ביאור:בבלי ברכות דף כו: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
. |
. |
||
שורה 2:
{{ביאור:עמוד א}}
{{ביאור:באדיבות גמרא נוחה}}
אקמטרא <ref>ארגז של ספרים; ובמגילה <small>(דף כו:)</small> 'קמטרי דספרי'; וכן תרגם יונתן ובגנזי ברומים
▲אקמטרא <ref>ארגז של ספרים; ובמגילה <small>דף כו:</small> 'קמטרי דספרי'; וכן תרגם יונתן ובגנזי ברומים <small>יחזקאל כז,כד</small> 'אלמין דזהירין מחתין בקמטרין'; וכן לאשר על המלתחה <small>מלכים ב י,כב</small> 'לדעל קמטרא'</ref> - ככלי בתוך כלי דמי <ref>דהא גלימא - לאו כליין הוא</ref>.
אמר רבי יהושע בן לוי: ספר תורה צריך לעשות לו מחיצה עשרה <ref>ואם לאו - לא ישמש</ref>.
שורה 30 ⟵ 28:
משנה:
זב שראה קרי, ונדה שפלטה שכבת זרע <ref>הרי היא כבעל קרי, כדאשכחן בסיני שלשת ימים אל תגשו אל אשה
ורבי יהודה פוטר <ref>קא סלקא דעתך השתא: הואיל וטומאת זיבה קודמת, והרי הוא טמא טומאה חמורה ואינו אוסרתו בדברי תורה, כדאמרינן בפרקין 'הזבים', והמצורעים מותרים - תו לא אתיא טומאת קרי – דקילא - ואסרה ליה</ref>.
שורה 80 ⟵ 78:
כולי יומא מצלי ואזיל; עד חצות יהבי ליה שכר תפלה בזמנה, מכאן ואילך - שכר תפלה יהבי ליה, שכר תפלה בזמנה לא יהבי ליה.
איבעיא להו: טעה ולא התפלל מנחה, מהו שיתפלל ערבית שתים? אם תימצי לומר <ref>אם תשיבני בשאלתי ממה שאמרנו</ref> 'טעה ולא התפלל ערבית מתפלל שחרית שתים' - משום דחד יומא הוא, דכתיב
תא שמע דאמר רב הונא בר יהודה אמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן: טעה ולא התפלל מנחה - מתפלל ערבית שתים, ואין בזה משום דעבר יומו בטל קרבנו.
מיתיבי: '
'מעות לא יוכל לתקון' - זה שבטל קרית שמע של ערבית וקרית שמע של שחרית, או תפלה של ערבית או תפלה של שחרית;
שורה 106 ⟵ 104:
תניא כוותיה דרבי יוסי ברבי חנינא ותניא כוותיה דרבי יהושע בן לוי:
תניא כוותיה דרבי יוסי ברבי חנינא: 'אברהם תקן תפלת שחרית שנאמר
יצחק תקן תפלת מנחה, שנאמר
יעקב תקן תפלת ערבית, שנאמר
ותניא כוותיה דרבי יהושע בן לוי: 'מפני מה אמרו "''תפלת השחר עד חצות''"? - שהרי תמיד של שחר קרב והולך עד חצות; ורבי יהודה אומר: "עד ארבע שעות", שהרי תמיד של שחר קרב והולך עד ארבע שעות <ref>רבי יהודה סבירא ליה שאין תמיד של שחר קרב אלא עד ארבע שעות</ref>;
שורה 120 ⟵ 118:
ומפני מה אמרו "של מוספין כל היום"? - שהרי קרבן של מוספין קרב כל היום; רבי יהודה אומר "עד שבע שעות", שהרי קרבן מוסף קרב והולך עד שבע שעות;
ואיזו היא 'מנחה גדולה'? - משש שעות ומחצה ולמעלה <ref>אם בא להקדים תמיד של בין הערבים - אינו יכול להקדימו קודם שש שעות ומחצה, ד'בין הערבים' כתיב ביה ([[שמות כט
ואיזו היא 'מנחה קטנה'? - מתשע שעות ומחצה ולמעלה <ref>זמן תמיד של בין הערבים בכל יום מתשע שעות ומחצה ולמעלה, כדתנן ב'תמיד נשחט' <small>(פסחים נח.)</small> 'נשחט בשמונה ומחצה וקרב בתשע ומחצה', והתם מפרש טעמא</ref>.'
איבעיא להו: רבי יהודה, פלג מנחה קמא קאמר או פלג מנחה אחרונה קאמר <ref>חלק את שתי שעות ומחצה הנותרים ביום, ותמצא פלג אחרון של מנחה מי"א שעות חסר רביע ולמעלה</ref>?
שורה 137 ⟵ 135:
תא שמע: '''רבי יהודה אומר: עד פלג המנחה'''; אי אמרת בשלמא 'עד <u>ולא</u> עד בכלל', היינו דאיכא בין רבי יהודה לרבנן, אלא אי אמרת 'עד ועד בכלל', רבי יהודה
{{כותרת תחתונה גמרא מבוארת|ברכות|כו|26}}
|