ביאור:משלי ד יב: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
.
 
.
שורה 23:
2. ע"פ מלבי"ם, הפסוק מדבר על התקדמות רוחנית - בדרך התורה: " {{צ|סוג=mfrj|תוכן=לפעמים הולך האדם בדרך}} {{צ|סוג=mfrj|תוכן=התורה <span style="font-weight: bold;"> בהליכה</span> פשוטה, שיקיים המצוות כפי הדין והחיוב, וזה <span style="font-weight: bold;"> בלכתך</span> ; ואז צריך <span style="font-weight: bold;"> שלא יצרו צעדיו</span> , רוצה לומר, שלא יתעצל במצוות, ויעשם כמצוותם, וילך בדרך הרגיל. ולפעמים הולך האדם בדרך התורה <span style="font-weight: bold;"> במרוצה</span> , דהיינו שעושה במידת חסידות ורץ בהתלהבות גדול להוסיף סייגים וגדרים וקדושה ופרישות, ואז צריך להיזהר ממכשול, כמו ארבעה שנכנסו לפרדס שאחד קיצץ בנטיעות, ועל זה אמר <span style="font-weight: bold;"> ואם תרוץ לא תכשל</span> }} ".
 
לפי זה, העצה של החכם בקטע זה נמצאת בפסוק הבא - פסוק 13: {{צ|תוכן=החזק במוסר, אל תרף!}}, כלומר, כדי שתוכל <span style="font-weight: bold;"> ללכת</span> בדרך התורה בלי להתעצל ולהתרשל בקיום מצוות, וכדי שתוכל <span style="font-weight: bold;"> לרוץ</span> בדרך התורה בלי להיכשל ולהישבר, אתה צריך להחזיק תמיד [[ביאור:מוסר = א. צרות, ב. ביקורת|במוסר = ביקורת]] ; אתה צריך לוודא שתמיד יהיה מישהו מבחוץ שבודק את דרכיך ומסוגל להזהיר ולמתוח עליך ביקורת בעת הצורך, או לפחות לקרוא בספרי מוסר שיזכירו לך למתוח ביקורת על עצמך. ספרי מוסר הם ספרים שמטרתם לעורר את האדם ולהזכיר לו את חובותיו העיקריות בחיים, וכך עוזרים לו ש" <span style="font-weight: bold;"> בלכתך לא יצר צעדך</span> " - לא תתרשל בקיום חובותיך, " <span style="font-weight: bold;"> ואם תרוץ לא תכשל</span> " - אם תרצה לקבל על עצמך משימות חדשות - הדבר לא יכשיל אותך ולא ישכיח ממך את החובות העיקריות. '''
 
'''
 
3. ע"פ מלבי"ם, הפסוק הקודם - פסוק 11 - מדבר על החובה לאזן את המידות הנפשיות (כמו פסוקים אחרים שמדברים על דרך האמצע, ע"פ מלבי"ם; ראו [[ביאור:שביל הזהב|שביל הזהב]] ): {{צ|סוג=mfrj|תוכן= <span style="font-weight: bold;"> הדרך</span> הוא... הישר, <span style="font-weight: bold;"> והמעגל</span> הוא... הסיבובי. והאדם צריך ללכת בדרך האמצעי שהוא הדרך הישר הקבוע, והוא דרך החכמה, כמו דרך הרחמים, דרך הבושת, דרך הענוה, וכדומה; ועל זה אמר <span style="font-weight: bold;"> בדרך חכמה הוריתיך</span> . אמנם, לפעמים צריך להטות מדרך הישר וללכת במעגל, שהוא הדרך הסיבובי, אם אין מגיע אל מחוז החפץ בדרך הישר (כגון, אם יש עיכוב בדרך הישר, הר ורכסים וכדומה), כמו מי שנוטה בטבעו אל הכילות [קמצנות], אי אפשר שיילך בדרך האמצעי שהוא דרך הנדיבות, [אלא] רק צריך להטות אל קצה האחר שהוא מידת הפזרנות, שהוא המעגל, שעל-ידו יתרגל לבוא אל הדרך הישר האמצעי שהוא מידת הנדיבות. ובזה צריך לידע איך יגיע על-ידי המעגל ויסבב בו אל דרך הישר, ועל-זה אמר <span style="font-weight: bold;"> הדרכתיך במעגלי יושר</span> - היינו, שיידע יושר המעגל, בל יטה אל צד האחר...}}.
 
לפי זה, יש לפרש שגם הפסוק שלנו - פסוק 12 - מדבר על התקדמות בחיים הנפשיים; החכם מבטיח לבנו, שאם ילך <span style="font-weight: bold;"> בדרך החכמה</span> יהיה תמיד באמצע הדרך - אף פעם לא יהיה קיצוני מדי, ולכן: '''