ביאור:משלי יז כז: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
. |
בוט טוען עדכון |
||
שורה 5:
{{צמ|תוכן=חושך אמריו - יודע דעת, יקר רוח, איש תבונה|מקור=משלי יז כז}}
<span style="font-weight: bold;"> חושך</span> (קרא:
▲::* [[ביאור:חשך (חסך) = לא נתן|''חושך''(חוסך) = מונע, לא נותן]] ; '''
::▼
▲::* <span style="font-weight: bold;"> חושך אמריו</span> = לא נותן את אמריו, כלומר שותק;
::* <span style="font-weight: bold;"> חושך אמריו יודע דעת</span> = מי שמונע את עצמו מדיבורים, זוכה לשמוע אחרים וכך הוא <span style="font-weight: bold;"> יודע</span> יותר.▼
▲
<span style="font-weight: bold;"> יקר</span> [[ביאור:יקר = נכבד וחשוב|= נכבד וחשוב]] ;
1. ע"פ רש"י ומצודת דוד, <span style="font-weight: bold;"> יקר</span> = נדיר, <span style="font-weight: bold;"> רוח</span> = דיבור, כמו בפסוק "וברוח שפתיו ימית רשע"; לפי זה: <span style="font-weight: bold;"> יקר רוח</span> = שדבריו נדירים; '''▼
<span style="font-weight: bold;"> תבונה</span> = כישרון להסיק מסקנות`
אין להסיק מכאן, שבכל מקרה צריך לשתוק; אלא, שלפני שפותחים את הפה, יש לחשוב מה התועלת שתצמח מהדיבור, ולשקול את התועלת הזאת כנגד שלוש התועליות שבשתיקה - "יודע דעת, יקר רוח, איש תבונה".▼
[[ביאור:מותר להסתיר חוסר-ידע|הפסוק הבא מתאר יתרונות נוספים של השתיקה]] .▼
<div class="advanced">
==פירושים נוספים==
===חושך אמריו יודע דעת===
1. פירשנו ש"חושך אמריו" הוא הנושא: מי <span style="font-weight: bold;"> שחושך אמריו</span> זוכה להיות <span style="font-weight: bold;"> יודע דעת</span> {{קטן|(וכך פירשו הגר"א ומצודת דוד)|}}.
2. אך יש מפרשים ש"יודע דעת" הוא הנושא: מי <span style="font-weight: bold;"> שיודע דעת</span> , אינו ממהר להגיד את מה שהוא יודע, אלא <span style="font-weight: bold;"> חושך</span> ומונע את <span style="font-weight: bold;"> אמירותיו</span> , ומדבר רק בזמן המתאים ובמקום המתאים{{קטן|(רש"י, רבי יונה)|}}. '''
===יקר רוח===
1 פירשנו <span style="font-weight: bold;"> יקר רוח</span> = שמחשבותיו חשובות ובעלות-ערך.
▲
::*אולם, פירוש זה אינו מתאים למשמעות הנפוצה יותר של המילים: [[ביאור:יקר = נכבד וחשוב|יקר = בעל-ערך]] , [[ביאור:רוח = תנועה מהירה של אויר, יצור חי, או מחשבות|רוח = מחשבה]] (רק "רוח פה" או "רוח שפתיים" משמען דיבור). '''
::
===יקר רוח איש תבונה===
1. פירשנו שהחצי השני של הפסוק ממשיך לתאר את היתרונות של מי שחושך אמריו - הוא גם יודע דעת, גם יקר רוח, וגם איש תבונה.
2. אך רוב המפרשים פירשו שהחצי השני של הפסוק הוא משפט בפני עצמו: <span style="font-weight: bold;"> יקר רוח</span> זוכה להיות <span style="font-weight: bold;"> איש תבונה</span> {{קטן|(מצודות, הגר"א)|}}, או <span style="font-weight: bold;"> איש תבונה</span> רגיל להיות <span style="font-weight: bold;"> יקר רוח</span> {{קטן|(רבי יונה)|}}. '''
▲::*הוא גם <span style="font-weight: bold;"> יקר רוח</span> , כלומר - זוכה שיש לו מחשבות בעלות-ערך, כי הוא לא עסוק בדיבורים ולכן פנוי לפתח את עולמו הרוחני הפנימי;
▲::*והוא גם <span style="font-weight: bold;"> איש תבונה</span> , כלומר - זוכה להסיק מסקנות [[ביאור:סוד הצלחתו של איש תבונה|ולדלות את העצות העמוקות שבלב איש.]]
::*אולם, אם מפרשים <span style="font-weight: bold;"> יקר רוח</span> = שמחשבותיו בעלות ערך רב, קשה להבין כך את המשפט "יקר רוח איש תבונה" - לא ברור מה הוא בא ללמדנו ומה הקשר בינו לבין החצי הראשון של הפסוק. '''
▲::
'''
▲אלא, שלפני שפותחים את הפה, יש לחשוב מה התועלת שתצמח מהדיבור, ולשקול את התועלת הזאת כנגד שלוש התועליות שבשתיקה - "יודע דעת, יקר רוח, איש תבונה".
</div>
▲[[ביאור:מותר להסתיר חוסר-ידע|הפסוק הבא מתאר יתרונות נוספים של השתיקה]] .
==מקורות==
|