רמב"ם על שבועות ג: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1:
{{סרגל ניווט|רמב{{"}}ם|הפניה=פירוש המשנההמשניות לרמבלהרמב"ם|על שבועות|ב|ג|ד|הצג תמיד=כן}}
==שבועות פרק ג==
{{המרת או.סי.אר}}
* ראו גם: נוסח ה[[משנה שבועות ג רמבם]]
 
===[[משנה שבועות ג א|משנה א]]===
<קטע התחלה=א/>שבועתבאמרו שתים שהן ארבע שבועה שאוכל כו': שבועה שלא אוכל ואכל ושתה אינו חייב כו': באמרו 'שלא אוכל ושלא אשתה''' - גלי אדעתיה שאמרו שלא אוכל אכילה לבדה בלא שתיה ולפיכך חייב שתים:<קטע סוף=א/>
 
===[[משנה שבועות ג ב|משנה ב]]===
<קטע התחלה=ב/>שבועה שלא אוכל ואכל פת חטין ופת שעורין כו': לפי שכפל פת שהיה יכול לומר שלא אוכל פת חטין וכן של שעורים וכן של כוסמין ובכפלו גלי אדעתיה שחייב עצמו שבועה על כל אחת ואחת מהן:<קטע סוף=ב/>
 
===[[משנה שבועות ג ג|משנה ג]]===
<קטע התחלה=ג/>שבועה שלא אשתה ושתה משקין הרבה כו': יתכן היותו חייב על כל אחת ואחת בעניןבעניין זה והוא שאמר לו חבירו בא ושתה עמי יין ושמן ודבש ואמר לו שבועה שלא אשתה יין ושמן ודבש ולפיכך חייב על כל אחת ואחת לפי שהיה יכול לומר לו שבועה שלא אשתה עמך *[ולא אמר] (לא) יין ושמן ודבש אלא לחלק לפיכך חייב על כל אחת ואחת:<קטע סוף=ג/>
 
===[[משנה שבועות ג ד|משנה ד]]===
<קטע התחלה=ד/>שבועה שלא אוכל ואכל אוכלים שאינן ראויין כו': הוא כשכלל דברים המותרים עם דברים האסורין כגון שאמר שבועה שלא אוכל תמרים וטרפות ושקצים ור'.

ורבי שמעון פוטר לפי שאינו סובר איסור כולל .

ואין הלכה כר'כרבי שמעון:<קטע סוף=ד/>
 
===[[משנה שבועות ג ה|משנה ה]]===
<קטע התחלה=ה/>אחד דברים של עצמו ואחד דברים של כו': ריבוי הכתוב הוא אמרו או נפש כי תשבע לבטא בשפתים וגו' ואמר אחר כן להרע או להיטיב מיעוט לכל אשר יבטא האדם בשבועה ריבוי אחר רבי עקיבא אומר ריבה ומיעט וריבה ורבי ישמעאל אומר בזה כלל ופרט וכלל ויהיה היוצא ממחלקותם כפי מה שראוי מן העקריםהעיקרים הנעשים והקישות הלמודות ברבוי ומיעוט או בכלל ופרט מה שאתה רואה. וענין

ועניין העתיד לבא כשישבע על הדברים הבאים שיעשה אותם או שלא יעשה אותם .

והלכה כרבי עקיבא:<קטע סוף=ה/>
 
===[[משנה שבועות ג ו|משנה ו]]===
<קטע התחלה=ו/>נשבע לבטל את המצוה ולא ביטל פטור כו': אמר רחמנא להרע או להיטיב אמנם הוא מחויב בשבועה על דבר שאי אפשר בו שייטיב במקום להרע או ירע במקום להטיב והם דברי הרשות ובהן יתכן לאו והן הוא ישבע שיעשה ואפשר לו או לא יעשה ואפשר לו: .

ואמרו בנשבעב'''נשבע לבטל את המצוה פטור''' - רוצה ר"ללומר פטור מקרבן שבועת בטוי וחייב מלקות משום שבועת שוא .

ואין הלכה כרבי יהודה:<קטע סוף=ו/>
 
===[[משנה שבועות ג ז|משנה ז]]===
<קטע התחלה=ז/>שבועה שלא אוכל ככר זוכשאמר '''שבועה שלא אוכלנה כו': כשאמר שבועה שלא אוכלנה'' ואמר אחר כן '''שבועה שלא אוכל''' ואכל חייב שתים כשאמר שלא אוכלנה אינו חייב עד שיאכל את כולה ואמר אחר כן שלא אוכל אפי'אפילו אכל ממנה כזית ולפיכך חייב משאכל ממנה כזית וכשסיים אכילתו חייב שתים וזה כשהקדים שלא אוכלנה כמו שמשלנו:<קטע סוף=ז/>
 
===[[משנה שבועות ג ח|משנה ח]]===
<קטע התחלה=ח/>איזו היא שבועת שוא נשבע לשנות את הידוע כו': ''הידוע לאדם''' - עד שיהיה אותו הדבר ידוע אצל שלשה בני אדם או יותר .

ואמרו '''אם לא ראיתי''' - הוא שיאמר כל פירות העולם אסורין עלי אם לא ראיתי גמל פורח באויר או כיוצא בזה .

ואמרו '''כקורת בית הבד''' - רוצה ר"ללומר כתבניתה וצורתה והוא תבנית שאינו מצוי בנחשים כמותה אבל בגודל הגוף מצוי ואין בו שבועת שוא הנה נתבאר לך בכאן שמיני שבועת שוא שלשה האחד שישבע על שהוא חיוב המציאות שהוא בחילוף מה שהוא מצוי או שישבע על מה שהוא נמנע המציאות שהוא נמצא או שישבע על דבר שאין צריך בו לאמת הספור בשבועה כגון שישבע על האיש שהוא איש ועל האשה שהיא אשה:<קטע סוף=ח/>
 
===[[משנה שבועות ג ט|משנה ט]]===
<קטע התחלה=ט/>שבועה שאוכל ככר זו שבועה שלא אוכלנה כו': מבואר הוא שכיון שנשבע שיאכלנה שהוא חייב לאכלה מכלל המצוה כמו שהוא חייב לעשות סוכה ולולב כי הוא חייב לקיים השבועה ומה שנשבע אחר כן שלא יאכלנה כאילו נשבע שלא יעשה סוכה או לולב .

ואמרו '''אכלה עבר על שבועת ביטוי''' - פירושו אף על שבועת ביטוי לפי שעבר על שבועת שוא על שני העניניןהעניינין:<קטע סוף=ט/>
 
===[[משנה שבועות ג י|משנה י]]===
<קטע התחלה=י/>שבועתאמרו ביטוי נוהגת באנשים ובנשים כו': אמרו ''מפי עצמו''' - הוא תנאי בשבועת ביטוי. אבל אם השביעוהו עליה זולתו שיאכל או שלא יאכל אין חייב לעשות כמו שנשבע אלא אם ענה אמן כי אין הפרש בין שנשבע הוא עצמו או שישביענו זולתו ואמר אמן כמו שיתבאר אחר כך:<קטע סוף=י/>
 
===[[משנה שבועות ג יא|משנה יא]]===
<קטע התחלה=יא/>שבועת שוא נוהגת באנשים ובנשים כו': אמנם זכר '''אנשים ונשים''' ושאר החילוקים, לפי שרוצה לזכור אחר כן שבועת העדות שאין נשים חייבות ולא קרובים ולא פסולין ואפי'ואפילו ענו אמן, כמו שנבאר בפ'בפרק שאחר זה:<קטע סוף=יא/>