|
<קטע התחלה=ר/>
'''השתא ברי''' - ודאי טמאים אתון ואין שכינה ביניכם שורה בטומאה:
'''וכי דבר הלמד בהיקש''' - כגון פר שלמד במתנות פנים אחת למעלה מן השעיר בהיקש והשעיר שבע למטה בהיקש מן הפר חוזרין ומלמדין מתנות שבפנים על מתנות הפרוכת בהיקש דוכן יעשה לאהל מועד וקיימא לן במסכת זבחים {{הפניה-גמ|זבחים|מט|ב}} דאין למדין בקדשים היקש מן ההיקש:
'''הימנו ודבר אחר''' - היקש הראשון לאו היקש הוא שהרי בין בפר בין בשעיר כתיב מעלה ומטה ולא הוצרכו ללמוד זה מזה אלא את המנין הלכך כל חד וחד מעצמו למד מקצת ודבר אחר מסייעו במקצת ואין זה למד בהיקש והיכי דמי היקיש שאין חוזר ומלמד בהו כגון אם לא נאמר למטה בשעיר כלל או למעלה בפר לא נאמר כלל ולמדו הבהמות זו מזו בהיקש היינו היקש שאינו חוזר ומלמד בהיקש:
'''הניחא למאן דאמר וכו'''' - פלוגתא בזבחים בפרק איזהו מקומן (דף נז.):
'''מקומות הוא דגמרי מהדדי''' - אין זה היקש הלמד מן ההיקש שהרי בהיקש הראשון למדו בהמות זו מזו ועשה את דמו כאשר עשה לדם הפר ובהיקש השני לא הוקש שום דבר לאחת מן הבהמות ללמוד ממנה מה שלמדה בהיקש מחברתה אלא המקומות הוקשו זה לזה וכן יעשה לאהל מועד כאשר כפר על הקודש והקודש לא למד כלום מתחלה בהיקש אלא הפר הוקש לשעיר והשעיר לפר במתנות הקודש:
'''ואי בעית אימא חוץ מפנים בחד זימנא גמר''' - אי נמי סבירא לן דפנים בהיקש למד יכול לחזור וללמוד על ההיכל בבת אחת מה שכתוב בו בפירוש כגון אחת למעלה בשעיר ושבע למטה בפר ועמהם אף מה שלמד בהיקש והיכי דמי היקש שאינו למד מן ההיקש כגון אם לא הוצרך היכל ללמוד מן לפניי ולפנים אלא מה שלמד בהיקש אבל השתא דהוצרך ללמוד ממנו את המפורש בו למד הכל בבת אחת:
'''אני ראיתיה ברומי''' - במסכת מעילה {{הפניה-גמ|מעילה|יז|ב}} גבי בן תלמיון נעשה נס לר' אלעזר ברבי יוסי שריפא את בת מלך רומי שנכנס שד בגופה ששמו בן תלמיון והכניסוהו לאוצר המלך ליטול כל מה שירצה ולא היה חפץ אלא ליטול משם איגרות שכתבו גזירות שגזרו על ישראל ומצאם וקרעם ושם ראה כלי בית המקדש באוצר:
'''כסדרן''' - מלמעלה למטה כמצליף:
'''דמים בדמים''' - של פר ושל שעיר קודם שנתן בפנים כלום:
'''באתרא דחשוכא''' - בבבל שהיא מצולה:
'''הא קא יהיב למעלה דשעיר''' - שנותן אחת למעלה לשם פר ולשם שעיר:
'''וכלה מכפר''' - כלה הכפרות כמו שהן אמורות בענין:
'''במתנות אחרונות''' - אחר שנתן אחת למעלה מן הפר:<קטע סוף=ר/>
</div>
| 