ביאור:תבונה: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
בוט טוען עדכון
בוט טוען עדכון
שורה 3:
{{מאמר הגדרה}}
''' תבונה''' או ''' בינה''' היא הכישרון לחשוב ולהסיק מסקנות. '''
 
כך פירשו כבר חז"ל על הפסוק {{צמ|תוכן=ואמלא אתו רוח אלהים בחכמה '''ובתבונה''' ובדעת ובכל מלאכה|מקור=שמות לא ג}}: {{צ|סוג=mfrj|תוכן=חכמה = מה שאדם שומע מאחרים ולמד; <span style="text-decoration:underline">תבונה</span> - <span style="text-decoration:underline">מבין דבר מליבו</span> מתוך דברים שלמד; דעת = רוח הקודש}} " {{קטן|(רש"י)|}} .
 
בספר משלי, ''' הנבונים''' משתמשים בעיקר ''' בלב''' ( [[ביאור:לב = מקום המחשבות|= מקום המחשבות]] ), בניגוד לחכמים - שמשתמשים בעיקר באיברי השמיעה והדיבור; ראו [[ביאור:חכמים, נבונים ואיברי גופם|חכמים, נבונים ואיברי גופם]] , [[ביאור:מים עמוקים בפה ובלב|שני פסוקים על מים עמוקים]] .
 
''' תבונה''' היא דבר שאדם ''' מפיק''' ומוציא מתוך ליבו (בניגוד לחכמה - שאותה הוא מוצא):
 
::* {{צמ|תוכן=אשרי אדם מצא חכמה, ואדם '''יפיק תבונה''' |מקור=משלי ג יג}}
 
כדי להסיק מסקנות נכונות ולא לטעות, דרושה דעת ה' - אהבת ה' - עשיית כל המעשים לשם ה' בלבד- ראו [[ביאור:חכמה, בינה, יראה ואהבה|חכמה, בינה, יראה, אהבה]] ; דרושים גם ימים ארוכים - ימים שמנצלים אותם היטב לפיתוח הכישרונות השכליים - ראו [[ביאור:אנשים שחיים הרבה שנים יכולים לזכות לחכמה, ואנשים שמנצלים היטב את ימיהם יכולים לזכות לתבונה|ואורך ימים תבונה]] .
 
מהשוואה בין פסוקי החכמה לבין פסוקי הבינה נראה, שהחכמה נחשבת לכישרון יסודי ומוקדם יותר - קודם צריך ללמוד ''' חכמה''' מאחרים, ורק אחר-כך להשתמש ''' בבינה''' כדי להסיק מסקנות חדשות; ראו [[ביאור:חכמה, בינה, דעת ויצירה|חכמה, בינה, דעת ויצירה]] , [[ביאור:שני שלבים בלימוד|שני שלבים בלימוד]] .
 
הבינה היא כישרון מתקדם יותר - [[ביאור:התבונה מכילה את החכמה|מי שהגיע לשלב הבינה, משיג גם את החכמה]] ; ראו גם [[ביאור:מותר להסתיר חוסר-ידע|מה מרוויחים משתיקה]] .
 
''' הבינה''' עוזרת לאדם להינצל מגברים רמאים (בעוד שאהבת ''' החכמה''' עוזרת לאדם להינצל מנשים מפתות); ראו [[ביאור:רעיו של הבן|רעיו של הבן]] . '''
 
ראו גם: [[ביאור:איש תבונה בספר משלי|איש תבונה]] '''
 
<div class="future">
 
==פסוקים נוספים בספר משלי==
 
::*משלי א2-6: " {{צ|תוכן=לדעת חכמה ומוסר להבין אמרי <span style="text-decoration:underline">בינה</span> ... ישמע חכם ויוסף לקח <span style="text-decoration:underline">ונבון</span> תחבלות יקנה}} , {{צ|תוכן=להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידתם}} " (ראו [[ביאור:למי מיועד ספר משלי?|למי מיועד ספר משלי]] )
::* {{צמ|תוכן=כי אם '''לבינה''' תקרא '''לתבונה''' תתן קולך|מקור=משלי ב ג}}
שורה 46 ⟵ 58:
::* {{צמ|תוכן=בדברים לא יוסר עבד כי '''יבין''' ואין מענה|מקור=משלי כט יט}}
::* {{צמ|תוכן=כי בער אנוכי מאיש, ולא '''בינת''' אדם לי. ולא למדתי חכמה, ודעת קדשים אדע|מקור=משלי ל ב}}
 
==פסוקים נוספים בספר ישעיהו==
 
ראו [[ביאור:חושים ומומים בספר ישעיהו|חושים ומומים בספר ישעיהו]]
 
::* {{צמ|תוכן=ונחה עליו רוח ה' רוח חכמה '''ובינה''' רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת ה'|מקור=ישעיהו יא ב}}
::* {{צמ|תוכן=לכן הנני יוסף להפליא את העם הזה הפלא ופלא ואבדה חכמת חכמיו '''ובינת''' נבניו תסתתר|מקור=ישעיהו כט יד}}
שורה 54 ⟵ 69:
::* {{צמ|תוכן=את מי נועץ '''ויבינהו''' וילמדהו בארח משפט וילמדהו דעת ודרך תבונות יודיענו|מקור=ישעיהו מ יד}}'''
::
 
</div>
 
::
::
::
::
 
==מקורות==
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/kma/qjrim1/bwn.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2005-07-31.
<noinclude>
==תגובות==
 
הקטגוריות נמצאות ב: [[ביאור:תבונה = הכישרון לחשוב ולהסיק מסקנות]]
 
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/kma/qjrim1/bwn.html}}
 
{{קיצור דרך|tnk1/kma/qjrim1/bwn}}
 
</noinclude>