טור יורה דעה רסט: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 5:
==טור==
[[טור יורה דעה רסח/טור|בלי מפרשים]]
<קטע התחלה=רסט/>{{סק|פרישה א|פר' א}} שני אחים שנתגיירו, בין אם הם אחים מן האם ולא מן האב, או שהן אחים מן האם ומן האב – אסורים בכל העריות האסורין לישראל, אף על פי שהיו מותרין להם בגיותן, דלא ליתי לאיחלופי בישראל. הלכך אסור כל אחד באשת חבירו אף על פי שנשאה בגיותו ונתגיירה. אבל אין חייבין עליהם. ואין חילוק בין אם נולדו שניהם שלא בקדושה, או אם אחד מהם נולד שלא בקדושה והשני הורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה. אבל אם האחד נולד שלא בקדושה והשני הורתו ולידתו בקדושה היה מתיר ר"י, דלא שייך לאיחלופי כיון שהאחד הכל בקדושה והשני הכל שלא בקדושה. ומותר כל אחד בנשי חבירו אפילו נשא לאחר שנתגייר.▼
▲<קטע התחלה=
וקורבה שמצד האב שלא מן האם – כל העריות האסורין לעובד כוכבים אסורים בהן לאחר שנתגיירו, אף על פי שאין אבות לעובד כוכבים, שלא יאמרו "באנו מקדושה חמורה לקדושה קלה", כגון אשת אביו לרבי עקיבא ואחות אביו לרבי אליעזר. אבל אחות אביו לרבי עקיבא ואשת אביו לרבי אליעזר – שרו. וכתב אדוני אבי ז"ל: בעל הלכות פסק כרבי עקיבא, ויש פוסקים כרבי אליעזר. על כן ולא הכריע. הלכך טוב להחמיר כדברי שניהם. נשא אחותו מן האם – יוציא. מן האב – לכתחילה לא יכנוס. ואם כנסה – לא יוציא. ואסור בחמותו, שאם נתגייר ואשתו עמו – אסור בחמותו אפילו לאחר מיתת אשתו. גם בזה כתב אדוני אבי הרא"ש ז"ל: ויש מתירין; ולא הכריע.
שורה 17 ⟵ 19:
ולענין עדות אפילו אחים מן האם מעידים זה לזה, דגר שנתגייר כקטן שנולד דמי. וליכא למיחש דאתי לאיחלופי בישראל, שאין מקבלין עדות אלא בבית דין, והם בקיאין בדבר זה.
ולענין דין, גר פסול לדון דיני נפשות. אבל בדיני ממונות דן אפילו ישראל. במה דברים אמורים? בלא כפייה שמקבלו עליו לדון. אבל על ידי כפייה פסול לדון ישראל עד שתהא אמו מישראל. אבל את חבירו גר כשר לדון אפילו בכפייה. ולחליצה פסול אפילו קבליה עליה אפילו לחליצת גרים, כגון שהורתו ולידתו בקדושה, עד שיהא אביו ואמו מישראל. <קטע סוף=
| |||