ביאור:חכמים נבונים ואיברי גופם: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
בוט טוען עדכון
בוט טוען עדכון
שורה 7:
החכם משתמש בעיקר באוזניים:
 
::*משלי א5: {{צ|תוכן=<span dir="rtl" lang="he">
:: <span style="text-decoration:underline">ישמע</span> <span style="text-decoration:underline">חכם</span> ויוסף לקח ונבון תחבלות יקנה</span> }}
::*משלי [[ביאור:ב ב]] ב2: {{צ|תוכן=להקשיב <span style="text-decoration:underline">לחכמה</span> <span style="text-decoration:underline">אזנך</span> תטה לבך לתבונה}}
::*משלי יב15: {{צ|תוכן=דרך אויל ישר בעיניו <span style="text-decoration:underline">ושמע</span> לעצה <span style="text-decoration:underline">חכם</span> }} (ע"עראו [[ביאור:אוילים ותוכחות|אוילים וביקורת]] )
::*משלי טו31: " {{צ|תוכן= {{צ|תוכן= <span style="text-decoration:underline">אוזן</span> שומעת תוכחת חיים - בקרב <span style="text-decoration:underline">חכמים</span> תלין}} }} " (ע"עראו [[ביאור:ראיה ושמיעה בספר משלי|ראיה ושמיעה]] )
::*משלי יח15: " {{צ|תוכן= {{צ|תוכן=לב נבון יקנה דעת, <span style="text-decoration:underline">ואוזן חכמים</span> תבקש דעת}} }} " [http://he.judaism.wikia.com/wiki/Tnk1/ktuv/mjly/mj-25-12.gif '' ] '''
::
::*משלי כב17: " {{צ|תוכן= {{צ|תוכן=הט <span style="text-decoration:underline">אוזנך</span> , ושמע דברי <span style="text-decoration:underline">חכמים</span> ; וליבך תשית לדעתי}} }} "
::*משלי כג19:<span lang="he" style="color: rgb(0, 0, 102); font-family: arial;">
:: [[ביאור:כג יט]] : "</span> {{צ|תוכן= <span style="text-decoration:underline">שמע</span> }} {{צ|תוכן=אתה בני <span style="text-decoration:underline">וחכם,</span> ואשר בדרך לבך}} <span lang="he" style="color: rgb(0, 0, 102); font-family: arial;">
::"</span>
::*משלי כה12: " {{צ|תוכן= {{צ|תוכן=נזם זהב וחלי כתם - מוכיח <span style="text-decoration:underline">חכם</span> על <span style="text-decoration:underline">אוזן</span> שומעת}} }} " (ע"ע [[ביאור:איך חכמים מותחים ביקורת|החכמים יודעים למתוח ביקורת]] )
 
ובאיברי הדיבור:
 
::*משלי יב18: " {{צ|תוכן= {{צ|תוכן=יש בוטה כמדקרות חרב; <span style="text-decoration:underline">ולשון חכמים</span> מרפא}} }} " ( [[ביאור:יש בוטה כמדקרות חרב, ולשון חכמים מרפא|פירוט]] ) '''
::
::*משלי יד3: " {{צ|תוכן= {{צ|תוכן=בפי אויל חוטר גאוה; <span style="text-decoration:underline">ושפתי חכמים</span> תשמורם}} }} " ( [[ביאור:בפי אויל חוטר גאוה, ושפתי חכמים תשמורם|פירוט]] ) '''
::
::*משלי טו2 : {{צ|תוכן= <span style="text-decoration:underline">לשון חכמים</span> תיטיב דעת; ופי כסילים יביע איוולת}} - [[ביאור:בקיצור ולעניין|החכמים יודעים לתקן ולשפר את דבריהם]] . '''
::
::*משלי טו7 : " {{צ|תוכן= {{צ|תוכן= <span style="text-decoration:underline">שפתי חכמים</span> יזרו דעת; ולב כסילים לא כן}} }} " - [[ביאור:החכם מעטר את דבריהם של אחרים ולא מנסה להמציא את הגלגל מחדש|החכמים מעטרים את הידיעות שהם לומדים מאחרים]] . <span style="text-decoration:underline"> '''
::</span>
 
גם כשהוא משתמש בלב, המטרה שלו היא לשפר את הדברים שהוא אומר, כך שיהיו משכנעים יותר, ויגרמו לאנשים רבים יותר ללמוד מהם לקח:
 
::*משלי טז23: {{צ|תוכן=לב <span style="text-decoration:underline">חכם</span> ישכיל <span style="text-decoration:underline">פיהו</span> ; ועל <span style="text-decoration:underline">שפתיו</span> יוסיף לקח}} ( ע"ע [[ביאור:מי נותן לאדם את המילים?|מי נותן לאדם את המילים?]] ).
 
לעומת זאת, אצל הנבון, האיבר העיקרי הוא הלב:
 
::*משלי [[ביאור:ב ב]]ב2 : {{צ|תוכן=להקשיב לחכמה אזנך, תטה <span style="text-decoration:underline">לבך</span> <span style="text-decoration:underline">לתבונה</span> }}
::*משלי יד33: {{צ|תוכן= <span style="text-decoration:underline">בלב נבון</span> תנוח חכמה; ובקרב כסילים תיוודע}}
::*משלי טו14: {{צ|תוכן= <span style="text-decoration:underline">לב נבון</span> יבקש דעת; ופי כסילים ירעה איוולת}}
::*משלי יח15: {{צ|תוכן= <span style="text-decoration:underline">לב נבון</span> יקנה דעת, ואוזן חכמים תבקש דעת}}
::*משלי יט8: {{צ|תוכן=קונה <span style="text-decoration:underline">לב</span> - אוהב נפשו, שומר <span style="text-decoration:underline">תבונה</span> למצוא טוב}}: התבונה נשמרת בלב
 
כאשר הנבון פותח את שפתיו, באופן טבעי נמצאים שם דברי חכמה, אבל המטרה העיקרית שלהם היא להוכיח ולייסר בשבט-מוסר את האדם חסר-הלב:
 
::*משלי י13: {{צ|תוכן= <span style="text-decoration:underline">בשפתי נבון</span> תימצא חכמה; ושבט לגו <span style="text-decoration:underline">חסר לב</span> }} (וע"ע [[ביאור:איש-תבונה וחסר-לב|איש-תבונה וחסר-לב]] )
 
גם [[ביאור:מים עמוקים בפה ובלב|שני הפסוקים על המים העמוקים]] מראים שהחכמה קשורה יותר לדיבורים, והתבונה קשורה יותר ללב.
שורה 51:
מצאתי שני פסוקים יוצאי-דופן, שבהם הבינה והתבונה קשורות לדיבור או לשמיעה: '''
 
::*משלי ב3: {{צמצ|תוכן=כי אם <span style="text-decoration:underline">לבינה תקרא,</span> <span style="text-decoration:underline">לתבונה תתן קולך</span> |מקור=משלי ב ג}}
::*משלי ה1: {{צמצ|תוכן=בני, לחכמתי הקשיבה, <span style="text-decoration:underline">לתבונתי הט אזנך</span> |מקור=משלי ה א}}
 
ונראה לי שבשני פסוקים אלה הכוונה היא, שהאדם צריך לקרוא ולשמוע את המסקנות שאנשים אחרים הסיקו, כדי להרחיב ולהעמיק את התבונה שלו (ראו [[ביאור:כי אם לבינה תקרא, לתבונה תתן קולך - כמה פירושים|להגיע ליראת ה' ע"י התבוננות בנפלאות התבונה]] ). '''
 
מטרת הפסוקים היא ללמד אותנו להבחין בכשרונות הייחודיים לכל תלמיד: יש תלמידים שלומדים ע"י קליטת מידע מבחוץ, ולכן הם משתמשים בכלי הדיבור והשמיעה; ויש תלמידים שלומדים ע"י מחשבה והסקת מסקנות, ולכן הם משתמשים בעיקר בלב.