ביאור:משלי יב כה: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
.
 
.
שורה 1:
 
[[ביאור:דאגה = חשש טבעי מפני אבדן של דבר חשוב|הדאגה היא אינסטינקט טבעי וחשוב של אחריות כלפי העתיד]] , אולם לפעמים היא חורגת ממקומה ומשתלטת על כל מחשבותיו של האדם. ספר משלי ומפרשיו מציעים מספר דרכים להתגבר על בעיה זו: '''
 
{{צמ|תוכן=דאגה בלב איש - ישחנה, ודבר טוב ישמחנה|מקור=משלי יב כה}}'''
 
כאשר <span style="font-weight: bold;"> דאגה</span> משתלטת ומושלת <span style="font-weight: bold;"> בלב</span> ( [[ל-ביאור:לב = אות-יחסמקום שמציינת פניה מדבר אל דבר, קירבה בזמן, מטרת פעולה, שייכות, תוצאת פעולה, יחס הפעול, לפי-, על אודות-vהמחשבות|= מקום המחשבות]] ) של האדם, הוא צריך לעשות שני דברים: <span style="font-weight: bold;"> יַשְׁחֶנָּה, ודבר טוב יְשַׂמְּחֶנָּה</span> . '''
 
==ישחנה = יגרום לה להשתחוות לו '''
שורה 17:
 
==ודבר טוב ישמחנה==
החצי השני של הפסוק נותן עצה נוספת - <span style="font-weight: bold;"> לשמח</span> את הדאגה על-ידי <span style="font-weight: bold;"> דבר טוב</span> = דיבור טוב (ע"ע [[ביאור:דבר = דיבור|דבר = דיבור]] ). ניתן להסביר עצה זו לפי כל אחד מהפירושים לחצי הראשון:
 
1. על-פי העצה " <span style="font-weight: bold;"> יסיחנה מדעתו</span> ", יש לפרש שגם " <span style="font-weight: bold;"> ודבר טוב ישמחנה</span> " היא עצה להתמודדות עצמאית של האדם עם דאגותיו, בכך שידבר עם עצמו על דברים שמחים: " {{צ|סוג=mfrj|תוכן=שיעלה על ליבו ציורים טובים, מתנגדים לציורי הדאגה, למשל יצייר שאחריתו טוב, שביתו יעמוד נכון, שהוא מלא ברכת ה', ושיש}} {{צ|סוג=mfrj|תוכן=תקוה לאחריתו... <span style="font-weight: bold;"> ישמחנה בדבר טוב</span> , ועל-ידי ציור טוב לעומת ציור הרע והמעציב ישמח אותה... <span style="font-weight: bold;"> שיסיח</span> אותה לאחרים, רוצה לומר, לרעיונות אחרות טובות ומשמחות}} {{צ|סוג=mfrj|תוכן=}} " (מלבי"ם); {{צ|סוג=mfrj|תוכן= <span style="font-weight: bold;"> דבר טוב</span> הוא אם יכול לעצור כוח <span style="font-weight: bold;"> לשמח</span> את הדאגה ולחשוב כי לטובה בא מה שבא}} (מצודת דוד); בפרט, לימוד דברי תורה וחכמה יכול לשמח את האדם ולהשכיח ממנו את הדאגות: {{צ|סוג=mfrj|תוכן=יעסוק בתורה, והיא תשמח את הדאגה שבלבו ותצילנו ממנה}} (רש"י).