רמב"ם על גיטין ו: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 4:
 
===[[משנה גיטין ו א|משנה א]]===
<קטע התחלה=א/>כבר נקדם לנו בפרק בהשני (הלכה ה) ששליח קבלה כשהגיע הגט לידו הרי הוא כאילו הגיע לידה, לפי שהוא מורשה.
 
והלכה כרבן שמעון בן גמליאל, שאמר "טול לי" לשון קבלה הוא:<קטע סוף=א/>
 
===[[משנה גיטין ו ב|משנה ב]]===
<קטע התחלה=ב/>'''וקרע''' - אינו מתנאיםמתנאיו שיקרע על כל פנים, ואמנם רוצה לומר שאם קרעו שיעידו על כך.
 
ונערהו'''נערה המאורסה''' - כבר בארנו משפטיה בפרק עשירי מנדרים.
 
ומה שאמר '''היא ואביה''' - רוצה לומר או היא או אביה. ומי שהיא יכולה לשמור גיטה הרי היא גם כן תקבל גיטה אחר מיתת אביה. והיותה יכולה לשמור גיטה היא שתהיה מבחנת בין גיטה לדבר אחר.
 
ומי שהיא יכולה לשמור גיטה הרי היא גם כן תקבל גיטה אחר מיתת אביה והיותה יכולה לשמור גיטה היא שתהיה מבחנת בין גיטה לדבר אחר.
 
ואין הלכה כרבי יהודה:<קטע סוף=ב/>
 
===[[משנה גיטין ו ג|משנה ג]]===
<קטע התחלה=ג/>אין הלכה כרבי אליעזר, מטעם שהיא לא עשתה אותו שליח אלא לקבל לה גיטה במקום פלוני, וכל זמן שעבר נתבטל השליחות.
 
וכבר נתבאר לך הכוונה, שאם היה דעת הבעל להתנות שיתן לה הגט במקום פלוני, ולא קיים התנאי, בטל הגט.

ואם אמר '''הרי היא במקום פלוני''', אמנם רצה להודיעו באיזה מקום היא בלבד, ולא ליחד מקום לתת באותו מקום ולא במקום אחר, לפיכך בכל מקום שנתנו לה כשר:<קטע סוף=ג/>
 
===[[משנה גיטין ו ד|משנה ד]]===
שורה 32:
ו'''מפרש''' - המפרש בים.
 
ו'''יוצא בשייראבשיירה''' - היוצא בדרך ללכת במדבר עם השייראהשיירה.
 
ודי לאלומאלו באמרם '''כתבו''' בלבד, ואף על פי שלא אמרו "ותנו", לפי שהעניין מחייב שהוא גם כן רצה שיתנו לה גט ושיגרשנה מרשותו.
 
והלכה כרבי שמעון שזורי:<קטע סוף=ה/>
 
===[[משנה גיטין ו ו|משנה ו]]===
<קטע התחלה=ו/>'''רצה לשחק בה''' - כשלא היה שם עניין מורה על כוונתו, כמו שסיפר בזה המעשה.
 
והלכה כרבן שמעון בן גמליאל:<קטע סוף=ו/>
 
===[[משנה גיטין ו ז|משנה ז]]===
<קטע התחלה=ז/>אינו מן הנמנע שבית דין הגדול לא יהיו בקיאין בכתיבה, לפי שהתנאי בבית דין שיהיו חכמים לא שיהיו סופרים .

ואמרו '''אחד כותב וכולן חותמין''' - לפי שהתנה בזה והצריך.

וצריך למגרש שיאמר כמו שסדרושסידרו, שהוא כשאמר לרבים כתבו"כתובו" יבאר ויאמר כל אחד מכם בפני עצמו, ואם אמר לרבים חתמו"חתומו" יבאר ויאמר כל שנים מכם אי זה שנים מכם שיהיו, ואם אמר לרבים "הוליכו גט לאשתי" יבאר ויאמר אחד מכם איזה שיהיה. והוא עניןעניין מה שאמרו כתבו"כתובו כל חד מנכון, חתומו כל תרי מנכון, אובילו כל חד מנכון".

וכל זהזמן שלא יבאר '''כולם חותמין''' כמו שזכר, אמנם שנים משום עדים והשאר משום תנאי, ולכך אין אנו קפדין בשאר היותן פסולין או קרובין או שנתאחר עדותן זמן מרובה, לפי שהם תנאי, לעדיםלא עדים.
 
ומזה הטעם אנו אומרים שעדי הגט אין חותמין אלא זה בפני זה, שאנו חוששין שיאמר "כולכם" ויעידו מקצתם, ותחשוב האשה שהוא גט כשר אחר שיש בו שני עדים, ומתנאיו שיעידו כולם כמו שזכר.
 
והלכה כרבי יוסי:<קטע סוף=ז/>