ביאור:שמחה לאיד - סיכום הדעות: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
. |
בוט טוען עדכון |
||
שורה 1:
שורה 9 ⟵ 10:
גם בתנ"ך יש פסוקים רבים העוסקים בנושא זה. מעיון בכל הפסוקים, נראה שיש להבחין בין שלושה סוגים של שמחות - שלילית, מותרת, וחיובית: '''
א. השמחה השלילית היא על עצם מפלתו של האויב, על כך שהוא נופל ונכשל, סובל ומושפל, בלי קשר לתוצאות ולהשלכות של הדברים במציאות; שמחה כזו מפתחת באדם מידות רעות של כעס, שנאה ונקמנות, ועליה נאמר
ב. השמחה המותרת היא על כך <span style="font-weight: bold;"> שהעולם</span> נעשה טוב יותר, רגוע יותר ובטוח יותר כתוצאה מאבדנם של הרשעים; שמחה על התוצאה החיובית של אבדן הרשעים, ולא על האבדן עצמו. על כל שיפור במצבו של העולם יש לשמוח ולברך את ה', ועל כך נאמר
ג. והשמחה החיובית היא שמחה על עשיית הצדק - בין אם הצדק נעשה בידי ה' בניסים גלויים, ובין אם הוא נעשה בידי אדם; זוהי [[ביאור:שמחת הצדיקים - מתי הצדיקים שמחים?|שמחתם של הצדיקים]]
'''
שורה 25 ⟵ 26:
(אמנם, כאשר מדובר באדם רשע שאינו אויב שלנו אלא קרוב משפחה שלנו, במקרה זה אין כל חשש שהשמחה נובעת ממידות רעות, ולכן מותר לשמוח, כפי שכתוב במסכת שמחות ב י: {{צ|סוג=mfrj|תוכן=כל הפורש מדרכי ציבור, אין מתעסקין עמו בכל דבר, אחיהן וקרוביהן לובשין לבנים ומתעטפין לבנים ואוכלין ושותין ושמחים שנאבד שונאו של מקום, שנאמר "הלא משנאיך ה' אשנא..."}}. וכן כתב הרמב"ם [http://www.mechon-mamre.org/i/e401.htm#8 בהלכות אבל א ח] ). '''
בנוסף לכך, אין לשמוח תוך כדי תהליך הנפילה עצמו, כי יש בכך מידה מוגזמת של אכזריות ושמחה לאיד, מנוגדת למידת הרחמים ( [[ביאור:
ב. מותר לשמוח וראוי לברך את ה' לאחר שרשעים רבים אבדו מן העולם, ומשטר הרשע התחלף במשטר של צדק, שהרי במקרה זה חל שיפור משמעותי ומוחשי בעולם. ישנן כמה [[ביאור:שמחת נצחון בתנ"ך ובהסטוריה|דוגמאות הסטוריות לשמחה
ג. ראוי לשמוח לאחר שנעשה משפט צדק ברשעים ( [[ביאור:הצדיק שמח כשהוא רואה שה' שופט את הרשעים|ישמח צדיק כי חזה נקם]] ), או לאחר שרשעים אבדו באופן שרוב האנשים רואים בו נס גלוי, או כשהרשעים נכשלו בביצוע פשעיהם ( [[ביאור:וצדיק ירון ושמח
<div class="advanced">
שורה 36 ⟵ 37:
הנה כמה רעיונות שהוצעו על-מנת ליישב את הסתירה; בכל הסבר יש צד של אמת אך אף הסבר אינו שלם:
1. "מותר לשמוח במפלתם של גויים, אסור לשמוח במפלתם של בני ישראל" [ מגילה, טז, א, פרקי דר' אליעזר, מט; [http://www.nfc.co.il/archive/003-d-10031-00.html ניסן יואלי] ; [http://tora.us.fm/axrimpl/moreshet/47937.html הרב רצון ערוסי בשו"ת מורשת] ;
::*אולם, לדעה זו אין בסיס בפסוקים - רוב הפסוקים העוסקים בנושא זה, גם ע"פ פשוטם וגם ע"פ הפירושים המקובלים, אינם מבחינים בין בני ישראל לבין גויים; הם מתייחסים ל"אויב" או ל"רשע" באופן כללי.
::
שורה 49 ⟵ 50:
3. "צריך לעשות פעולות חיצוניות שמראות על שמחה והודיה לה', אך אסור לשמוח בלב" [ [[ביאור:רינה - שמחה|חיים לביא]] , [http://www.moreshet.co.il/web/shut/shut2.asp?id=65132 הרב דוד לאו בשו"ת מורשת] ] או להיפך: "אסור לפרוץ במחולות ברחובות, אך צריכה להיות קיימת תחושה כללית של שמחה" [ [http://www.nrg.co.il/online/1/art/817/681.html חגי גרוס במעריב] ] . '''
::*אולם, קשה מאד להפריד בין הפעולות החיצוניות לבין הרגשות הפנימיים,
::*<span id="text_to_copy">
::קשה גם להפריד בין הודיה לה' לבין שמחה: האם מישהו יכול לתאר לעצמו סעודת הודיה או תפילת "הלל" חגיגית, שבה מודים ומשבחים את ה' על אבדנו של אדם רשע, כאשר כל המסובים והמתפללים מזילים דמעות?!</span>
::*<span id="text_to_copy">
::בנוסף לכך, שני הפירושים לא מתאימים לפסוק "<strong>
::בפשע איש רע מוקש, וצדיק <span style="text-decoration:underline">ירון</span> <span style="text-decoration:underline">ושמח</span> </strong> ::" שמדבר גם על שמחה חיצונית (ּרינה) וגם על שמחה פנימית. ''' ::</span>
שורה 69 ⟵ 72:
::
7. "לא צריך לשמוח כשהרשע נופל באופן זמני כי הוא עלול לקום והשמחה תתברר כמוקדמת מדי, אלא רק לאחר שהוא אובד לגמרי" [ [http://tora.us.fm/axrimpl/moreshet/48261.html הרב מרדכי נויגרשל
::*אולם מלשון הכתוב "<strong>
::*אולם מלשון הכתוב "פן יראה ה' ורע בעיניו" נראה שהסיבה לאיסור היא עקרונית ולא רק פרקטית [{{קטן|וגם מלבי"ם עצמו כתב בהמשך דבריו: "שע"י שיראה אכזריותך ומידת הנקמה שבך, ידמה מעשהו מול מעשיך, ומעשיך ירע בעיניו..."; כלומר, ע"פ המלבי"ם, הסיבה לכך אינה פרקטית אלא דווקא סיבה של "יפיפות נפש"|}}{{קטן|;|}}{{קטן|מלבי"ם גם מסביר ש"בנפול אויבך אל תשמח" מתייחס למפלה התמידית, ו"בכשלו אל יגל לבך" מתייחס לתחילת המפלה. כלומר, ע"פ המלבי"ם, בשניהם אסור לשמוח|}}{{קטן|, ושלא כדברי הרב|}}{{קטן|נויגרשל|}}].▼
::פן יראה ה' ורע בעיניו</strong>
▲::
8. "צריך לשמוח כשנעשה משפט-צדק ברשע, אך לא צריך לשמוח כשהרשע מת מוות טבעי" [מהר"ל, הובאו דבריו [http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1771578 במאמר של הרב משה צוריאל] ]
::*אולם פירוש זה אינו מתאים ללשון הפסוק "<strong>
::באבוד רשעים רינה</strong> ::", שאינו מתייחס לאופן האבדן. 9. "צריך לשמוח כשאובד רשע גמור שנתמלאה סאתו, אך לא צריך לשמוח כשאובד רשע שעדיין לא נתמלאה סאתו, שה' מאביד אותו כדי להציל את בני ישראל מידיו" [ע"פ הזוהר לפרשת נח, הובאו דבריו במאמר של ד"ר דניאל מלאך ב"תחומין" כב]. '''
שורה 111 ⟵ 118:
==מקורות==
על-פי מאמר של מחברים שונים (הגהה: עופר לביא) שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/smxa_woyvim.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2003-07-11
<noinclude>
==תגובות==
שורה 117 ⟵ 124:
[[קטגוריה:שמחה לאיד|שמחה לאיד - סיכום הדעות]]
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/smxa_woyvim.html}}
{{קיצור דרך|tnk1/ktuv/mjly/smxa_woyvim}}
</noinclude>
| |||