ביאור:משלי ב ג: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
. |
. |
||
שורה 25:
::*מה הקשר בין {{צ|תוכן=אם לבינה תקרא... אז תבין יראת ה'}} לבין {{צ|תוכן= <span style="text-decoration:underline">כי</span> ה' יתן חכמה, מפיו דעת ותבונה, יצפן לישרים תושיה, מגן להלכי תם}}? מדוע {{צ|תוכן=ה' יתן חכמה...}} הוא הסיבה ל{{צ|תוכן=אז תבין יראת ה'}}?
▲ע"פ רלב"ג, הקריאה היא משל להשקעה - יש להשקיע בהתבוננות ומחשבה כמו שמשקיעים כשקוראים לקרוב-משפחה אהוב.
בפרק הקודם נאמר {{צמ|תוכן=חכמות בחוץ תרנה, ברחבות <span style="text-decoration:underline">תתן קולה</span> |מקור=משלי א כ}}, כלומר, החכמה מתאמצת ומשקיעה כדי שימצאו אותה; אבל לגבי בינה המצב הפוך - האדם צריך להתאמץ ולהשקיע כדי לזכות לבינה: {{צ|תוכן=אם לבינה תקרא, לתבונה <span style="text-decoration:underline">תתן קולך</span> }}{{קטן|(אמנם במקום אחר נאמר: {{צמ|תוכן=הלא חכמה תקרא, ותבונה <span style="text-decoration:underline">תתן קולה</span> |מקור=משלי ח1}}, כלומר, גם התבונה קוראת, כמו החכמה; וכן {{צמ|תוכן= <span style="text-decoration:underline">אמר לחכמה אחתי את</span> ומדע לבינה תקרא|מקור=משלי ז4}}- האדם צריך לפנות גם לחכמה, כמו לבינה)|}}.
שורה 53 ⟵ 49:
את<strong>
דעת אלהים</strong>
, כלומר לזהות את מעשי ה' בכל דבר שקורה בעולם. בפרק הקודם נאמר "יראת ה' ראשית דעת", כלומר, תנאי מקדים לרכישת ידיעות נכונות הוא יראת ה'; בשלב הראשון יראת ה' היא ללא הבנה, אבל לאחר שהאדם זוכה לתבונה, הוא יכול גם להבין את אותה יראת ה', למשל, כשהוא מבין איך בנוי הטבע ואיך כל חלקיו מתאימים ומשתלבים זה לזה, הוא מתמלא ביראת-כבוד כלפי ה' שברא את הכל (
הפסוק {{צ|תוכן=כי ה' יתן חכמה, <span style="text-decoration:underline">מפיו</span> דעת ותבונה}} רומז ליצירת האדם - לרגע שה' נופח נשמת חיים<strong>
שורה 66 ⟵ 62:
'''
<div class="advanced">▼
==פירושים נוספים '''==
===2. החובה להתבונן בתבונתם של אחרים===
כשאדם שומע את המסקנות של אנשים נבונים אחרים, הוא נוכח בנפלאות התבונה האנושית, ומתוך כך מגיע <span style="font-weight: bold;"> ליראת ה'</span> ול <span style="font-weight: bold;"> דעת אלהים</span> - לאהבת הבורא שנתן לאדם את הכישרון הזה - {{צ|תוכן=אז תבין יראת ה', ודעת אלהים תמצא, כי ה' יתן חכמה, מפיו דעת ותבונה}}: אז תבין מדוע צריך לירוא את ה', שהרי ה' הוא שנותן לאדם את כישרון התבונה.
שורה 75 ⟵ 74:
::*אולם, לפי זה היה ראוי לכתוב, איזה תבונה בדיוק ראוי ללמוד - מאיזה אנשים? והרי יש גם רשעים שמשתמשים בכוח התבונה שלהם כדי להסיק מסקנות רעות, ומי<strong>
::שיקרא לתבונתם</strong>
::עלול להיות מושפע לרעה! לכן נראה לי הגיוני יותר, שהכוונה כאן לבינה ולתבונה שנמצאים בתוך האדם עצמו, כפי שכתבתי למעלה. '''
::
===3. החובה להתפלל אל ה' כדי לקבל תבונה===
▲ע"פ ר' יונה, הקריאה בפסוק זה היא קריאה אל ה':
<strong>
שורה 89 ⟵ 88:
= אם תתן קולך אל ה' כדי שייתן לך תבונה. '''
<span style="font-weight: bold;"> אז תבין יראת ה'... כי ה' יתן חכמה...</span> = כי ה' ישמע את תפילתך וייתן לך את בקשתך{{קטן|(ע"פ רבי יונה גירונדי)|}}. '''
::*אולם, לפי זה היה ראוי להזכיר את שם ה' בפסוק (למשל "אם לבינה תקרא אל ה'..."), שהרי בשאר הפסוקים שבהם נזכרת "קריאה" או "נתינת קול" אין הכוונה לתפילה אל ה'.
===4. אֵם לבינה===
::*אולם, ההקבלה לחצי השני של הפסוק {{צ|תוכן=לתבונה תתן קולך}} מוכיחה שהמילה "תקרא" מציינת קריאה בקול רם ( [[ביאור:נתן קול = קרא בקול רם|נתן קול = קרא בקול רם]] ) ולא קריאה בשם.
שורה 101 ⟵ 100:
'''
ראו גם: [[ביאור:וצפן לישרים תושיה, מגן להלכי תם - כמה פירושים|וצפן לישרים תושיה, מגן להלכי תם - כמה פירושים{{קטן|/ אראל|}}]] ▼
▲<div class="advanced">
▲ראו: [[ביאור:וצפן לישרים תושיה, מגן להלכי תם - כמה פירושים|וצפן לישרים תושיה, מגן להלכי תם - כמה פירושים{{קטן|/ אראל|}}]]
</div>
| |||