ביאור:שור וחמור: הבדלים בין גרסאות בדף

::* {{צמ|תוכן=לא תחמד בית רעך; לא תחמד אשת רעך ועבדו ואמתו <span style="text-decoration:underline">ושורו וחמרו</span> וכל אשר לרעך|מקור=שמות כ יג}}- הניסוח הכללי "וכל אשר לרעך" מלמד שהאיסור חל על כל רכוש הזולת, והשור והחמור הם רק דוגמה.

::* {{צמ|תוכן=וכי יפתח איש בור או כי יכרה איש בר ולא יכסנו, ונפל שמה <span style="text-decoration:underline">שור או חמור</span> - בעל הבור ישלם, כסף ישיב לבעליו, והמת יהיה לו|מקור=שמות כא לג}}- בעל הבור צריך לשלם פיצויים על כל בהמה שנופלת לבור ומתה (ראו [[ביאור:נזקי בור - סיכום|סיכום דיני בור]] ); כך ניתן ללמוד מהניסוח הכללי של סוף הפסוק {{צ|תוכן=כסף ישיב לבעליו}}, המורה שמטרת המצוה היא לתת פיצוי לבעליה של החיה, ולכן כל חיה שיש לה בעלים נכללת בדין זה{{קטן|(תלמוד בבלי, בבא קמא נד.)|}}.

::* {{צמ|תוכן=וביום השביעי תשבת, למען ינוח <span style="text-decoration:underline">שורך וחמרך...</span> |מקור=שמות כג יב}}  - בעשרת הדיברות נאמר {{צמ|תוכן=ויום השביעי שבת לה' אלהיך, לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך עבדך ואמתך <span style="text-decoration:underline">ובהמתך</span> ...|מקור=שמות כ9}}, ומכאן שהשור והחמור הם רק דוגמה; בפסוק המקביל נאמר {{צמ|תוכן=ויום השביעי שבת לה' אלהיך, לא תעשה כל מלאכה, אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך <span style="text-decoration:underline">ושורך וחמרך וכל בהמתך</span> ...|מקור=דברים ה13}}, ומכאן שהשור והחמור משמשים כדוגמה, לא רק בנושא השבת אלא גם בנושאים אחרים, וכדברי חז"ל{{קטן|(בבא קמא נד:)|}}: {{צ|סוג=mfrj|תוכן=יליף שור שור משבת}}, {{צ|סוג=mfrj|תוכן=יליף חמור חמור משבת}}, {{צ|סוג=mfrj|תוכן=יליף בהמתך בהמתך משבת}}:

::* {{צמ|תוכן=כי תפגע <span style="text-decoration:underline">שור איבך או חמרו</span> תעה, השב תשיבנו לו; כי תראה <span style="text-decoration:underline">חמור</span> שנאך רבץ תחת משאו, וחדלת מעזב לו עזב תעזב עמו|מקור=שמות כג ד}};