ביאור:משלי יג כג: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
.
 
.
שורה 1:
 
= רב אוכל ניר ראשים, ויש נספה בלא משפט - כמה פירושים =
{{צמ|תוכן=רב אכל ניר ראשים, ויש נספה בלא משפט|מקור=משלי יג כג}}
 
שורה 13 ⟵ 14:
ומה הקשר בין זה לבין החצי הראשון של הפסוק? '''
 
::* [http://he.judaism.wikia.com/wiki/Www.tanach/ktuvim/mishley13 ] ע"פ [[ביאור:Mfrjim/mcwdt_dwyd/mefarsheytanach028-13|מצודות]] <span style="font-weight: bold;"> ,</span> {{צ|סוג=mfrj|תוכן= <span style="font-weight: bold;"> הרבה</span> <span style="font-weight: bold;"> מאכל</span> בא לעולם ע"י <span style="font-weight: bold;"> חרישת העניים</span> החורשים בשדה תבואה, והנה, העשירים אשר לא עמלו בו יאכלום; וכמו כן, <span style="font-weight: bold;"> יש</span> מי אשר <span style="font-weight: bold;"> נאסף</span> מכל העולם <span style="font-weight: bold;"> בלא משפט</span> מות, כי לא עשה דבר אשר יומת בעבורו, ונתפס הוא בעון אחר}}; החצי הראשון של הפסוק מתאר את המצב שאנחנו מכירים היטב - <span style="font-weight: bold;"> רוב האוכל</span> בעולם מיוצר ע"י <span style="font-weight: bold;"> הניר</span> = העבודה הקשה של האנשים <span style="font-weight: bold;"> הראשים</span> = העניים; הם עובדים קשה, ואחרים נהנים מפירות העבודה שלהם - שלא על-פי הצדק. אך עדיין לא ברור מדוע נבחרה דווקא דוגמה זו.
::*ע"פ מלבי"ם, " {{צ|סוג=mfrj|תוכן=רוב}} {{צ|סוג=mfrj|תוכן= <span style="font-weight: bold;"> אוכל</span> בא ע"י <span style="font-weight: bold;"> ניר ראשים</span> , שדלת העם הרשים נרים את האדמה להסיר משם הקוצים והדרדרים, שזה עבודה קשה יעשו אותה הרשים ועל ידם בא אוכל רב, ובכל-זאת <span style="font-weight: bold;"> יש</span> מן הרשים <span style="font-weight: bold;"> שנספה בלא משפט</span> , שימות ברעב ואין אוכל למו, הגם שכל האוכל בא על-ידי עבודתם; וכן, הגם שרוב אוכל בא על-ידי הצדיקים וזכותם, שמסירים את הקוצים המעכבים את השפע, בכל-זאת ימצא ביניהם שנספה ברעב, ודי לו בקב חרובין, וזה מפני שה' יודע שאם יהיה לו עושר לא תספיק זכותו כל-כך להוריד השפע, כמו שאם הרשים יהיה להם לחם לא ישכירו את עצמם לחרוש ולנור ניר, וזה מפלאי ההנהגה...}} " - אך פירוש זה אינו מתאים למילה "נספה" שמשמעה כלה ואובד. אם העני כלה - איך יעבוד את האדמה?! ואם הצדיק כלה - איך יוריד את השפע?!
 
ולי נראה, מכיוון שכולם מסכימים שהחצי הראשון של הפסוק מתייחס לעניים, העובדים בעבודות קשות ואינם נהנים מפרי עמלם, ייתכן שגם החצי השני מתייחס לאותם עניים, ולפי זה, כל הפסוק בא למחות על מצבם הקשה של העניים, שעובדים קשה כדי לספק לנו אוכל, וחלק מהם נספים ומתים בלא משפט צדק; אם בגלל שהמעבידים מתעללים בהם, או בגלל שהשכר שלהם אינו מספיק כדי לפרנס אותם.
 
לפי זה, הפסוק אינו בא לתאר את דרכי הצדק הא-להי, אלא למחות על אי-צדק בחברה האנושית. '''
 
אם כך, מה המשמעות המעשית של הפסוק?
 
ייתכן שהמסקנה המעשית נמצאת שני פסוקים קדימה, בפסוק 25, שגם הוא מדבר על אוכל ועל צדק: " {{צ|תוכן=צדיק אכל לשבע נפשו, ובטן רשעים תחסר}} {{צ|תוכן=}} {{צ|תוכן=}} ". הצדיק אינו רוצה ליהנות מאוכל שיצירתו כרוכה באי-צדק, ולכן הוא אוכל רק כמה שהוא צריך ולא יותר - " <span style="font-weight: bold;"> צדיק אוכל לשובע נפשו</span> "; אבל לרשעים לא אכפת מצדק, ולכן הם אוכלים בלי הגבלה, עד שחסר להם מקום בבטן - " <span style="font-weight: bold;"> ובטן רשעים תחסר</span> " ( [[ביאור:צדיק אוכל לשובע נפשו, ובטן רשעים תחסר|פירושים נוספים]] ).
 
יש כלכלנים הטוענים, שהגדלת הצריכה יוצרת מקומות תעסוקה וכך עוזרת לעניים; אך במבט גלובלי המצב שונה: במבט גלובלי, ככל שהצריכה גדולה יותר, כך יש צורך בעבודה קשה ומרובה יותר על-מנת ליצור את המוצרים שאנחנו צורכים, עבודה שרובה נעשית ע"י עניים. אם הצריכה תקטן, אמנם יהיו פחות מקומות תעסוקה, אך גם הוצאות המחיה יהיו קטנות יותר, כך שבסופו של דבר רמת החיים תהיה גבוהה יותר.
 
==מקורות==
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/mj-13-23.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2006-03-05 17:49:50.
<noinclude>
==תגובות==