ביאור:בבלי ברכות דף נה: הבדלים בין גרסאות בדף

והמאריך על שלחנו - דלמא אתי עניא ויהיב ליה, דכתיב <ref>([[יחזקאל מא, כג</ref>]]) המזבח עץ שלש אמות גבוה [וארכו שתים אמות ומקצעותיו לו וארכו וקירתיו עץ <u>וידבר אלי זה השלחן אשר לפני ה’</u>] וכתיב 'וידבר אלי זה השלחן אשר לפני ה’’; פתח במזבח וסיים בשלחן!? רבי יוחנן ורבי אלעזר, דאמרי תרוייהו: כל זמן שבית המקדש קיים - מזבח מכפר על ישראל, ועכשיו - שלחנו של אדם מכפר עליו.

ספר תורה לקרות ואינו קורא - דכתיב <ref>([[דברים ל, כ</ref>]]) [לאהבה את ה' אלקיך לשמע בקלו ולדבקה בו] כי הוא חייך ואורך ימיך [לשבת על האדמה אשר נשבע ה' לאבתיך לאברהם ליצחק וליעקב לתת להם];

כוס של ברכה לברך ואינו מברך - דכתיב <ref>([[בראשית יב, ג</ref>]]) ואברכה מברכיך [ומקללך אאר ונברכו בך כל משפחת האדמה] <ref>והמברך ברכת המזון מברך לבעל הבית</ref>;

והמנהיג עצמו ברבנות - דאמר רבי חמא בר חנינא: מפני מה מת יוסף קודם לאחיו <ref>דכתיב וימת יוסף וכל אחיו <small>([[שמות א, ו</small>]])</ref>? - מפני שהנהיג עצמו ברבנות.

מלך טוב - דכתיב <ref>([[משלי כא, א</ref>]]) פלגי מים לב מלך ביד ה' [על כל אשר יחפץ יאטנו];

שנה טובה - דכתיב <ref>([[דברים יא, יב</ref>]]) [ארץ אשר ה' אלקיך דרש אתה] תמיד עיני ה' אלהיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה;

חלום טוב - דכתיב <ref>([[ישעיהו לח, טז</ref>]]) [ה' עליהם יחיו ולכל בהן חיי רוחי] ותחלימני והחייני.

רעב - דכתיב <ref>([[מלכים ב ח, א</ref>]]) [ואלישע דבר אל האשה אשר החיה את בנה לאמר קומי ולכי את וביתך וגורי באשר תגורי] כי קרא ה' לרעב [וגם בא אל הארץ שבע שנים] ;

שובע - דכתיב <ref>([[יחזקאל לו, כט</ref>]]) [והושעתי אתכם מכל טמאותיכם] וקראתי אל הדגן והרביתי אותו [ולא אתן עליכם רעב];

פרנס טוב - דכתיב <ref>([[שמות לא, ב</ref>]]) וידבר ה' אל משה לאמר ראה קראתי בשם בצלאל [בן אורי בן חור למטה יהודה].

אמר רבי יצחק: אין מעמידין פרנס על הצבור אלא אם כן נמלכים בצבור, שנאמר <ref>([[שמות לה, לא</ref>]]) [ויאמר משה אל בני ישראל] ראו קרא ה' בשם בצלאל [בן אורי בן חור למטה יהודה] <ref>'ראה' משמע: היש בלבך? תן עיניך בדבר!</ref>; אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: משה, הגון עליך בצלאל?

אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: בצלאל - על שם חכמתו נקרא: בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: לך אמור לו לבצלאל עשה לי משכן ארון וכלים <ref>שכן הם סדורים בפרשת 'כי תשא' ([[שמות לא, ב]]): ראה קראתי בשם וגומר: ([[שמות לא, ז]]) את אהל מועד ואת הארון לעדות וכל הפרשה, ומשה אמר לו: עשה ארון וכלים, כגון שלחן ומנורה ואחר כך משכן; דסבירא ליה לרבי יונתן שכסדר שהם סדורים ב'ויקחו לי תרומה' אמר לו</ref>, הלך משה והפך ואמר לו: עשה ארון וכלים ומשכן; אמר לו: משה רבינו, מנהגו של עולם אדם בונה בית ואחר כך מכניס לתוכו כלים, ואתה אומר עשה לי ארון וכלים ומשכן? כלים שאני עושה להיכן אכניסם? שמא כך אמר לך הקב"ה: עשה משכן ארון וכלים?

אמר רב יהודה אמר רב: יודע היה בצלאל לצרף אותיות שנבראו בהן שמים וארץ <ref>על ידי צירופן, ובספר יצירה תני להו</ref>: כתיב הכא <ref>([[שמות לה, לב</ref>]]) וימלא אותו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת [ובכל מלאכה], וכתיב התם <ref>([[משלי ג, יט</ref>]]) ה' בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה, וכתיב <ref>([[משלי ג, כ</ref>]]) בדעתו תהומות נבקעו [ושחקים ירעפו טל].

אמר רבי יוחנן: אין הקדוש ברוך הוא נותן חכמה אלא למי שיש בו חכמה, שנאמר: <ref>([[דניאל ב, כא</ref>]]) [והוא מהשנא עדניא וזמניא מהעדה מלכין ומהקים מלכין] יהב חכמתא לחכימין ומנדעא לידעי בינה; שמע רב תחליפא בר מערבא - ואמרה קמיה דרבי אבהו, אמר ליה: אתון - מהתם מתניתו לה, אנן - מהכא מתנינן לה: דכתיב <ref>([[שמות לא, ו</ref>]]) [ואני הנה נתתי אתו את אהליאב בן אחיסמך למטה דן] ובלב כל חכם לב נתתי חכמה [ועשו את כל אשר צויתך].

אמר רב חסדא: כל חלום - ולא טוות <ref>כל חלומות יראה אדם, ולא יראה אחד מאותן שהוא שרוי בתענית, שאינו טוב; 'טוות' לשון תענית, כמו ובת טוות האמור בדריוש <small>([[דניאל ו, יט</small>]])</ref>.

ואמר רב חסדא: חלמא בישא - קשה מנגדא <ref>ממלקות: קשה לגוף האדם יותר ממלקות, לפי שדואג ממנו</ref>, שנאמר <ref>([[קהלת ג, יד</ref>]]) [ידעתי כי כל אשר יעשה האלקים הוא יהיה לעולם עליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע] והאלהים עשה שייראו מלפניו, ואמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: זה חלום רע <ref>מיראתו ישוב ויכנע</ref>.

<ref>([[ירמיהו כג, כח</ref>]]) הנביא אשר אתו חלום יספר חלום ואשר דברי אתו ידבר דברי אמת מה לתבן את הבר נאם ה'; וכי מה ענין בר ותבן אצל חלום? - אלא אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: כשם שאי אפשר לבר בלא תבן - כך אי אפשר לחלום בלא דברים בטלים.

אמר רבי ברכיה: חלום, אף על פי שמקצתו מתקיים - כולו אינו מתקיים; מנא לן? – מיוסף, דכתיב <ref>([[בראשית לז, ט</ref>]]) [ויחלם עוד חלום אחר ויספר אתו לאחיו ויאמר הנה חלמתי חלום עוד] והנה השמש והירח [ואחד עשר כוכבים משתחוים לי],

אמר רבי לוי: לעולם יצפה אדם לחלום טוב <ref>שיתקיים</ref> עד כ"ב שנה; מנלן? – מיוסף <ref>שלא נתקיימו השתחואות הללו עד עשרים ושתים שנה, כשירד יעקב למצרים, שכבר היה הרעב שתי שנים, דכתיב כי זה שנתים הרעב <small>([[בראשית מה, ו</small>]])</ref>, דכתיב <ref>([[בראשית לז, ב</ref>]]) אלה תולדות יעקב יוסף בן שבע עשרה שנה [היה רעה את אחיו בצאן והוא נער את בני בלהה ואת בני זלפה נשי אביו ויבא יוסף את דבתם רעה אל אביהם], וכתיב <ref>([[בראשית מא, מו</ref>]]) ויוסף בן שלשים שנה בעמדו לפני פרעה [מלך מצרים ויצא יוסף מלפני פרעה ויעבר בכל ארץ מצרים] מן שבסרי עד תלתין כמה הוי? - תלת סרי, ושב דשבעא ותרתי דכפנא - הא כ"ב.

והכתיב <ref>([[תהלים צא, י</ref>]]) לא תאונה אליך רעה [<u>ונגע לא יקרב באהלך</u>], ואמר רב חסדא אמר רב ירמיה בר אבא: שלא יבהילוך לא חלומות רעים ולא הרהורים רעים, 'ונגע לא יקרב באהלך' - שלא תמצא אשתך ספק נדה בשעה שאתה בא מן הדרך' <ref>קשיא לרב הונא, דאמר לאדם טוב מראין לו חלום רע</ref>?

וכי לא חזא איהו - מעליותא הוא <ref>כיון דלא חזי חלום רע, כדקאמר: שלא יבהילוהו, וחלום טוב לא כל שכן דלא חזי, דהא קתני 'כל ימיו של דוד לא ראה חלום טוב', אם כן לא חזי חלום כלל</ref>? והאמר רבי זעירא: כל הלן שבעה ימים בלא חלום - נקרא 'רע', שנאמר <ref>([[משלי יט, כג</ref>]]) [יראת ה' לחיים] ושָׂבעַ ילין בל יפקד רע; אל תקרי 'שָׂבעַ' אלא 'שֶׁבַע' <ref>שבעה לילות ילין ולא יפקד בשום חלום - הרי הוא רע, ושונאים אותו, ואין מראין לו כלום</ref>!

שלש הפוכות: <ref>([[תהלים ל, יב</ref>]]) הפכת מספדי למחול לי פתחת שקי ותאזרני שמחה, <ref>([[ירמיהו לא, יב</ref>]]) אז תשמח בתולה במחול ובחורים וזקנים יחדיו והפכתי אבלם לששון [ונחמתים ושמחתים מיגונם], <ref>([[דברים כג, ו</ref>]]) ולא אבה ה' אלהיך לשמוע אל בלעם ויהפוך [ה' אלקיך לך את הקללה לברכה כי אהבך ידוד אלקיך];

שלש פדויות – דכתיב: <ref>([[תהלים נה, יט</ref>]]) פדה בשלום נפשי מקרב לי [כי ברבים היו עמדי], <ref>([[ישעיהו לה, י</ref>]]) ופדויי ה' ישובון [ובאו ציון ברנה ושמחת עולם על ראשם ששון ושמחה ישיגו ונסו יגון ואנחה], <ref>([[שמואל א יד, מה</ref>]]) ויאמר העם אל שאול היונתן ימות אשר עשה הישועה [הגדולה הזאת בישראל חלילה חי ה' אם יפל משערת ראשו ארצה כי עם אלקים עשה היום הזה ויפדו העם את יונתן ולא מת];

שלש שלומות – דכתיב: <ref>([[ישעיהו נז, יט</ref>]]) בורא ניב שפתים שלום שלום לרחוק ולקרוב אמר ה' ורפאתיו, <ref>([[דברי הימים א יב, יט</ref>]]) ורוח לבשה את עמשי [ראש השלישים לך דויד ועמך בן ישי שלום שלום לך ושלום לעזרך כי עזרך אלקיך ויקבלם דויד ויתנם בראשי הגדוד], <ref>([[שמואל א כה, ו</ref>]]) ואמרתם כה לחי ואתה שלום וביתך שלום [וכל שאר לך שלום].

פתח אידך ואמר: האי מאן דעייל למתא ודחיל מעינא בישא - לנקוט זקפא <ref>גודל</ref> דידא דימיניה בידא דשמאליה, וזקפא דידא דשמאליה בידא דימיניה, ולימא הכי: "אנא פלוני בר פלוני, מזרעא דיוסף קאתינא, דלא שלטא ביה עינא בישא, שנאמר <ref>([[בראשית מט, כג</ref>]]) בן פורת יוסף בן פורת עלי עין [בנות צעדה עלי שור]; אל תקרי 'עלי עין' אלא 'עולי עין <ref>שליטין על העין, ולא העין עולה בהן</ref>';

רבי יוסי ברבי חנינא אמר - מהכא <ref>([[בראשית מח, טז</ref>]]) [המלאך הגאל אתי מכל רע יברך את הנערים ויקרא בהם שמי ושם אבתי אברהם ויצחק] וידגו לרוב בקרב הארץ: מה דגים שבים - מים מכסים עליהם ואין עין רעה שולטת בהם, אף זרעו של יוסף: אין עין רעה שולטת בהם.

פתח אידך ואמר: האי מאן דחליש <ref>מי שחלה</ref>, יומא קמא לא לגלי כי היכי דלא לתרע מזליה; מכאן ואילך לגלי - כי הא: דרבא, כי הוה חליש, יומא קמא לא מגלי, מכאן ואילך אמר ליה לשמעיה: פוק אכריז "רבא חלש": מאן דרחים לי - לבעי עלי רחמי, ומאן דסני לי - לחדי לי <ref>ומתוך כך ישוב חרון אף מעלי</ref>, וכתיב <ref>([[משלי כד, יז</ref>]]) בנפול אויבך אל תשמח ובכשלו אל יגל לבך <ref>([[משלי כד, יח</ref>]]) פן יראה ה' ורע בעיניו והשיב מעליו אפו!

שמואל, כי הוה חזי חלמא בישא, אמר: <ref>([[זכריה י, ב</ref>]]) [כי התרפים דברו און והקוסמים חזו שקר] וחלומות השוא ידברו [הבל ינחמון על כן נסעו כמו צאן יענו כי אין רעה]; כי הוה חזי חלמא טבא, אמר: וכי החלומות השוא ידברו? והכתיב <ref>([[במדבר יב, ו</ref>]]) [ויאמר שמעו נא דברי אם יהיה נביאכם ידוד במראה אליו אתודע] בחלום אדבר בו!

אִין, וכדרבי אלעזר, דאמר רבי אלעזר: מנין שכל החלומות הולכין אחר הפה? - שנאמר <ref>([[בראשית מא, יג</ref>]]) ויהי כאשר פתר לנו כן היה [אתי השיב על כני ואתו תלה]; אמר רבא: והוא - דמפשר ליה מעין חלמיה, שנאמר <ref>([[בראשית מא, יב</ref>]]) [ושם אתנו נער עברי עבד לשר הטבחים ונספר לו ויפתר לנו את חלמתינו] איש כחלומו פתר.

<ref>([[בראשית מ, טז</ref>]]) וירא שר האופים [כי טוב פתר ויאמר אל יוסף אף אני בחלומי והנה שלשה סלי חרי על ראשי] מנא ידע?

ואמר רבי יוחנן: שלשה חלומות מתקיימין: חלום של שחרית, וחלום שחלם לו חבירו, וחלום שנפתר בתוך חלום; ויש אומר אף חלום שנשנה, שנאמר <ref>([[בראשית מא, לב</ref>]]) ועל השנות החלום [אל פרעה פעמים כי נכון הדבר מעם האלקים וממהר האלקים לעשתו].

אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: אין מראין לו לאדם אלא מהרהורי לבו <ref>מה שהוא מהרהר ביום</ref>, שנאמר <ref>([[דניאל ב, כט</ref>]]) אנת מלכא רעיונך על משכבך סליקו [מה די להוא אחרי דנה וגלא רזיא הודעך מה די להוא] <ref>רעיונך = מחשבותיך; וכן כל לשון 'רעיון' שבמקרא אינו לשון רצון אלא לשון מחשבה, וזה יוכיח: ורעיוניה יבהלוניה <small>([[דניאל ד, טו</small>]]) ;וכי רצונו של אדם מבהלו? אלא מחשבותיו מבהלין אותו</ref>;

ואיבעית אימא מהכא: <ref>([[דניאל ב, ל</ref>]]) [ואנה לא בחכמה די איתי בי מן כל חייא רזא דנה גלי לי להן על דברת די פשרא למלכא יהודעון] ורעיוני לבבך תנדע.