מגילה ו א: הבדלים בין גרסאות בדף

'''ואישתכח כוותי גרסי': רקתא דנהרא''' - שפת הנהר גבוה מן הנהר אף ציפורי יושבת בראש ההר:

'''כי שכיב איניש הכא''' - כשמת אדם גדול בבבל:

'''ספדי ליה התם''' - בטבריא:

'''ששך''' - בבל בחילוף א"ת ב"ש:

'''ושם לו ברקת''' - יצא לו שם בטבריא:

'''וכי מסקי ארון''' - של מת מבבל לקוברו בטבריא:

'''אמרו הכי''' - הספדנין קורין בשווקים בלשון הזה שיצאו לקראת המת:

'''אוהבי שרידים''' - אוהבי ישראל:

'''יושבי רקת צאו וקבלו הרוגי עמק''' - מתי בבל העמוקה: ר' זירא עלה מבבל לארץ ישראל ומת שם בטבריא:

'''[ארץ צבי''' - ארץ] ישראל:

'''גידלה שעשועיה''' - של שנער:

'''בטיבורה''' - באמצעיתה:

'''לא הוריש את יושבי קטרון''' - שבאה לחלקו ועבר על מה שאמר הקב"ה לא תחיה כל נשמה ([[דברים כ]]) והניחן לגור שם ביניהם ולהעלות להם מס:

'''על מדותיו''' - על מזלו שנמדד לו מן השמים מדה שאינו חפץ בה:

'''כולן צריכין לך''' - כל אחיך יהו צריכין לך:

'''על ידי חלזון''' - חלזון עולה מן הים להרים וצובעין בדמו תכלת ונמכר בדמים יקרים:

'''עמים הר יקראו''' - מכל השבטים יתקבצו להריך לקנות שפוני טמוני חול:

'''שפוני זה חלזון''' - שהוא דבר חשוב ספון חשוב בלשון ברייתא:

'''טרית''' - דג שקורין טונינ"א:

'''זכוכית לבנה''' - היוצא מן החול כדאמר ביציאות השבת (שבת טו:) וחול של זבולון חשוב משאר חולות וראוי לזכוכית לבנה:

'''מי מודיעני''' - על זאת לתת לי דמים: כל המוצא חלזון ונוטלו בלא דמים אינו מצליח:

'''שם יזבחו זבחי צדק''' - כאשר אסור גזל בעולה כך לא יגזלו ממך כלום שאם יטול שוה פרוטה בלא דמים תתקלקל הצביעה והחול ולא יועיל כלום:

'''זבת חלב ודבש''' - העזים אוכלין תאנים והדבש נוטף מהן והחלב זב מן העזים ונעשים כמין נחל:

'''ששה עשר מיל''' - ד' פרסאות:

'''לדידי חזי לי זבת חלב ודבש דכל ארץ ישראל''' - בכל מקום שהוא שם ואם באת לצרפו יחד הוי כמבי כובי עד אקרא דתולבקני שם מקום:

'''אקרא''' - מקום מעבר הנהר ובלע"ז פורט"ו:

'''עדיפי ליה''' - חביבי ליה:

'''יתד תקועה''' - לרעה:

'''אחידת מגדל שיר''' - כבושת מגדל שיר:

'''והסירותי דמיו מפיו וגו'''' - גבי צור כתיב שהוא ראש לאדום:

'''גלייא במיא''' - ראשי ע"ז הם לאדום:

'''כיבוסי''' - היא ירושלים:

'''והיה אדום לאלופי יהודה''' - ועקרון תהיה בית תלמוד בירושלים:

'''לשם''' - עיר שכיבשו בני דן:

'''זו פמייס''' - שמשם ירדן יוצא כדאמר מר ירדן יוצא ממערת פמייס {{הפניה-גמ|מסכת=כן|בכורות|נה|א}}:

'''מטרופולין''' - לשון יון אימא של מלכות מטר"א אם פולין לשון שררה כדאמר מר עד שבאו דיופלי מהעיר שני שרים {{הפניה-גמ|מסכת=כן|תענית|יח|ב}}:

'''דמרבי''' - שמגדלין שם בני מלכים:

'''אמלאה החרבה''' - רישא דקרא יען אמרה צור על ירושלים אמלאה החרבה עכשיו אתמלא מחורבתה:

'''רשע''' - זה עשו:

'''בארץ נכוחות יעול''' - את ירושלים יחריב: אמר יצחק להקב"ה יוחן רשע זה עשו אמר לו הקדוש ברוך הוא רשע הוא:

'''אמר''' - יצחק בל למד צדק כלומר אין אדם יכול ללמד עליו צדק אמר לו. הקב"ה:

'''בארץ נכוחות יעול''' - כלומר עתיד להחריב את ארץ ישראל:

'''אמר יצחק''' - אם כן בל יראה גאות ה':