ביאור:בבלי יומא דף נח: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
. |
. |
||
שורה 2:
{{ביאור:עמוד א}}
{{ביאור:באדיבות גמרא נוחה}}
''רבי יונתן אומר: מזה בפני עצמו ומזה בפני עצמו.''
שורה 15 ⟵ 12:
''לומר לך: אחת ולא שתים: מדם הפר אחת, ולא שתים מדם השעיר.'''
תניא אידך: '
אתה אומר שיהיו מעורבין זה בזה? או אינו אלא מזה בפני עצמו ומזה בפני עצמו?
שורה 25 ⟵ 22:
בעא מיניה רמי בר חמא מרב חסדא: הניח מזרק בתוך מזרק וקבל בו את הדם <ref>כל קבלות של כל ימות השנה קמבעיא ליה</ref> מהו? מין במינו <ref>מזרק במזרק</ref> חוצץ <ref>ונמצא שאין קבלה זו בכהן, שהרי אינו אוחז במזרק שהדם בו</ref> או אינו חוצץ?
אמר ליה: תניתוה: '''נתן את המלא בריקן''', מאי, לאו הושיב מזרק מלא לתוך מזרק ריקן <ref>שעירה ממנו</ref> <ref>והא הכא נמי 'ולקח' כתיב: וְלָקַח מִדַּם הַפָּר וּמִדַּם הַשָּׂעִיר
לא! <ref>לאחר שעירה דם הפר לדם השעיר -</ref> עירה <ref>חוזר ומערה</ref> מזרק מלא לתוך מזרק ריקן.
שורה 37 ⟵ 34:
איכא דאמרי הכי בעי מיניה: דרך שירות בכך או אין דרך שירות בכך?
תא שמע, דתנא דבי רבי ישמעאל: '
בעא מיניה רמי בר חמא מרב חסדא: הניח סיב בתוך המזרק וקבל בו את הדם <ref>סיב הגדל סביב הדקל ונכרך עליו סביב כמין לולבין בגפנים והוא רך וסופג את הדם והדם יוצא מכל עבריו ואינו חוצץ כל כך</ref> – מהו <ref>מי הויא כי האי גוונא חציצה או לא</ref>? מין בשאינו מינו חוצץ או אינו חוצץ? כיון דמחלחל לא חייץ, או דילמא לא שנא?
אמר ליה: תנינא: '<ref>רישא דמתניתין - הכי <small>(פרה פ"ו מ"ג)</small>: המקדש בשוקת והיה ספוג לתוכו - מים שבספוג פסולין; כיצד יעשה?</ref>'' זולף והולך עד שמגיע לספוג''' <ref>'שוקת' היא אבן חלולה על שפת המעיין, והמים נכנסין לה דרך חור שבדופנה ומשקין בה בהמות ומקדשין בה אפר חטאת לתוך מים חיים, והיא הכלי; מים שבספוג פסולין ד-חַיִּים אֶל כֶּלִי ([[במדבר יט
שאני מיא דקלישי <ref>ויוצאות מכל עבריו ונכנסות בינו לבין הכלי אבל דם עב הוא</ref>.
איכא דאמרי הכי פשט ליה: בדם כשר <ref>דקליש</ref>, בקומץ פסול <ref>בקידוש, שהקומץ טעון להתקדש בכלי לאחר הקמיצה, והוא כנגד קבלה בדם; פסול דחייץ</ref>.
{{ביאור:עמוד ב}}
משנה:
התחיל מחטא ויורד; <ref>משום דסבירא ליה להאי תנא הקפה ברגל, כדאמר בגמרא, וכל מתנה ומתנה היתה בקרן שלפניו וסמוך לו, וצריך ליתן מלמעלה למטה כי היכי דלא נתווסי מאניה: שהמזבח גבוה אמתים, ואי אפשר לצדד ראשי אצבעותיו למטה ולתת המתנה בקרן מלמטה למעלה, ועל כרחו ראשי אצבעותיו למעלה, וכשהוא נותן באצבע כנגד חודה של קרן ונותן מתנה ארוכה ומשוכה, אם מושך מלמטה למעלה - הדם זב לתוך בית יד כתונת שלו, וצריך ליתן מלמעלה למטה - נקט לשון 'מחטא ויורד'; 'מחטא' - לשון ירידה היא, כדאמרינן במנחות [סו,ב], נושא עולה ומתחטא</ref>
שורה 59 ⟵ 55:
רבי אליעזר אומר: במקומו היה עומד ומחטא <ref>לא היה מקיפו ברגליו, שהרי כולו אינו אלא אמה על אמה מרובעת</ref>, ועל כולן היה נותן מלמטה למעלה <ref>וכיון שאין שלשת הקרנות סמוכות לו יכול ליתן מלמטה למעלה</ref> חוץ מזו <ref>שהוא עומד אצלה</ref> שהיתה לפניו, שהיה נותן מלמעלה למטה <ref>שאי אפשר לו לצדד ראשי אצבעותיו למטה אלא למעלה, וצריך למשוך המתנה מלמעלה למטה: שאם מושכה מלמטה למעלה - הדם זב לתוך בית יד כתנתו</ref>.
<ref>אחר שגמר מתנות הקרנות</ref> הִזָּה על טהרו של מזבח <ref>מפרש בגמרא</ref> שבע פעמים <ref>כדכתיב
אלו ואלו <ref>דמים החיצוניים והפנימיים הנשפכים על יסוד מזבח העולה</ref> <ref>היו שותתין ונופלים מן היסוד על הרצפה ו</ref>מתערבין באמה <ref>סילון שבעזרה</ref> ויוצאין לנחל קדרון ונמכרין לגננין <ref>בעלי גנות</ref> לזבל - ומועלין בהן <ref>יש בהן איסור ליהנות בלא דמים</ref>.
שורה 69 ⟵ 65:
אמר רבי נחמיה: לפי שמצינו בפר הבא על כל המצות <ref>בפר כהן משיח ופר העדה</ref> שכהן עומד חוץ למזבח ומזה על הפרוכת בשעה שהוא מזה <ref>כשהוא מזה הזאות שעל הפרוכת ואינו עומד בין המזבח לפרוכת, כדקתני בהך אידך ברייתא לקמן</ref>, יכול אף זה כן? תלמוד לומר: וְיָצָא אֶל הַמִּזְבֵּחַ; היכן היה? - לפנים מן המזבח <ref>למדנו שעד עכשיו היה עומד בפנים מן המזבח</ref>.'
תניא אידך <ref>הכי גרסינן נמי להך גבי פר כהן משיח בתורת כהנים [ספרא ויקרא דבורא דחובה פרשתא ג הלכה יא]</ref>: '
התחיל מחטא ויורד [מהיכן הוא מתחיל? מקרן מזרחית צפונית, צפונית מערבית, מערבית דרומית, דרומית מזרחית; מקום שהוא מתחיל בחטאת על מזבח החיצון - משם היה גומר על מזבח הפנימי]:
שורה 79 ⟵ 75:
דכולי עלמא מיהא בההוא קרן דפגע ברישא לא עביד <ref>דהא על כרחך מן המערב הוא בא, ובמערבה של מזבח פוגע תחילה</ref>, מאי טעמא?
אמר שמואל: דאמר קרא: ([[ויקרא טז
ולרבי עקיבא נקיף דרך ימין?
לימא <ref>רבי עקיבא שמקיף לשמאל ורבי יוסי הגלילי המקיף לימין</ref> בדרמי בר יחזקאל קא מיפלגי, דאמר רמי בר יחזקאל: ים <ref>של נחושת</ref> שעשה שלמה -
לא, דכולי עלמא אית להו דרמי בר יחזקאל, והכא - בהא קא מיפלגי: מר סבר ילפינן פנים מחוץ, ומר סבר לא ילפינן פנים מחוץ.
שורה 89 ⟵ 85:
ורבי עקיבא, נהי דלא יליף פנים מחוץ - אי בעי הכי נעביד אי בעי הכי נעביד?
אמר לך רבי עקיבא: מדינא בההוא קרן דפגע ברישא בההוא עביד ברישא, דאמר ריש לקיש: אין מעבירין על המצות; ואמאי לא עביד? - משום דכתיב ([[ויקרא טז
{{כותרת תחתונה גמרא מבוארת|יומא|נח|58}}
| |||