ביאור:משלי יז ו: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
.
בוט טוען עדכון
שורה 5:
כל יצור חי שואף להוליד ילדים - כשיצור מצליח להוליד ילדים, הדבר מעיד על כך שהוא הצליח לעמוד במספר גדול של משימות קשות כמו: מציאת אוכל, הישרדות בטבע, ומציאת בן/בת זוג; יצור שמצליח להוליד ילדים, בהחלט ראוי לכבוד.
 
אולם, האדם הוא היצור היחיד ששואף שיהיו לו גם נכדים - כשלאדם יש נכדים, הדבר מעיד על כך שהוא הצליח לעמוד במשימות הרבה יותר קשות - לגדל את הילדים שלו ולחנך אותם, עד שהצליחו להוליד ילדים משל עצמם; אדם שיש לו נכדים, ראוי לכבוד רב אפילו יותר מאדם שיש לו ילדים{{קטן|(ראו גם [http://www.hidabroot.org/Site/ARDetile.asp?id=7193 בדברי הרב רוזובסקי באתר הידברות] )|}}.
 
זה, אולי, פירוש החצי הראשון של הפסוק ( [[ביאור:משלי יז ו]] ): " {{צ|תוכן=עטרת זקנים - בני בנים}} {{צ|תוכן=, ותפארת בנים אבותם}} ": '''
(ראו גם [http://www.hidabroot.org/Site/ARDetile.asp?id=7193 בדברי הרב רוזובסקי באתר הידברות] ). '''
 
[[ביאור:עטרה, עטרת = סמל לכבוד ולשלטון|''עטרת'' = סמל לכבוד]] ; בני הבנים הם סמל לכבוד עבור סביהם. '''
זה, אולי, פירוש החצי הראשון של הפסוק ( [[ביאור:משלי יז ו]] ): " {{צ|תוכן=עטרת זקנים - בני בנים}} {{צ|תוכן=, ותפארת בנים אבותם}} ": '''
 
[[ביאור:עטרה, עטרת = סמל לכבוד ולשלטון|''עטרת''= סמל לכבוד]] ; בני הבנים הם סמל לכבוד עבור סביהם. '''
 
לפסוק זה יש משמעות מעשית לגבי המצוה {{צמ|תוכן=מפני שיבה תקום, <span style="text-decoration:underline">והדרת פני זקן,</span> ויראת מאלהיך אני ה'|מקור=ויקרא יט לב}}- כל אדם שיש לו נכדים ראוי לכבוד כמו של <span style="font-weight: bold;"> זקן</span> . '''
שורה 23 ⟵ 21:
1. מהרב דוד קליר שמעתי פירוש הפוך לפסוק זה: לדבריו, הילדים מביאים כבוד להוריהם, יותר מאשר הנכדים לסביהם, משום שהדמיון והקשר ביניהם הוא ישיר ובולט יותר; אולם, הפסוק בא ללמד, שאפילו בני-הבנים, שהם רחוקים יותר, עדיין מביאים כבוד לזקניהם.
 
2. [[ביאור:עטרה, עטרת = סמל לכבוד ולשלטון|''עטרת'' היא גם סמל למעמד נכבד]] , כמו כתר של מלך; לפי זה, ייתכן שהפסוק גם מציע קריטריון לבחירת בעלי-תפקידים - ייתכן שהפסוק רומז, שאדם שיש לו בני-בנים ראוי לעטרת וכתר של תפקיד ציבורי; אדם שהצליח לנהל את משפחתו ולהביא אותה להולדת "בני בנים", ראוי לתת לו לנהל אנשים רבים יותר, במסגרת תפקיד ציבורי. '''
 
::*אמנם, בתנ"ך לא ראינו שהקפידו על קריטריון זה; שלמה עצמו, מחבר ספר משלי, עלה לשלטון בגיל צעיר, ובנו רחבעם היה אז רק בן שנה.