ביאור:משלי יא: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תושלב"ע
שורה 41:
:{{ביאור:אות-פסוק|משלי|יא|כ}} תּוֹעֲבַת יְהוָה {{ב|עִקְּשֵׁי לֵב|עקומים ורעים בפנימיותם|עקש}}, וּרְצוֹנוֹ {{ב|תְּמִימֵי דָרֶךְ|מושלמים וטובים גם במעשיהם|משלי יא כ}}.
:{{ביאור:אות-פסוק|משלי|יא|כא}} {{ב|יָד לְיָד|בסופו של דבר|יד ליד לא יינקה}} לֹא {{ב|יִנָּקֶה|ייפטר מעונש|נקי}} רָּע, וְזֶרַע צַדִּיקִים נִמְלָט.
:{{ביאור:אות-פסוק|משלי|יא|כב}} {{ב|נֶזֶם זָהָב בְּאַף חֲזִיר|כמו תכשיט חיצוני, שאינו יכול לייפות גוף מכוער|משלי יא כב}}, {{ב|אִשָּׁה יָפָה|כך יופי חיצוני, אינו יכול לייפות פנימיות מכוערת -}} וְסָרַת {{ב|טָעַם|פנימיות, מידות טובות ושכל|טעם}}.
:{{ביאור:אות-פסוק|משלי|יא|כג}} תַּאֲוַת צַדִּיקִים {{ב|אַךְ טוֹב|שיהיה רק טוב לכולם|משלי יא כג}}, תִּקְוַת רְשָׁעִים {{ב|עֶבְרָה|שיהיה כעס, צרה ואסון בעולם}}.
 
{{כותרת-קטנה|נתינה וברכה}}
{{הע-שמאל|פסוקים בנושאים דומים|קשר בין גוף לרוח בספר משלי}}
:{{ביאור:אות-פסוק|משלי|יא|כד}} יֵשׁ מְפַזֵּר וְנוֹסָף עוֹד, וְחוֹשֵׂךְ מִיֹּשֶׁר אַךְ לְמַחְסוֹר.
:{{ביאור:אות-פסוק|משלי|יא|כד}} {{ב|יֵשׁ מְפַזֵּר וְנוֹסָף עוֹד|יש מקרים שבהם אדם נוהג בפזרנות מוגזמת ומרוויח ([[הגאון מווילנה על משלי יא כד|הגאון מווילנה]])}}, {{ב|וְחוֹשֵׂךְ מִיֹּשֶׁר|אך כשאדם נוהג בקמצנות מוגזמת, ואינו נותן כשראוי לתת|חסך}} - {{ב|אַךְ לְמַחְסוֹר|הוא יכול רק להפסיד|משלי יא כד}}.
:{{ביאור:אות-פסוק|משלי|יא|כה}} נֶפֶשׁ בְּרָכָה תְדֻשָּׁן, וּמַרְוֶה גַּם הוּא יוֹרֶא.
:{{ביאור:אות-פסוק|משלי|יא|כה}} נֶפֶשׁ {{ב|בְּרָכָה|המברך את הזולת ברוחניות}} {{ב|תְדֻשָּׁן|יזכה לשפע בגשמיות|משלי יא כה}}, {{ב|וּמַרְוֶה|והמרווה את צמאונו של הזולת בגשמיות}} גַּם הוּא {{ב|יוֹרֶא|יוכל להורות, ללמד חכמה ברוחניות}}.
:{{ביאור:אות-פסוק|משלי|יא|כו}} מֹנֵעַ בָּר יִקְּבֻהוּ לְאוֹם, וּבְרָכָה לְרֹאשׁ מַשְׁבִּיר.
{{הע-שמאל|פסוקים בנושאים דומים|אחריות המנהיגים כלפי העם}}
:{{ביאור:אות-פסוק|משלי|יא|כז}} שֹׁחֵר טוֹב יְבַקֵּשׁ רָצוֹן, וְדֹרֵשׁ רָעָה תְבוֹאֶנּוּ.
:{{ביאור:אות-פסוק|משלי|יא|כו}} {{ב|מֹנֵעַ בָּר|מנהיג הגורם במעשיו לכך שלציבור יחסר אוכל|משלי יא כו}} {{ב|יִקְּבֻהוּ|יקללו אותו}} {{ב|לְאוֹם|כל העם, הציבור}}, {{ב|וּבְרָכָה|הציבור יברך את-}} {{ב|לְרֹאש מַשְׁבִּיר|המנהיג הדואג לכך שלציבור יהיה אוכל}}.
:{{ביאור:אות-פסוק|משלי|יא|כח}} בּוֹטֵחַ בְּעָשְׁרוֹ הוּא יִפֹּל, וְכֶעָלֶה צַדִּיקִים יִפְרָחוּ.
:{{ביאור:אות-פסוק|משלי|יא|כז}} {{ב|שֹׁחֵר טוֹב|המשתדל לעשות טוב לעולם|שיחר}} {{ב|יְבַקֵּשׁ רָצוֹן|למעשה פועל בכך גם למען הרצונות האישיים שלו|רצון}}, {{ב|וְדֹרֵשׁ רָעָה|והמשתדל לעשות רע לעולם|דרש}} {{ב|תְבוֹאֶנּוּ|הרע יגיע בסופו של דבר גם אליו, כי העולם הוא גם שלו|משלי יא כז}}.
:{{ביאור:אות-פסוק|משלי|יא|כט}} עוֹכֵר בֵּיתוֹ יִנְחַל רוּחַ, וְעֶבֶד אֱוִיל לַחֲכַם לֵב.
 
{{כותרת-קטנה|היחס הראוי לרכוש}}
:{{ביאור:אות-פסוק|משלי|יא|ל}} פְּרִי צַדִּיק עֵץ חַיִּים, וְלֹקֵחַ נְפָשׂוֹת חָכָם.
:{{ביאור:אות-פסוק|משלי|יא|כח}} {{ב|בּוֹטֵחַ|סומך ונשען, כמו על גזע עץ|בטח}} בְּעָשְׁרוֹ {{ב|הוּא יִפֹּל|כשרכושו ייפול, גם הוא ייפול יחד עמו|משלי יא כח}}, {{ב|וְכֶעָלֶה|המתייחסים לעשרם כאל עלה נידף, ויודעים שאי אפשר להישען עליו([[הגאון מווילנה על משלי יא כח|הגאון מווילנה]])}} צַדִּיקִים יִפְרָחוּ.
:{{ביאור:אות-פסוק|משלי|יא|לא}} הֵן צַדִּיק בָּאָרֶץ יְשֻׁלָּם, אַף כִּי רָשָׁע וְחוֹטֵא.
:{{ביאור:אות-פסוק|משלי|יא|כט}} {{ב|עוֹכֵר|מקלקל ומשחית|עכר}} בֵּיתוֹ יִנְחַל {{ב|רוּחַ|אויר, כלומר לא יישאר לו כלום|רוח = אויר בלי תוכן}}, וְעֶבֶד {{ב|אֱוִיל|ולכן, המנהל את משק ביתו בשטחיות|אויל}} {{ב|לַחֲכַם לֵב|סופו שיצטרך לעבוד בשביל מי שניהל את משק ביתו בחכמה|כלכלה ביתית חכמה}}.
 
{{כותרת-קטנה|גמולם של צדיקים בעולם הזה ובעולם הבא}}
:{{ביאור:אות-פסוק|משלי|יא|ל}} {{ב|פְּרִי צַדִּיק|התוצאה של הימצאות בקרבת הצדיק|פרי כמשל לתוצאה או גמול}} {{ב|עֵץ חַיִּים|הצלה ממוות גשמי או רוחני|עץ חיים}}, {{ב|וְלֹקֵחַ נְפָשׂוֹת חָכָם|ולכן החכם לוקח את תלמידיו ומביא אותם אל הצדיק|משלי יא ל}}.
:{{ביאור:אות-פסוק|משלי|יא|לא}} הֵן צַדִּיק {{ב|בָּאָרֶץ|בעולם הזה, בעודו בחיים}} {{ב|יְשֻׁלָּם|נענש על חטאיו}}, {{ב|אַף כִּי|קל וחומר|אף כי}} {{ב|רָשָׁע וְחוֹטֵא|שגם הרשע יענש על חטאיו, בחייו או לאחר מותו (ראו [[מ"ג משלי יא לא|במפרשים]])}}.
<קטע סוף=פרק יא/>
{{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|משלי|יא}}