כלי יקר על במדבר ב: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ShalomOrobot (שיחה | תרומות)
מ הוספת תגי קטע
ShalomOrobot (שיחה | תרומות)
מ בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-[[קטע: +[[)
שורה 11:
יהודה יששכר זבולון ראשונה יסעו, כי מהם תצא תורה ע"כ נאמר כפל קדמה מזרחה להורות כי מהם תצא אור התורה כי ביהודה נאמר {{ממ|בראשית|מט|י}} לא יסור שבט מיהודה ומחוקק מבין רגליו. אלו ראשי גליות ונשיאי א"י (<small>[[סנהדרין ה א|סנהדרין ה]] עיי"ש</small>) ואין מחוקק אלא תורה שנאמר במשה {{ממ|דברים|לג|כא}} כי שם חלקת מחוקק ספון. וכתיב {{ממ|משלי|לא|ה}} פן ישתה וישכח מחוקק. והחונים עליו מטה יששכר שנאמר בו {{ממ|דה"א|יב|לב}} ומבני יששכר יודעי בינה לעתים. מטה זבולון. שנאמר בו {{ממ|שופטים|ה|יד}} ומזבולון מושכים בשבט סופר. ועוד שיהיה מחזיק ידי יששכר וע"כ לא אמר ועליו מטה זבולון, כי לא רצה לעשותו טפל למטה יששכר להורות שהלומדה והמחזיק בלומדיה שקולים המה, ונאמר בהם ראשונה יסעו. כי להם משפט הראשית במלחמה כי מלחמתן של ישראל אינן בחרב וחנית כי אם צריכין להיות חמושים מזוינים בה' חומשי תורה שנחלקו לז' ספרים דהיינו מזויינים, והיא כלולה במספר כ"ז אותיות כמספר ר"ת של יהודה יששכר זבולון לומר לך שזכות התורה מסייעתן במלחמה והם ראש דגל המורה על הנצחון.
 
דגל מחנה ראובן שמעון גד תימנה, שנקרא דרום על שם דר רום שהשמש דר ברומו כך כל הנכנע בטבע לסוף הקב"ה מגביהו וההכנעה ראש לכל המדות הטובות, ומדה זו היתה אצל ראובן כי הוא הודה ולא בוש במעשה בלהה כארז"ל (<small>עיין [[סוטה ז ב|סוטה ז:]]</small>) מי גרם לראובן שיודה כו' כמו שמביא רש"י פר' וזאת הברכה (<small>[[קטע:רש"י על דברים לג ז|דברים לג ז]]</small>) וזה נמשך מן מדת הענוה כי כל גבה רוח הוא בוש מלהודות על האמת. ומן שמעון היו מלמדים וסופרים ועניים אשר בהם ההכנעה מצויה יותר מבזולתם, וכן גד היה בעל צדקה שנאמר בו {{ממ|דברים|לג|כא}} צדקת ה' עשה ומשפטיו עם ישראל, ר"ל כי משפטיו דהיינו עפ"י שורת המשפט לא היה צריך לילך כ"א עם ישראל ולא בראש החלוץ ועל צד הצדקה הלך לפניהם כצדקת ה' ההולך לפני מחנה ישראל וכדי שלא תאמר שמא מחמת גובה לבם הלכו בראש ת"ל {{ממ|בראשית|מט|יט}} גד גדוד יגודנו והוא יגד עקב. הגדוד הלך בענוה כעקב זה המורה על גדר הענוה שנאמר {{ממ|משלי|כב|ד}} עקב ענוה יראת ה'.
 
דגל מחנה אפרים מנשה ובנימין ימה ושלשים יסעו. כי מעלת הגבורה שלישית וכתיב בהם {{ממ|תהלים|פ|ג}} לפני אפרים ובנימין ומנשה עוררה את גבורתך וגו'. כי יוסף בכור שור. אשר לו הכח והגבורה, ובנימין זאב יטרף. וקנין זה הולך ופוחת כי מיום ליום תש כחו של אדם מצד התכת הליחה השרשית כי יום המות מתחיל מיום הולדו ע"כ חנייתם לרוח מערבי כי באותו רוח השמש הולך וחסר.