ויקיטקסט

רי"ף על הש"ס/חולין/פרק ב: הבדלים בין גרסאות בדף

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
ShalomOrobot (שיחה | תרומות)
בוטים
1,477,265 עריכות
מ שינוי פורמט לתבנית:דף רי"ף
שורה 4:
{{הפניה-גמ|חולין|כז|א}}
 
{{דף רי"ף|ה |ב}} <קטע התחלה=ה ב/>'''השוחט''' אחד בעוף ושנים בבהמה שחיטתו כשרה ורובו של אחר כמוהו ר' יהודה אומר עד שישחוט את הורידין
<קטע סוף=ה ב/>{{דף רי"ף|ו |א}} <קטע התחלה=ו א/>חצי אחד בעוף ואחד וחצי בבהמה שחיטתו פסולה רוב אחד בעוף ורוב שנים בבהמה שחיטתו כשרה:
 
'''גמ'''' ורובו של אחד כמוהו ודוקא רוב הנראה לעינים ודוקא בדיעבד אבל לכתחלה מיבעי ליה למישחט כולי סימנין:
שורה 26:
 
רבי יהודה אומר עד
<קטע סוף=ו א/>{{דף רי"ף|ו |ב}} <קטע התחלה=ו ב/>שישחוט את הורידין אמר רב חסדא לא לכל א"ר יהודה אלא לעוף הואיל וצולהו כולו כאחת אבל בהמה הואיל ומנתחה אבר אבר לא צריך.
 
תניא כותיה דרב חסדא שחט שני חצאי סימנין בעוף פסולה ואין צריך לומר בבהמה רבי יהודה אומר בעוף עד שישחוט את הושט ושני ורידין אמר רבי יוחנן ורידין לרבי יהודה מנקבן ואפילו בקוץ בשעת שחיטה וכשרין ומאי שנא בשעת שחיטה הואיל ודם חמים הוא ונפיק.
שורה 39:
 
תחת העור כשרה מאי קא משמע לן תנינא או שהחליד את הסכין תחת השני ופסקו רבי ישבב אומר נבלה ומטמאה במשא רבי עקיבא אומר טרפה אי ממתני' הוה אמינא הני מילי מלמטה למעלה דלא עביד כדרכה דשחיטה אבל הכא מלמעלה למטה דעביד כדרכה דשחיטה אימא שפיר דמי קמ"ל בי רב אמרינתחת העור איני יודע וכן תחת המטלית וכן תחת צמר מסובך
<קטע סוף=ו ב/>{{דף רי"ף|ז |א}} <קטע התחלה=ז א/>ולא איפשיטא (בעי רב פפא החליד במיעוט סימנין מהו תיקו ולחומרא עבדינן דאיסורא הוא):
 
'''מתני'''' התיז את הראש בבת אחת פסולה היה שוחט והתיז את הראש בבת אחת אם יש בסכין כמלא צואר כשרה היה שוחט והתיז שני ראשים כאחד אם יש בסכין כמלא צואר אחד כשרה בד"א בזמן שהוליך ולא הביא או שהביא ולא הוליך אבל אם הוליך והביא אפילו כל שהוא ואפי' באזמל כשר:
שורה 66:
 
מאי כדי שחיטה אחרת שמואל אמר אפילו בהמה לעוף וכן אמר רבי יוחנן אפילו בהמה לעוף ((ד"ת מ"ז) ורב אמר כדי שחיטת בהמה אחרת בהמה לבהמה ועוף לעוף) במערבא אמרי משמיה דר' יוסי ברבי חנינא ((ד"ת מ"ז) אפילו) כדי
<קטע סוף=ז א/>{{דף רי"ף|ז |ב}} <קטע התחלה=ז ב/>שיגביהנה וירביצנה וישחוט דקה לדקה וגסה לגסה והלכתא כשמואל ורבי יוחנן דהוו להו תרי ואין דבריו של אחד במקום שנים אמר רבא השוחט בסכין רעה אפי' הוליך והביא כל היום כולו שחיטתו כשרה:
 
בעי רבא שהיות מהו שיצטרפו ותפשוט ליה מדידיה התם בדלא שהה בעי רב הונא בר נתן שהה במיעוט סימנין מהו תיקו וכל תיקו דאיסורא לחומרא:
שורה 75:
 
'''מתני'''' השוחט בהמה ועוף ולא יצא מהן דם כשרין ונאכלין בידים מסואבות לפי שלא הוכשרו בדם רבי שמעון אומר הוכשרו בשחיטה השוחט המסוכנת רבן גמליאל אומר
<קטע סוף=ז ב/>{{דף רי"ף|ח |א}} <קטע התחלה=ח א/>עד שתפרכס ביד וברגל רבי אליעזר אומר דיה אם זינקה אמר רבי שמעון אף השוחט בלילה ובשחר עמד ומצא כתלים דם כשרה שזינקה כמדת רבי אליעזר וחכמים אומרים עד שתפרכס ביד או ברגל או עד שתכשכש בזנבה.
 
אחת בהמה דקה ואחת בהמה גסה.
שורה 94:
 
'''מתני'''' השוחט לשם הרים לשם גבעות לשם ימים לשם נהרות לשם מדברות שחיטתו פסולה
<קטע סוף=ח א/>{{דף רי"ף|ח |ב}} <קטע התחלה=ח ב/>שנים אוחזין בסכין ושוחטין אחד לשם אחד מכל אלו ואחד לשם דבר כשר שחיטתו פסולה:
 
אין שוחטין לא לתוך הימים ולא לתוך הנהרות ולא לתוך הכלים אבל שוחט הוא לתוך אוגן של מים ובספינה על גבי כלים אין שוחטין לגומא כל עיקר אבל עושה הוא גומא בתוך ביתו כדי שיכנס הדם בתוכה ובשוק לא יעשה כן כדי שלא יחקה את המינין:
אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/wiki/רי%22ף_על_הש%22ס/חולין/פרק_ב"