ביאור:בבלי שבת דף קד: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Testbot (שיחה | תרומות)
.
 
Testbot (שיחה | תרומות)
.
שורה 1:
{{ביאור:תוכן לגמרא שבת|שבת|קד|104103}}
{{ביאור:עמוד א}}
{{ביאור:באדיבות גמרא נוחה}}
 
 
 
עלויי קא מעלי ליה, דאמר רב חסדא: מ"ם וסמ"ך שבלוחות - בנס היו עומדין; אלא סתום ועשאו פתוח גרועי קא מגרע ליה, דאמר רבי ירמיה, ואיתימא רבי חייא בר אבא: מ'נ'צ'פ'ך - צופים אמרום <ref>'''עלויי קא מעלי ליה''' - שהיתה מ"ם סתומה בלוחות, אבל מ"ם פתוחה לא היתה בלוחות, כדמפרש: '''מנצפ"ך צופים אמרום''', וכיון דאמר רב חסדא '''מ"ם וסמ"ך שבלוחות בנס היו עומדים''', לא אפשר לאוקומיה אלא בסתומה, דהואיל והכתב היה נראה משני עבריהם, היה לה ליפול אם לא שבנס היה עומד! אבל פתוחה אין בה נס, על כרחך מנצפ"ך דרבי ירמיה דאמר '''צופין אמרום''' - בפתוחים קאמר</ref>.
 
<ref>יש שמקשין סוגיא זו על סוגיא דאמר במגילה, דרמינן הא דרבי ירמיה אהא דרב חסדא, אלמא תרוייהו בסתומין! ואין זו קושיא: שכן דרך התלמוד: המקשן מהפך הסברא כאן כדי שיקשה, ובמקום אחר מהפכו לפי הקושיא; ואי הוה בעי התם לתרוצי כי איתמר דרב חסדא בסתומין ודרבי' ירמיה בפתוחין - הוה מתרץ ליה, אלא תירוצא מעליא שני ליה התם, והכא נמי.</ref>
 
ותיסברא? והכתיב <ref>([[ויקרא כז, לד</ref>]]) אלה המצות [אשר צוה ה' את משה אל בני ישראל בהר סיני] - שאין הנביא רשאי לחדש דבר מעתה [ספרא בחוקותי פרשתא ה פרק יג משנה ז]!?
 
אלא מיהוה הואי <ref>תרוייהו</ref>; מידע לא הוה ידעין הי באמצע תיבה הי בסוף תיבה, ואתו צופים תקנינהו.
שורה 39 ⟵ 36:
דליתן ליה בצינעה, כי היכי דלא ליכסיף מיניה;
 
ה"ו - זה שמו של הקב"ה <ref>כמו 'אני והו' <small>([[סוכה מה, א]])</small>; שמות הם</ref>
 
ז"ח ט"י כ"ל - ואם אתה עושה כן הקב"ה זן אותך וחן אותך ומטיב לך <ref>היינו טי"ת</ref> ונותן לך ירושה <ref>היינו יו"ד</ref> וקושר לך כתר <ref>היינו כ"ף</ref> לעוה"ב <ref>היינו למ"ד</ref>;
שורה 75 ⟵ 72:
וליעול בהך <ref>יקיף תחת רגלי הקו"ף, ויכנס בפתח של ימין</ref>?
 
מסייע ליה לריש לקיש, דאמר ריש לקיש: מאי דכתיב <ref>([[משלי ג, לד</ref>]]) אם ללצים הוא יליץ ולענוים יתן חן? - <ref>הוא יליץ: מעצמו יליץ, לא יסייעוהו ולא ימנעוהו; ואם לענוים = ולמדה טובה הוא נמשך - יתן חן: יסייעוהו מן השמים</ref> בא ליטמא פותחין לו, בא ליטהר מסייעים אותו <ref>ומכינין לו פתח</ref>.
 
שי"ן – שקר;
שורה 101 ⟵ 98:
א"ת ב"ש: אם אתה בוש <ref>מלחטוא</ref> –
 
ג"ר ד"ק: אם אתה עושה כן גור בדוק <ref>נפשך תהא צרורה תחת כסאי ודוק שמים</ref> ([[ישעיהו מ, כב]]: הישב על חוג הארץ וישביה כחגבים הנוטה כדק שמים וימתחם כאהל לשבת])
 
ה"ץ ו"ף - חציצה הוי בינך לאף! [חילוף ה-ח]
שורה 207 ⟵ 204:
אמר רב ששת: הכא במאי עסקינן? - כגון שנטלו לגגו של חי"ת ועשאו שני זיינין <ref>והספר לכך צריך</ref>.
 
רבא אמר: כגון שנטלו לתגו של דל"ת ועשאו רי"ש <ref>דלא הוי אלא הגהת אות אחת, ובדבר מועט חייב הואיל וזהו תיקון הספר: דאסור לאדם לשהות ספר שאינו מוגה משום אל תשכן באהליך עולה <small>([[איוב יא, יד]])</small> והוה ליה ככתב אות אחת והשלימה לספר, דאמרן לעיל דחייב ואפילו לרבנן</ref>.
 
תנא: '''נתכוין לכתוב אות אחת''
 
{{כותרת תחתונה גמרא מבוארת|שבת|קד|104103}}