ויקיטקסט

ביאור:נאום הנצחון של דוד: הבדלים בין גרסאות בדף

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
העריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
.
 
בוט טוען עדכון
שורה 1:
 
לפני שהרג את גלית, נאם דוד נאום מלא בטחון ואמונה (שמ"א יז 45): {{צ|תוכן=ויאמר דוד אל הפלשתי: 'אתה בא אלי בחרב ובחנית ובכידון; ואנכי בא אליך בשם ה' צ', א-להי מערכות ישראל, אשר חירפת! היום הזה יסגרך ה' בידי, והכיתיך, והסירותי את ראשך מעליך, ונתתי פגר מחנה פלשתים היום הזה לעוף השמיים ולחית הארץ; ויידעו כל הארץ כי יש א-להים לישראל; ויידעו כל הקהל הזה, כי לא בחרב ובחנית יהושיע ה': כי לה' המלחמה, ונתן אתכם בידנו.}}▼
==רקע==
 
שאל ידידיה צוקרמן: איך דוד כל-כך בטוח שה' יעזור לו לנצח? הרי ה' לא הבטיח לו שום דבר! ואם דוד יפסיד אחרי כזה נאום - זה יגרום לחילול ה' עצום! '''▼
▲שמ"א יז 45: {{צ|תוכן=ויאמר דוד אל הפלשתי: 'אתה בא אלי בחרב ובחנית ובכידון; ואנכי בא אליך בשם ה' צ', א-להי מערכות ישראל, אשר חירפת! היום הזה יסגרך ה' בידי, והכיתיך, והסירותי את ראשך מעליך, ונתתי פגר מחנה פלשתים היום הזה לעוף השמיים ולחית הארץ; ויידעו כל הארץ כי יש א-להים לישראל; ויידעו כל הקהל הזה, כי לא בחרב ובחנית יהושיע ה': כי לה' המלחמה, ונתן אתכם בידנו.}}
 
'''
==שאלה==
 
===1. תשובה שקשורה לאמונתו של דוד===▼
[ידידיה צוקרמן]
 
ראיתי בספר 'עוז מלך': דוד נואםנאם את 'נאום הניצחון' שלו אחרי שגלית אומראמר לו (שמ"א יז 44): {{צ|תוכן=לכה אלי ואתנה את בשרך לעוף השמיים ולבהמת השדה}}. ייתכן שדוד שמע את הסיפור על יונתן במלחמת מכמש, שבו אמר יונתן (שמ"א יד 10) {{צ|תוכן=ואם כה יאמרו: 'עלו עלינו!', ועלינו, כי נתנם ה' בידנו; וזה לנו האות}}. יונתן ראה בדבריהם של הפלשתים -- אות שה' יתן אותם בידיו. הדברים של גלית די דומים לדברים של הפלשתים: הם אמרו ' {{צ|תוכן=עלו עלינו}} ' והוא אמר ' {{צ|תוכן=לכה אלי}} '; אולי גם דוד ראה בזה אות{{קטן|(ע"פ הספר "עוז מלך")|}}. '''▼
▲איך דוד כל-כך בטוח שה' יעזור לו לנצח? הרי ה' לא הבטיח לו שום דבר! ואם דוד יפסיד אחרי כזה נאום - זה יגרום לחילול ה' עצום!
 
דרך אגב: יש פרשנים שלא אוהבים את הרעיון של 'אותות', ומנסים להסביר הכל (גם את האות של יונתן במלחמת מכמש) באופן טבעי -- אם הפלשתים אומרים "עלה אלינו" זה מראה שהם עצלנים, שאננים ומתרשלים בשמירה, ואז יהיה קל יחסית להכות אותם. לדעתי זה לא מספיק, כי גם אם הם שאננים -- זה עדיין לא מבטיח ליונתן שהוא יצליח: הוא בא רק עם נערו נגד מוצב שלם של פלשתים! ואם יונתן ייפגע זה יהיה אסון לעם ישראל -- יונתן היה המפקד של שליש מהצבא! לכן נראה לי שיונתן האמין בתמימות שה' ייתן לו אות, וגם דוד האמין בזה.▼
==תשובות==
 
זה מסביר גם את הסיפור עם החיצים שירה יונתן (שמ"א כ): יונתן אומר {{צ|תוכן=אם אמור אומר לנער: 'הנה החיצים ממך והנה' -- קחנו ובואה, כי שלום לך ואין דבר, חי ה'. ואם כה אומר לעלם: 'הנה החיצים ממך והלאה -- לך, כי שילחך ה'}} הפירוש המקובל הוא שזה צופן מוסכם בין יונתן לדוד: יונתן לא יכול להגיד לדוד בפירוש שהוא צריך לברוח, אז הוא אומר את זה ברמז "הנה החיצים ממך והלאה". אבל זה לא ברור, כי אם הכל בסדר לא צריך צופן -- למה צריך להגיד "הנה החיצים ממך והנה"? חוץ מזה -- אחרי שיונתן אמר "הנה החצים ממך והלאה" דוד יצא מהמחבוא ודיבר עם יונתן, ואם כך -- למה בכלל היה צריך צופן? לכן נראה לי שזה לא היה צופן אלא אות מה': אם הנער רץ קרוב מדי (ויונתן צריך להגיד לו {{צ|תוכן=הנה החצים ממך והלאה}}) זה אות מה' שדוד צריך לברוח ({{צ|תוכן=כי שילחך ה'}}), ואם הנער רץ רחוק מדי (ויונתן צריך להגיד לו {{צ|תוכן=הנה החצים ממך והנה}}) זה אות מה' שדוד צריך לחזור ({{צ|תוכן=כי שלום לך ואין דבר, חי ה'}}). וכך גם פירש רש"י. זה מתאים לאופי של דוד ויונתן -- לסמוך על אותות מה'.▼
::#תשובה שקשורה לאמונתו של דוד]
::#תשובות שקשורות לקללה של גלית] ▼
::#תשובות שקשורות להתנהגות של גלית לפני ואחרי הנאום]
::#תשובות על פי אגדות]
 
ע'ראו עוד בבשיעור [http://he.judaism.wikia.com/wiki/Tnk1/nvir/jmuela/%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9F_%D7%9C%D7%90_%D7%A0%D7%9E%D7%A1%D7%A8_%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D שיעורשלושת שלהחיצים / שמעון מושקאט על שלושת החיצים] .▼
▲===תשובה שקשורה לאמונתו של דוד===
 
===2. תשובות שקשורות למה שכתוב בפסוקים הקודמים: "ויקלל הפלשתי את דוד בא-להיו"===▼
▲ראיתי בספר 'עוז מלך': דוד נואם את 'נאום הניצחון' שלו אחרי שגלית אומר לו (שמ"א יז 44): {{צ|תוכן=לכה אלי ואתנה את בשרך לעוף השמיים ולבהמת השדה}}. ייתכן שדוד שמע את הסיפור על יונתן במלחמת מכמש, שבו אמר יונתן (שמ"א יד 10) {{צ|תוכן=ואם כה יאמרו: 'עלו עלינו!', ועלינו, כי נתנם ה' בידנו; וזה לנו האות}}. יונתן ראה בדבריהם של הפלשתים -- אות שה' יתן אותם בידיו. הדברים של גלית די דומים לדברים של הפלשתים: הם אמרו ' {{צ|תוכן=עלו עלינו}} ' והוא אמר ' {{צ|תוכן=לכה אלי}} '; אולי גם דוד ראה בזה אות.
 
▲דרך אגב: יש פרשנים שלא אוהבים את הרעיון של 'אותות', ומנסים להסביר הכל (גם את האות של יונתן במלחמת מכמש) באופן טבעי -- אם הפלשתים אומרים "עלה אלינו" זה מראה שהם עצלנים, שאננים ומתרשלים בשמירה, ואז יהיה קל יחסית להכות אותם. לדעתי זה לא מספיק, כי גם אם הם שאננים -- זה עדיין לא מבטיח ליונתן שהוא יצליח: הוא בא רק עם נערו נגד מוצב שלם של פלשתים! ואם יונתן ייפגע זה יהיה אסון לעם ישראל -- יונתן היה המפקד של שליש מהצבא! לכן נראה לי שיונתן האמין בתמימות שה' ייתן לו אות, וגם דוד האמין בזה.
 
▲זה מסביר גם את הסיפור עם החיצים שירה יונתן (שמ"א כ): יונתן אומר {{צ|תוכן=אם אמור אומר לנער: 'הנה החיצים ממך והנה' -- קחנו ובואה, כי שלום לך ואין דבר, חי ה'. ואם כה אומר לעלם: 'הנה החיצים ממך והלאה--לך, כי שילחך ה'}} הפירוש המקובל הוא שזה צופן מוסכם בין יונתן לדוד: יונתן לא יכול להגיד לדוד בפירוש שהוא צריך לברוח, אז הוא אומר את זה ברמז "הנה החיצים ממך והלאה". אבל זה לא ברור, כי אם הכל בסדר לא צריך צופן -- למה צריך להגיד "הנה החיצים ממך והנה"? חוץ מזה -- אחרי שיונתן אמר "הנה החצים ממך והלאה" דוד יצא מהמחבוא ודיבר עם יונתן, ואם כך -- למה בכלל היה צריך צופן? לכן נראה לי שזה לא היה צופן אלא אות מה': אם הנער רץ קרוב מדי (ויונתן צריך להגיד לו {{צ|תוכן=הנה החצים ממך והלאה}}) זה אות מה' שדוד צריך לברוח ({{צ|תוכן=כי שילחך ה'}}), ואם הנער רץ רחוק מדי (ויונתן צריך להגיד לו {{צ|תוכן=הנה החצים ממך והנה}}) זה אות מה' שדוד צריך לחזור ({{צ|תוכן=כי שלום לך ואין דבר, חי ה'}}). וכך גם פירש רש"י. זה מתאים לאופי של דוד ויונתן -- לסמוך על אותות מה'.
 
▲ע' עוד ב [http://he.judaism.wikia.com/wiki/Tnk1/nvir/jmuela/%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9F_%D7%9C%D7%90_%D7%A0%D7%9E%D7%A1%D7%A8_%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D שיעור של שמעון מושקאט על שלושת החיצים] .
 
▲===תשובות שקשורות למה שכתוב בפסוקים הקודמים: "ויקלל הפלשתי את דוד בא-להיו"===
 
::*<div>
שורה 33 ⟵ 22:
::
::*<div>
::הקללה של גלית 'הרתיחה' את דוד והוא הרגיש שהוא חייב להגיב עליה ו'להגן' כביכול על כבוד ה'. לפי זה דוד לא דיבר מתוך מחשבה וניתוח של המצב אלא מתוך רגש.</div> '''
::</div>
::
 
▲::#===3. תשובות שקשורות לקללהלהתנהגות של גלית] לפני ואחרי הנאום===
דרך אגב: למה גלית אמר {{צ|תוכן=הכלב אנוכי כי אתה בא אלי במקלות?}} אמנם דוד החזיק בידו מקל, אבל מה זה קשור לכלב - האם לכלב באים במקלות?
 
בהתחלה גלית הלך לקראת דוד (פסוק 41). אח"כ הוא ראה את דוד, זלזל בו והפסיק ללכת (44), ולפי ההמשך (48) נראה שהוא גם התיישב. ואז, אחרי הנאום של דוד, גלית קם ושוב התחיל ללכת לקראת דוד (48). אפשר לפרש שגלית נעצר בגלל שהוא זלזל בדוד, ואחרי שהוא שמע את הנאום חוצב-הלהבות הוא הפסיק לזלזל בדוד (הוא ראה שיש לו 'רוח לחימה' וגם הרבה ביטחון) ולכן שוב התחיל ללכת לקראתו.▼
תשובה: גלית התכוון למשחק שמשחקים עם כלבים -- שזורקים להם מקלות והם רצים להביא אותם. והוא התכוון לרמוז לדוד שה'נשק' שלו לא שווה כלום -- הוא בסה"כ מקל, משחק ולא יותר (שמעתי כמה פעמים ששומרים במשא"ז מתייחסים לנשק שלהם בצורה דומה -- מכנים אותו 'מטאטא').
 
===תשובות שקשורות להתנהגות של גלית לפני ואחרי הנאום===
 
▲בהתחלה גלית הלך לקראת דוד (פסוק 41). אח"כ הוא ראה את דוד, זלזל בו והפסיק ללכת (44), ולפי ההמשך (48) נראה שהוא גם התיישב. ואז, אחרי הנאום של דוד, גלית קם ושוב התחיל ללכת לקראת דוד (48). אפשר לפרש שגלית נעצר בגלל שהוא זלזל בדוד, ואחרי שהוא שמע את הנאום חוצב-הלהבות הוא הפסיק לזלזל בדוד (הוא ראה שיש לו 'רוח לחימה' וגם הרבה ביטחון) ולכן שוב התחיל ללכת לקראתו.
::*<div>
::ייתכן שדוד רצה שגלית ילך לקראתו, כדי שהאבן תפגע בו במהירות-יחסית גדולה יותר. לפי זה הנאום של דוד לא נבע מאמונה רבה אלא משיקול טקטי-פיסיקלי.</div>
::
::*<div>
::ייתכן שדוד רצה שזה יהיה קרב הוגן; שלא יהיה לפלשתים תירוץ: 'זה לא חכמה -- גלית לא היה מוכן -- הוא ישב...'</div>
::
::*<div>
::הקרב הזה נועד לקבוע את כל הגורל של שני העמים: העם שנציגו ינצח ישעבד את העם האחר. לכן היה חשוב לדוד שגלית יכבד אותו ולא יזלזל בו; אחרת הפלשתים היו יכולים להגיד 'לא ידענו שדוד מייצג אתכם -- היינו בטוחים שהוא סתם ילד שנקלע לשדה הקרב...'. לכן גם דוד מדגיש בנאום שלו {{צ|תוכן=ונתתי פגר מחנה פלשתים היום הזה לעוף השמיים ולבהמת הארץ}} -- הוא רוצה להזכיר לכולם שהוא מייצג את עם ישראל והמלחמה היא בין שני העמים.</div>
::
 
שורה 56 ⟵ 43:
 
::*<div>
::יש כמה אגדות על ויכוחים בין ישראל לגויים, שבהם בא איש פשוט מישראל (חמר,"גביהא אםבן אינני טועהפסיסא") ואמר לחכמי ישראל: "תנו לי להתווכח איתם; אם אנצח -- תאמרו 'תורת ישראל נצחתכם'; ואם אפסיד -- תאמרו 'פחות שבנו נצחתם' ". גם במקרה שלנו: דוד הוא בסה"כ ילד, ולכן הוא לא חושש -- אם הוא יפסיד בנ"י תמיד יוכלו להגיד שהוא לא מייצג אותם וזה גם לא יגרום לחילול ה'. (זה הפוך מהתשובה האחרונה בסעיף הקודם).</div>
::
::*<div>
::יש סיפור על הרשלה, שרצה שאמו תתן לו לאכול עוגה, ולכן בירך 'בורא מיני מזונות', ואז אמו היתה 'חייבת' לתת לו עוגה כדי שלא תהיה ברכה לבטלה. חסידי חב"ד מסיקים מזה שגם אנחנו צריכים לברך 'על ביאת המשיח', ואז ה' יהיה 'חייב' להביא את המשיח כדי שלא תהיה ברכה לבטלה. לפי אותו עיקרון: דוד אומר {{צ|תוכן=היום הזה יסגרך ה' בידי}} במטרה שה' יהיה 'חייב' לעשות את זה כדי שלא יהיה חילול ה'.</div>
::
 
ראו גם: '''
 
::* [[ביאור:לא בחרב ובחנית יהושיע ה'|לא בחרב ובחנית יהושיע ה']]
 
'''
 
==מקורות==
על-פי מאמר של מחברים שונים שפורסם לראשונה במכתב וגם ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/nvir/jmuela/btxon.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2000-01-01 00:00:00.
<noinclude>
==תגובות==
שורה 75 ⟵ 68:
[[קטגוריה:שמואל א כ|נאום הנצחון של דוד]]
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/nvir/jmuela/btxon.html}}
 
{{קיצור דרך|tnk1/nvir/jmuela/btxon}}
 
</noinclude>
אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/wiki/ביאור:נאום_הנצחון_של_דוד"