ביאור:משלי יז ו: הבדלים בין גרסאות בדף

 

אולם, האדם הוא היצור היחיד ששואף שיהיו לו גם נכדים - כשלאדם יש נכדים, הדבר מעיד על כך שהוא הצליח לעמוד במשימות הרבה יותר קשות - לגדל את הילדים שלו ולחנך אותם, עד שהצליחו להוליד ילדים משל עצמם; אדם שיש לו נכדים, ראוי לכבוד רב אפילו יותר מאדם שיש לו ילדים.

 

זה, אולי, פירוש החצי הראשון של הפסוק ( [[ביאור:משלי יז ו]] ): " {{צ|תוכן=עטרת זקנים - בני בנים}} {{צ|תוכן=, ותפארת בנים אבותם}} ": '''

לפסוק זה יש משמעות מעשית לגבי המצוה {{צמ|תוכן=מפני שיבה תקום, <span style="text-decoration:underline">והדרת פני זקן,</span> ויראת מאלהיך אני ה'|מקור=ויקרא יט לב}}- כל אדם שיש לו נכדים ראוי לכבוד כמו של <span style="font-weight: bold;"> זקן</span> . '''

 

 

::* [[ביאור:ליהנות מכל העולמות|איך לזכות לעטרת זו?]]