חובת השמירה/פרק ג: הבדלים בין גרסאות בדף

'''והנה''', אפילו אם לא תועיל בתחילה הקבלה של חובת השמירה, כי אם למעט את התיפלה, ולא יהיה רגיל בהם כל כך, גם כן כדאי הוא העמל בזה. כי אפילו אם יחסר על ידי זה רק עשר תיבות של דיבור האסור ביום, גם כן יתקבץ על ידי זה במשך שנה הרבה יותר משלשת אלפים. וידוע, כי כשם שעל ידי לימוד התורה כל דיבור ודיבור הוא מצווה בפני עצמה, כן דיבורים האסורים - כל דיבור ודיבור הוא עוון בפני עצמו, ומכל עוון נברא מקטרג בפני עצמו. ונמצא, כשכבש את יצרו וחיסר שלשת אלפים דיבורים האסורים, חיסר שלשת אלפים מקטרגים, והכניס תחתיהם מליצים, וכמאמרם: {{ציטוטון|ישב אדם ולא עבר עבירה, נותנים לו שכר כעושה מצוה}}{{הערה|[[קידושין לט ב|קידושין לט:]]}}.

 

 

'''והנה''' ידוע ממה שאמר הכתוב: {{ציטוטון|וַיְצַוֵּנוּ ה' לַעֲשׂוֹת וגו' לְטוֹב לָנוּ כָּל הַיָּמִים לְחַיֹּתֵנוּ כְּהַיּוֹם הַזֶּה}} {{הפניה לפסוקים|דברים|ו|כד}}, והיינו שלהקדוש ברוך הוא אין נוגע דבר זה כלל, וכמו שאמר הכתוב: {{ציטוטון|אִם צָדַקְתָּ מַה תִּתֶּן לוֹ}} {{הפניה לפסוקים|איוב|לה|ז}}, וכל המצוות שבתורה הן רק להטיב לנו כל הימים, והקדוש ברוך הוא אינו מקבל מזה רק נחת שעשינו רצונו, וכמו שאמרו חז"ל על הפסוק: {{ציטוטון|רֵיחַ נִיחֹחַ לַה'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|כח|ח}}, {{ציטוטון|נחת רוח לפני שאמרתי ונעשה רצוני}}{{הערה|[[ילקוט שמעוני/במדבר/רמז תשפא|ילקוט שמעוני במדבר, רמז תשפא]]}}.