רמב"ם על בבא קמא ד: הבדלים בין גרסאות בדף

{{סרגל ניווט|רמב"ם|הפניה=פירוש המשניות להרמב"ם|על בבא קמא|ג|ד|ה|הצג תמיד=כן}}

<קטע התחלה=א/>שור שנגח ד' וה' שוורים זה אחר זה כו': כבר בארנו בכתובות שדינר זהב הוא חמשה ועשרים דינרין כסף.

וכשתפש הניזק השור לגבות ממנו ויצא מתחת ידו והזיק לאחר, האחרון גובה חצי נזקנזקו שלם, '''ואם יש בו מותר יחזיר לשלפניו'''. ורבי ור"ששמעון אינו חולק בזה, לפי שכיון שתפש נעשה עליו שומר שכר וחייב בנזקיןבנזקיו.

וכל הדינים האלו הם בשור תם, שהעיקר הוא בידינו שמשלם מגופו כמו שבארנו, אבל כשהוא מועד אינו צריך לשום דבר מזה, לפי שהוא משלם נזק שלם מן העלייה .

והלכה כר"שכרבי שמעון:<קטע סוף=א/>

<קטע התחלה=ב/>שור שהוא מועד למינו ואינו מועד כו': אמנם מה שהיה מועד למין א'אחד אינו מועד לשאר המינים, אלא הרי הוא בחזקת תם עד שיועד, וכאילו אמר שור שהוא מועד למינו אינו מועד לשאינו מינו. וכן עניןעניין שאר ההלכה על הטעם הזה.

ודברי ר"ירבי יהודה נכוחים:<קטע סוף=ב/>

<קטע התחלה=ג/>שור של ישראל שנגח שור של הקדש כו': כשאירע דין ישראל עם כנעניגוי, עניןעניין הדין ביניהם כך היההוא, אם היה לנו בדיניהם זכות נדון להם כדיניהם ונאמר להם כך דינכם, ואם היה טוב לנו בדיננו נדון להם כפי דיננו ונאמר לו כך דיננו. ואל תתמה על דבר זה ואל יקשה בעיניך לפי שמי שאין בו שלימות המדות האנושיות (ר"ל מדות המשפטים בין אדם לחבירו המקיימים את החברה האנושית) אינו בכלל האדם על האמת והמאמר בזה הענין היה צריך דבור בפני עצמו:

<קטע התחלה=ד/>שור של פקח שנגח שור של חרש שוטה כו': כשירגיל בנגיחות '''שור חרש שוטה וקטן''' להזיק לבני אדם, באותה שעה '''מעמידין להם אפוטרופסין'''. ואצטדין

ו'''אצטדין''' - שור שבני אדם מרגילין אותו, והוא שישלח זה שורו וזה שורו וירמוז עליו בקול, שכבר הרגילו בכך כדי שיגבר על השור האחר לראות איזה מהם ינצח לחבירו. וזה אינו מטבע השור אלא ברצון בעליהם.

ורבים מאוילי עם יעשו זה במינים הרבה מן הבהמות והעופות:<קטע סוף=ד/>

<קטע התחלה=ה/>שור שנגח את האדם ומת מועד משלם כו': השור יהיה מועד לאדם בפנים רבים, מכללם שיהרוג שלשה כנעניםגוים קודם שיהרוג נפש מישראל:<קטע סוף=ה/>

<קטע התחלה=ו/>שורעניין שהיהאמרו מתחכך בכותל ונפל על האדם כו':''פטור''' ענין אמרו פטור.- פטור מן המיתה, לפי שהוא חייב בכופר אם היה מועד לזה המעשה, כלומר שיהיה מועד להתחכך בכותלים כדי להפילן על בני אדם. וכמו כן כל כיוצא בזה:<קטע סוף=ו/>

<קטע התחלה=ז/>שור האשה שור היתומים כו': חזר בתורה מלת שור בדיני נזקי שור שבע פעמים, חד לגופיה והשש לרבות אלה המנויין כאן, והם שור האשה ושור האפוטרופסין [כווכו'].

ואין הלכה כר"יכרבי יהודה:<קטע סוף=ז/>

<קטע התחלה=ח/>שור שהוא יוצא להסקל והקדישו בעליו כו': אמרה תורה "סקול יסקל השור, ולא יאכל את בשרו"{{ממ|שמות|כא|כח}}, וכיון שגזרו עליו סקילה היאך יתכן לאכלו, אבל הוצרך "לא יאכל" לאסרו בהנאה:<קטע סוף=ח/>

<קטע התחלה=ט/>קשרו בעליו במוסרה ונעל בפניו כראוי כו': ''מוסרה''' - הוא החבל או כיוצא בו שקושרין אותו בו .

והלכה כר"יכרבי (יהודה) [אליעזר], אבל חייב לשחטו כדי להסיר היזקו:<קטע סוף=ט/>