ביאור:משלי יז כז: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
.
בוט טוען עדכון
שורה 5:
{{צמ|תוכן=חושך אמריו - יודע דעת, יקר רוח, איש תבונה|מקור=משלי יז כז}}
 
<span style="font-weight: bold;"> חושך</span> (קרא:* חוסך) [[ביאור:חשך (חסך) = לא נתן|''חושך''(חוסך) = מונע, לא נותן]] ; '''
החצי הראשון של הפסוק ברור: '''
 
::* <span style="font-weight: bold;"> חושך אמריו</span> = לא נותן את אמריו, כלומר שותק;
::* [[ביאור:חשך (חסך) = לא נתן|''חושך''(חוסך) = מונע, לא נותן]] ; '''
::
::* <span style="font-weight: bold;"> חושך אמריו</span> = לא נותן את אמריו, כלומר שותק;
::* <span style="font-weight: bold;"> חושך אמריו יודע דעת</span> = מי שמונע את עצמו מדיבורים, זוכה לשמוע אחרים וכך הוא <span style="font-weight: bold;"> יודע</span> יותר.
 
::* <span style="font-weight: bold;"> חושך אמריו יודע דעת</span> = מי שמונע את עצמו מדיבורים, זוכה לשמוע אחרים וכך הוא <span style="font-weight: bold;"> יודע</span> יותר. '''
החצי השני פחות ברור:
 
<span style="font-weight: bold;"> יקר</span> [[ביאור:יקר = נכבד וחשוב|= נכבד וחשוב]] ;
1. ע"פ רש"י ומצודת דוד, <span style="font-weight: bold;"> יקר</span> = נדיר, <span style="font-weight: bold;"> רוח</span> = דיבור, כמו בפסוק "וברוח שפתיו ימית רשע"; לפי זה: <span style="font-weight: bold;"> יקר רוח</span> = שדבריו נדירים; '''
 
::*אולם,<span ברוב התנstyle="ך, [[ביאורfont-weight:יקר =bold;"> נכבדרוח</span> וחשוב|''יקר''= בעל-ערך]] , ו [[ביאור:רוח = תנועה מהירה של אויר, יצור חי, או מחשבות|''רוח''= מחשבה]] (רק "רוח פה" או "רוח שפתיים" משמען דיבור). ''';
::
 
::*הוא גם <span style="font-weight: bold;"> יקר רוח</span> ,= כלומרמי -שמונע את עצמו מדיבורים, זוכה שיש לולחשוב מחשבות בעלות- ערך, כירב; הוא לא עסוק בדיבורים ולכן פנוי לפתח את עולמו הרוחני הפנימי;.
2. ע"פ מלבי"ם, <span style="font-weight: bold;"> יקר רוח</span> = מי שחושב מחשבות יקרות ובעלות ערך רב; לפי זה: <span style="font-weight: bold;"> יקר רוח איש תבונה</span> = מי שחושב מחשבות בעלות-ערך, הוא איש תבונה (וע"פ מלבי"ם, הפסוק מתייחס לנושא מסויים - שאלת 'צדיק ורע לו' - שבו במיוחד ראוי למעט בדיבור). '''
 
<span style="font-weight: bold;"> תבונה</span> = כישרון להסיק מסקנות`
::*אולם, לפי זה קשה להבין מה בא החלק השני של הפסוק ללמד, ומה הקשר בין שני חלקי הפסוק. '''
 
::*והוא גם <span style="font-weight: bold;"> איש תבונה</span> ,= כלומרמי -שמונע את עצמו מדיבורים, זוכה להסיקלפתח את המחשבה ואת כישרון הסקת מסקנות, [[ביאור:סוד הצלחתו של איש תבונה|ולדלות את העצות העמוקות שבלב איש.]] .
 
אין להסיק מכאן, שבכל מקרה צריך לשתוק; אלא, שלפני שפותחים את הפה, יש לחשוב מה התועלת שתצמח מהדיבור, ולשקול את התועלת הזאת כנגד שלוש התועליות שבשתיקה - "יודע דעת, יקר רוח, איש תבונה".
 
[[ביאור:מותר להסתיר חוסר-ידע|הפסוק הבא מתאר יתרונות נוספים של השתיקה]] .
<div class="advanced">
 
==פירושים נוספים==
 
===חושך אמריו יודע דעת===
1. פירשנו ש"חושך אמריו" הוא הנושא: מי <span style="font-weight: bold;"> שחושך אמריו</span> זוכה להיות <span style="font-weight: bold;"> יודע דעת</span> {{קטן|(וכך פירשו הגר"א ומצודת דוד)|}}.
 
2. אך יש מפרשים ש"יודע דעת" הוא הנושא: מי <span style="font-weight: bold;"> שיודע דעת</span> , אינו ממהר להגיד את מה שהוא יודע, אלא <span style="font-weight: bold;"> חושך</span> ומונע את <span style="font-weight: bold;"> אמירותיו</span> , ומדבר רק בזמן המתאים ובמקום המתאים{{קטן|(רש"י, רבי יונה)|}}. '''
 
===יקר רוח===
1 פירשנו <span style="font-weight: bold;"> יקר רוח</span> = שמחשבותיו חשובות ובעלות-ערך.
 
12. ע"פויש רש"י ומצודת דוד,שפירשו: <span style="font-weight: bold;"> יקר</span> = נדיר, <span style="font-weight: bold;"> רוח</span> = דיבור, כמו בפסוק "וברוח שפתיו ימית רשע"; לפי זה: <span style="font-weight: bold;"> יקר רוח</span> = שדבריו נדירים;{{קטן|(רש"י, רבי יונה, מצודות)|}} '''
 
::*אולם, פירוש זה אינו מתאים למשמעות הנפוצה יותר של המילים: [[ביאור:יקר = נכבד וחשוב|יקר = בעל-ערך]] , [[ביאור:רוח = תנועה מהירה של אויר, יצור חי, או מחשבות|רוח = מחשבה]] (רק "רוח פה" או "רוח שפתיים" משמען דיבור). '''
::
 
===יקר רוח איש תבונה===
3. לכן נראה לי, שהחצי השני של הפסוק אינו מקביל לראשון אלא מוסיף עליו, וכל הפסוק בא לתאר את היתרונות של מי <span style="font-weight: bold;"> שחושך אמריו</span> : '''
1. פירשנו שהחצי השני של הפסוק ממשיך לתאר את היתרונות של מי שחושך אמריו - הוא גם יודע דעת, גם יקר רוח, וגם איש תבונה.
 
2. אך רוב המפרשים פירשו שהחצי השני של הפסוק הוא משפט בפני עצמו: <span style="font-weight: bold;"> יקר רוח</span> זוכה להיות <span style="font-weight: bold;"> איש תבונה</span> {{קטן|(מצודות, הגר"א)|}}, או <span style="font-weight: bold;"> איש תבונה</span> רגיל להיות <span style="font-weight: bold;"> יקר רוח</span> {{קטן|(רבי יונה)|}}. '''
::*הוא גם <span style="font-weight: bold;"> יודע דעת</span> , כלומר - יודע יותר דברים, כי הוא מקשיב לאחרים;
::*הוא גם <span style="font-weight: bold;"> יקר רוח</span> , כלומר - זוכה שיש לו מחשבות בעלות-ערך, כי הוא לא עסוק בדיבורים ולכן פנוי לפתח את עולמו הרוחני הפנימי;
::*והוא גם <span style="font-weight: bold;"> איש תבונה</span> , כלומר - זוכה להסיק מסקנות [[ביאור:סוד הצלחתו של איש תבונה|ולדלות את העצות העמוקות שבלב איש.]]
 
::*אולם, אם מפרשים <span style="font-weight: bold;"> יקר רוח</span> = שמחשבותיו בעלות ערך רב, קשה להבין כך את המשפט "יקר רוח איש תבונה" - לא ברור מה הוא בא ללמדנו ומה הקשר בינו לבין החצי הראשון של הפסוק. '''
אין להסיק מכאן, שבכל מקרה צריך לשתוק; '''
::
 
'''
אלא, שלפני שפותחים את הפה, יש לחשוב מה התועלת שתצמח מהדיבור, ולשקול את התועלת הזאת כנגד שלוש התועליות שבשתיקה - "יודע דעת, יקר רוח, איש תבונה".
 
</div>
[[ביאור:מותר להסתיר חוסר-ידע|הפסוק הבא מתאר יתרונות נוספים של השתיקה]] .
 
==מקורות==