה, תחלק שלל אף כי היוצאת.<קטע סוף=יג/>
===פסוק יד===
<קטע התחלה=יד/>
אם, בין שפתים - כמו שפות הסיר שהוא כעין שחרות.
שורה 117 ⟵ 129:
בירקרק - עין הזהב וכמו ונהפכו כל פנים לירקון.
והטעם מהרה תתנער מן השחרות ויראה הלובן.<קטע סוף=יד/>
===פסוק טו===
<קטע התחלה=טו/>
בפרש - טעם שדי כמו מנצח כאשר פירש הנגיד.
שורה 128 ⟵ 141:
ותשלג – יראה הלובן כמו השלג הנמצא תמיד בצלמון והוא הר ידוע הנמצא בעבור הירדן מזרחה.
למה - יספר שבח ארץ ישראל.<קטע סוף=טו/>
===פסוק טז===
<קטע התחלה=טז/>
הר גבנונים - מגזרת או גבן או דק, אולי ככה הוא.<קטע סוף=טז/>
===פסוק יז===
<קטע התחלה=יז/>
למה תרצדון - תשפלו אתם הרים גבנונים וזה הטעם דבק עד אם תשכבון בין שפתים.
והטעם: לא תשפל הר בשן כי אתה הר שחמדו המלאכים לשבת בו, אף השכינה תשכן שם.<קטע סוף=יז/>
===פסוק יח===
<קטע התחלה=יח/>
רכב - זה דבק עם חמד אלהים לשבתו.
שורה 152 ⟵ 168:
וטעם ה' בם – השכינה בם בסיני בקדש ויחסר כ"ף, כמו: ועיר פרא אדם יולד.
והנה הטעם: כי קדושת ארץ ישראל בהר סיני.<קטע סוף=יח/>
===פסוק יט===
<קטע התחלה=יט/>
עלית - דברי בן אדם לדוד וזה אמרו ברוח הקדש או תפלה.
שורה 161 ⟵ 178:
וטעם למרום – המבצרים הגבוהים.
לקחת מתנות באדם - העבדים הנמכרים ואף סוררים ויכרתו ברית עמך הסוררים שיתגיירו וישכנו עם מקום השכינה.<קטע סוף=יט/>
===פסוק כ===
<קטע התחלה=כ/>
ברוך אדני - יודה השם שהגביר ידו.
יעמס לנו - ברכותיו.
ויש אומרים: כי הפעול הוא ישועתנו ויהיה האל בעבור אל למושעות, לנו האל לנו הוא לבדינו למושעות ויש לו תוצאות וסבות להמית אויבינו.<קטע סוף=כ/>
===פסוק כג===
<קטע התחלה=כג/>
אמר - פירושים רבים ראיתי ואין אחד מהם קשור באשר לפניו ואחריו.
ולפי דעתי: כי פירושו, כי האויב הבא אל בשן אל ארץ ישראל ככה ישוב אל ביתו כאשר ישוב הטובע במצולת ים.
וטעם אמר כך גזר השם, כאשר פירשתי בכמה מקומות.<קטע סוף=כג/>
===פסוק כד===
<קטע התחלה=כד/>
למען תמחץ רגלך - כף רגלך לנוכח דוד כי עלית למרום.
שורה 195 ⟵ 215:
ומנהו - כמו שמץ מנהו רמז למלכה.
ואחרים אמרו: כי מנהו, כמו צוהו והשלש נקודות אין מנהג שימצאו תחת קמץ גדול כי הוא פתח קטן.<קטע סוף=כד/>
===פסוק כה===
<קטע התחלה=כה/>
ראו - ישראל, אלו הדרכים וההליכות שהלך השם עם ישראל פעם אחרי פעם.
וטעם בקדש – השמים, כמו: הכוכבים ממסלותם.<קטע סוף=כה/>
===פסוק כו===
<קטע התחלה=כו/>
קדמו, תופפות - שם התאר או פועלות מפעלי הכפל ונקמץ הפ"א בעבור היותו סוף פסוק, רק מתופפות על לבביהן מעלומי העין.<קטע סוף=כו/>
===פסוק כז===
<קטע התחלה=כז/>
במקהלות, ממקור ישראל - היוצאים ממקור ישראל, כמו: וממי יהודה יצאו.<קטע סוף=כז/>
===פסוק כח===
<קטע התחלה=כח/>
שם בנימן צעיר - במספר, כי היה הזמן קרוב לדבר פילגש בגבעה, או בעבור היותו קטן מכל הבנים.
שורה 221 ⟵ 245:
וטעם רודם – הרודה שיש להם והמ"ם סימן במקהלות ובא בקמץ קטן תחת גדול, כמו: המעלם מים.
ורגמתם - כמו: שרים וככה רגם מלך וכבר הזכרתי זה הפסוק בתחלת המזמור.<קטע סוף=כח/>
===פסוק כט===
<קטע התחלה=כט/>
צוה, עזך - לנצח דוד וזה עזה כמו הגבורה אתה האלהים פעלת לנו והנה משקל עזה, כמו חקה.<קטע סוף=כט/>
===פסוק ל===
<קטע התחלה=ל/>
מהיכלך - הטעם כי מהיכלך הכ"ף לנכח דוד, עד המקומות הרחוקים תהיינה המנחות המובאות לך.<קטע סוף=ל/>
===פסוק לא===
<קטע התחלה=לא/>
גער - כמו: הנני גוער לכם, שאין בו בית.
שורה 250 ⟵ 277:
בזר - כמו: ורכוש להם יבזור.
וקרבות - כמו: המלמד ידי לקרב.<קטע סוף=לא/>
===פסוק לב===
<קטע התחלה=לב/>
יאתיו חשמנים - סגנים כחשמונאי, וכוש תריץ ידיו בזהב:<קטע סוף=לב/>
===פסוק לג===
<קטע התחלה=לג/>
ממלכות - המביאות המס לדוד.<קטע סוף=לג/>
===פסוק לד===
<קטע התחלה=לד/>
לרוכב - בקשור בי"ת דרך הבהמה אשר אני רוכב בה.
והטעם שמי השמים.
וטעם קדם – יש לו סוד כנגד בני הדור ופעול יתן קול עוז.<קטע סוף=לד/>
===פסוק לה===
<קטע התחלה=לה/>
תנו - פירש מה הוא הקול שהשם אמר: תנו עז, להודות בדיבור.
שורה 276 ⟵ 307:
על ישראל - שהם סגולתו מכל הארץ עליהם תראה גאותו.
ועוזו בשחקים - כי משם יבוא העוז לישראל.<קטע סוף=לה/>
===פסוק לו===
<קטע התחלה=לו/>
נורא - יהיה מורא אלהים בארץ ממקום המקדש, כדרך: ברוך ה' מציון.
והנכון: כי בית המקדש בארץ מכוון כנגד בית המקדש בשמים, כמו: וזה שער השמים והוא סוד מכוסה, ובעבור שהזכיר: תנו עז לאלהים בדיבור שיודו שהוא בעל העוז, אמר שהעוז במעשה באמת, גם התעצומות השם יתן אותם לישראל והודו לשם, על כן ברוך אלהים.<קטע סוף=לו/>
[[קטגוריה:אבן עזרא על תהלים]]
| |||