ביאור:בבלי ברכות דף כו: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
. |
. |
||
שורה 51:
ברכות פרק רביעי תפלת השחר
משנה:
תפלת השחר עד חצות;
רבי יהודה אומר: עד ארבע שעות.
תפלת המנחה עד הערב <ref>עד חשכה</ref>;
רבי יהודה אומר: עד פלג המנחה. <ref>בגמרא מפרש לה.</ref>
תפלת הערב אין לה קבע <ref>כל הלילה זמנה</ref>; <ref>ובגמרא מפרש מאי לשון 'אין לה קבע'.</ref>
ושל מוספים כל היום;
רבי יהודה אומר: עד שבע שעות.
גמרא:
ורמינהו '''מצותה ''<ref>של קריאת שמע</ref>'' עם הנץ החמה כדי שיסמוך גאולה לתפלה ונמצא מתפלל ביום'''!?
כי תניא ההיא – לותיקין <ref>המקדימין למצות ומחזרים לעשות דבר בזמנו ומצותו - מקדימים לאחר הנץ החמה להתפלל; וכי תנן במתניתין – למאחרים: שלא יאחר יותר מחצות, שמשם ואילך עבר הזמן</ref>, דאמר רבי יוחנן: ותיקין היו גומרים אותה עם הנץ החמה, וכולי עלמא <ref>שאר המתפללין המאחרין - יכולין לאחר</ref> עד חצות ותו לא.
והאמר רב מרי בריה דרב הונא בריה דרבי ירמיה בר אבא אמר רבי יוחנן: טעה ולא התפלל ערבית - מתפלל בשחרית שתים; שחרית - מתפלל <u>במנחה</u> <ref>היינו אחר חצות</ref> שתים'?
כולי יומא מצלי ואזיל; עד חצות יהבי ליה שכר תפלה בזמנה, מכאן ואילך - שכר תפלה יהבי ליה, שכר תפלה בזמנה לא יהבי ליה.
איבעיא להו: טעה ולא התפלל מנחה, מהו שיתפלל ערבית שתים? אם תימצי לומר <ref>אם תשיבני בשאלתי ממה שאמרנו</ref> 'טעה ולא התפלל ערבית מתפלל שחרית שתים' - משום דחד יומא הוא, דכתיב <ref>בראשית א,ה</ref> [ויקרא אלהים לאור יום ולחשך קרא לילה] ויהי ערב ויהי בקר יום אחד, אבל הכא - תפלה במקום קרבן היא, וכיון דעבר יומו - בטל קרבנו <ref>ואינו מקריבו ביום אחר אם זמנו קבוע, כגון מוספים של כל יום ויום</ref>? או דילמא כיון ד'צלותא רחמי היא', כל אימת דבעי מצלי ואזיל?
תא שמע דאמר רב הונא בר יהודה אמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן: טעה ולא התפלל מנחה - מתפלל ערבית שתים, ואין בזה משום דעבר יומו בטל קרבנו.
מיתיבי: '<ref>קהלת א,טו</ref> מעות לא יוכל לתקון וחסרון לא יוכל להמנות:
'מעות לא יוכל לתקון' - זה שבטל קרית שמע של ערבית וקרית שמע של שחרית, או תפלה של ערבית או תפלה של שחרית;
'וחסרון לא יוכל להמנות' זה שנמנו חביריו לדבר מצוה ולא נמנה עמהם.
אמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן: הכא במאי עסקינן? - שבטל במזיד.
אמר רב אשי: דיקא נמי, דקתני 'בטל' ולא קתני 'טעה - שמע מינה.
{{ביאור:עמוד ב}}
תנו רבנן: 'טעה ולא התפלל מנחה בערב שבת - מתפלל בליל שבת שתים;
טעה ולא התפלל מנחה בשבת - מתפלל במוצאי שבת שתים של חול; מבדיל בראשונה <ref>פעם ראשונה מתפלל בשביל תפלה של עכשיו, לפיכך אומר בה הבדלה בחונן הדעת; והשניה היא בשביל תשלומי תפלת שבת -</ref> ואינו מבדיל בשניה, ואם הבדיל בשניה ולא הבדיל בראשונה - שניה עלתה לו <ref>בשביל תפלת מוצאי שבת</ref>, ראשונה לא עלתה לו <ref>שאינה כלום: שאין לו להקדים תפלה שעבר זמנה לתפלה שזמנה עכשיו; והשניה נמי לא עלתה לו לשל שבת: הואיל והבדיל בה - גילה דעתו שאינה של שבת, והיא תחשב לשל ערבית</ref>.' - למימרא דכיון דלא אבדיל בקמייתא כמאן דלא צלי דמי, ומהדרינן ליה; ורמינהו: '''טעה ולא הזכיר גבורות גשמים בתחיית המתים ושאלה בברכת השנים - מחזירין אותו; הבדלה בחונן הדעת אין מחזירין אותו מפני שיכול לאומרה על הכוס'''!?
קשיא.
איתמר: רבי יוסי ברבי חנינא אמר: תפלות - אבות תקנום <ref>כדקתני בברייתא לקמיה</ref>; רבי יהושע בן לוי אמר: תפלות - כנגד תמידין תקנום <ref>אנשי כנסת הגדולה</ref>.
תניא כוותיה דרבי יוסי ברבי חנינא ותניא כוותיה דרבי יהושע בן לוי:
תניא כוותיה דרבי יוסי ברבי חנינא: 'אברהם תקן תפלת שחרית שנאמר <ref>בראשית יט,כז</ref> וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם [את פני ה’], ואין עמידה אלא תפלה, שנאמר <ref>תהלים קו,ל</ref> ויעמד פינחס ויפלל [ותעצר המגפה];
יצחק תקן תפלת מנחה, שנאמר <ref>בראשית כד,סג</ref> ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב [וישא עיניו וירא והנה גמלים באים], ואין שיחה אלא תפלה, שנאמר <ref>תהלים קב,א</ref> תפלה לעני כי יעטף ולפני ה' ישפוך שיחו;
יעקב תקן תפלת ערבית, שנאמר <ref>בראשית כח,יא</ref> ויפגע במקום וילן שם [כי בא השמש ויקח מאבני המקום וישם מראשתיו וישכב במקום ההוא], ואין פגיעה אלא תפלה, שנאמר <ref>ירמיהו ז,טז</ref> ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל תשא בעדם רנה ותפלה ואל תפגע בי [כי אינני שמע אתך]’;
ותניא כוותיה דרבי יהושע בן לוי: 'מפני מה אמרו "''תפלת השחר עד חצות''"? - שהרי תמיד של שחר קרב והולך עד חצות; ורבי יהודה אומר: "עד ארבע שעות", שהרי תמיד של שחר קרב והולך עד ארבע שעות <ref>רבי יהודה סבירא ליה שאין תמיד של שחר קרב אלא עד ארבע שעות</ref>;
ומפני מה אמרו "תפלת המנחה עד הערב"? - שהרי תמיד של בין הערבים קרב והולך עד הערב; רבי יהודה אומר "עד פלג המנחה", שהרי תמיד של בין הערבים קרב והולך עד פלג המנחה;
ומפני מה אמרו "תפלת הערב אין לה קבע"? - שהרי אברים <ref>של עולות</ref> ופדרים <ref>של שאר קרבנות שנזרק דמן קודם שקיעת החמה</ref> שלא נתעכלו מבערב קרבים והולכים כל הלילה <ref>וכנגדן תקנו תפלת ערבית</ref>;
ומפני מה אמרו "של מוספין כל היום"? - שהרי קרבן של מוספין קרב כל היום; רבי יהודה אומר "עד שבע שעות", שהרי קרבן מוסף קרב והולך עד שבע שעות;
ואיזו היא 'מנחה גדולה'? - משש שעות ומחצה ולמעלה <ref>אם בא להקדים תמיד של בין הערבים - אינו יכול להקדימו קודם שש שעות ומחצה, ד'בין הערבים' כתיב ביה [שמות כט,לט]: מכי ינטו צללי ערב: משהחמה נוטה למערב, דהיינו משש שעות ומחצה ולמעלה, דאמר מר 'חצי שש וחצי שבע חמה עומדת בראש כל אדם באמצע הרקיע' <small>פסחים צד.</small></ref>;
ואיזו היא 'מנחה קטנה'? - מתשע שעות ומחצה ולמעלה <ref>זמן תמיד של בין הערבים בכל יום מתשע שעות ומחצה ולמעלה, כדתנן ב'תמיד נשחט' <small>פסחים נח.</small> 'נשחט בשמונה ומחצה וקרב בתשע ומחצה', והתם מפרש טעמא</ref>.'
איבעיא להו: רבי יהודה, פלג מנחה קמא קאמר או פלג מנחה אחרונה קאמר <ref>חלק את שתי שעות ומחצה הנותרים ביום, ותמצא פלג אחרון של מנחה מי"א שעות חסר רביע ולמעלה</ref>?
תא שמע, דתניא: '''רבי יהודה אומר: פלג המנחה אחרונה אמרו, והיא י"א שעות חסר רביע'''.
נימא תיהוי תיובתיה דרבי יוסי ברבי חנינא?
אמר לך רבי יוסי ברבי חנינא: לעולם אימא לך תפלות אבות תקנום, ואסמכינהו רבנן אקרבנות; דאי לא תימא הכי <ref>דמודה רבי יוסי ברבי חנינא דרבנן אסמכינהו אקרבנות</ref> - תפלת מוסף לרבי יוסי ברבי חנינא מאן תקנה? אלא תפלות אבות תקנום, ואסמכינהו רבנן אקרבנות <ref>אלא על כרחך רבנן אסמכינהו אקרבנות, וכי עיינו במוספין ולא מצאו תפלה כנגדה - עמדו הם ותקנוה</ref>.
רבי יהודה אומר עד ארבע שעות:
איבעיא להו: עד ועד בכלל <ref>לרבי יהודה הוא דקא בעי, דאילו לרבנן - עד ולא עד בכלל</ref> או דלמא עד ולא עד בכלל?
תא שמע: '''רבי יהודה אומר: עד פלג המנחה'''; אי אמרת בשלמא 'עד <u>ולא</u> עד בכלל', היינו דאיכא בין רבי יהודה לרבנן, אלא אי אמרת 'עד ועד בכלל', רבי יהודה
| |||