ביצה יח א: הבדלים בין גרסאות בדף

'''גמרא ויעבירנו ארבע אמות ברשות הרבים''' - ממקומו עד המקוה:

'''ומי גזרינן''' - ומי אחמור רבנן כולי האי בהך תקנתא דטבילת כלים למגזר התירא אטו אסורא וגזרה לגזירה:

'''ותסברא''' - דהא קושיא הוא:

'''מזהר זהיר בהו''' - שלא יטמאו וכיון דזהיר בהו הויא להו טומאתן מלתא דלא שכיחא ולא גזרו בה רבנן:

'''מדלין''' - מים:

'''בדלי טמא והוא טהור''' - מאליו והא לא דמי למטביל כלי ע"ג מימיו דמתני' דאסור דהתם כל עצמו לא בא אלא לטהר בין מים בין כלי הלכך מוכחא מילתא דטבילה וטעמא דטבילה אסורה משום דנראה כמתקן כלי והאי מחזי אבל הכא אין הכל יודעים שהדלי טמא והרואה אומר לשאוב מים הללו היה צריך:

'''נגזור דלמא אתי לאטבוליה בעיניה''' - בלא שאיבת מים:

'''מתוך שלא הותרה לו''' - טבילה זו אלא ע"י דליו בשאיבתו שאין כן דרך שאר טבילות:

'''זכור הוא''' - שהטבילה אסורה בי"ט:

'''כלי שנטמא מערב י"ט''' - ובאב הטומאה כדלקמן:

'''אין מטבילין אותו בי"ט''' - הואיל והיה לו להטבילן מבעוד יום:

'''בי"ט מטבילין אותו בי"ט''' - וישתמש בו היום חולין שאין צריכין הערב שמש:

'''דלא שכיחא''' - שהרי הכל מטהרין ברגל וכל שכן שזהירין מלהטמא:

'''כלי שנטמא באב הטומאה''' - מערב י"ט כדלעיל:

'''אין מטבילין אותו בי"ט''' - דכיון דטמא מן התורה הוה ליה כמתקן:

'''בולד הטומאה''' - אין כאן תקון דמדאורייתא טהור מעליא הוא שאין כלי טמא אלא באב הטומאה כדתניא (בהכל שוחטין (דף כה.) אוכל ומשקה מטמאין מאויר כלי חרס ואין כל הכלים מטמאין מאויר כלי חרס משום דהוה ליה ולד הטומאה שמה שבתוכו אין מיטמא מחמת השרץ אלא מחמת אויר כלי יש מפרשים כלי שנטמא באב הטומאה אפילו נטמא בי"ט אין מטבילין אותו בי"ט וטעמא משום דבעי הערב שמש דטומאה דאורייתא צריכה הערב שמש הלכך הואיל ואינו ראוי היום לתשמיש לא יטבילנו וקשי' לי הרי ראוי להשתמש בו חולין שאין הערב שמש אלא לתרומה וקדשים כדתנן טבל ועלה אוכל במעשר העריב שמשו אוכל בקדשים (נגעים פרק יד מ"ג):

'''ולד הטומאה היכי משכחת לה''' - מי הוא הצריך להטבילו אינו אלא כהן דהא ולד הטומאה ראשון וכלי שנטמא בו שני ומותר לחולין שאין שני עושה שלישי בחולין וא"צ להטבילו אלא לתרומה:

'''זריזין הן''' - ולא אתו למשרי דאב הטומאה אי נמי זריזין מלבא טומאה לכליהן והויא מלתא דלא שכיחא:

'''שאין לה בגדים''' - טהורים להחליף וללבוש אחר טבילתה והיום י"ט ואינה יכולה להטביל את אלו שעליה:

'''מערמת וטובלת''' - כשהיא לבושה וסלקא לה טבילה אף לכלים ולא מוכחא מלתא שהיא מתקנת דלטבילת עצמה נכנסה ואדם מותר לטבול כב"ה דנראה כמיקר כדלקמן:

'''רב יוסף אמר''' - טעמא דמתני' דטבילת כלים בשבת וי"ט אסירא משום סחיטת בגדים שאף הן בכלל כלים:

'''שמא ישהא''' - אי שרית ליה לאטבולינהו ביו"ט משהי להו עד י"ט שהוא פנוי ואתי בהו בתוך כך לידי תקלה להשתמש בהן תרומה:

'''רבא אמר''' - טעמא דמתני' מפני שנראה כמתקן כלי ודמיא לתקנת מלאכה וגזור עלה מדרבנן:

'''תינח מים יפין''' - שדרך לרחוץ בהן:<קטע סוף=ר/>