ביאור:בבלי שבת דף כא: הבדלים בין גרסאות בדף

אם היה דר בעלייה <ref>שאין לו מקום בחצרו להניחה שם</ref> - מניחה <ref>מבפנים</ref> בחלון הסמוכה לרשות הרבים <ref>כנגד חלון הסמוך לרשות הרבים</ref>;

 

 

אמר רבא: צריך נר אחרת להשתמש לאורה <ref>לעשות היכר לדבר</ref>, ואי איכא מדורה <ref>אש</ref> - לא צריך <ref>לא צריך נר אחרת, לפי שמשתמש לאור המדורה ויש היכרא שהנר של מצוה היא</ref>, ואי אדם חשוב הוא <ref>שאינו רגיל להשתמש לאור המדורה</ref>, אף על גב דאיכא מדורה - צריך נר אחרת <ref>דאי לא - לא הוי היכר</ref>.

דתנו רבנן [במגילת תענית]: 'בכ"ה בכסליו - יומי דחנוכה, תמניא אינון, דלא למספד בהון ודלא להתענות בהון: שכשנכנסו יוונים להיכל - טמאו כל השמנים שבהיכל, וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום - בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן שהיה מונח <ref>בהצנע</ref> בחותמו של כהן גדול <ref>וחתום בטבעתו, והכיר שלא נגעו בו</ref>, ולא היה בו אלא להדליק יום אחד; נעשה בו נס - והדליקו ממנו שמונה ימים; לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה <ref>לא שאסורין במלאכה, שלא נקבעו אלא לקרות הלל ולומר 'על הנסים' בהודאה</ref>.'

 

 

 

הניח חנוני את נרו מבחוץ - חנוני חייב;