ביאור:משלי ב ג: הבדלים בין גרסאות בדף

הקטע מעורר כמה שאלות: '''

 

::*מדוע נאמר {{צ|תוכן=אז תבין יראת ה', ודעת אלהים תמצא}}, והרי מי ש{{צ|תוכן=יקרא לבינה}} יוכל להבין דברים רבים, לא רק את יראת ה'?

::*מה הקשר בין {{צ|תוכן=אם לבינה תקרא... אז תבין יראת ה'}} לבין {{צ|תוכן= <span style="text-decoration:underline">כי</span> ה' יתן חכמה, מפיו דעת ותבונה, יצפן לישרים תושיה, מגן להלכי תם}}? מדוע {{צ|תוכן=ה' יתן חכמה...}} הוא הסיבה ל{{צ|תוכן=אז תבין יראת ה'}}?

בפרק הקודם נאמר {{צמ|תוכן=חכמות בחוץ תרנה, ברחבות <span style="text-decoration:underline">תתן קולה</span> |מקור=משלי א כ}}, כלומר, החכמה  מתאמצת ומשקיעה כדי שימצאו אותה; אבל לגבי בינה המצב הפוך - האדם צריך להתאמץ ולהשקיע כדי לזכות לבינה: {{צ|תוכן=אם לבינה תקרא, לתבונה <span style="text-decoration:underline">תתן קולך</span> }}{{קטן|(אמנם במקום אחר נאמר: {{צמ|תוכן=הלא חכמה תקרא, ותבונה <span style="text-decoration:underline">תתן קולה</span> |מקור=משלי ח1}}, כלומר, גם התבונה קוראת, כמו החכמה; וכן {{צמ|תוכן= <span style="text-decoration:underline">אמר לחכמה אחתי את</span> ומדע לבינה תקרא|מקור=משלי ז4}}- האדם צריך לפנות גם לחכמה, כמו לבינה)|}}.

 

תקשיב</strong>

ותטה<strong>

אותם לכיוון חיובי -<strong>

לתבונה</strong>

 

הפסוק {{צ|תוכן=אז תבין יראת ה', ודעת אלהים תמצא}} מלמד, שפסגת התבונה והדעת היא<strong>

את<strong>

דעת אלהים</strong>

 

הפסוק {{צ|תוכן=כי ה' יתן חכמה, <span style="text-decoration:underline">מפיו</span> דעת ותבונה}} רומז ליצירת האדם - לרגע שה' נופח נשמת חיים<strong>

,<strong>

דעת ותבונה</strong>

 

'''

לפי חלק ממדרשי חז"ל וחלק מהתרגומים (ראו פירוט ב"דעת מקרא" לפסוק 3), יש לנקד את הפסוק אחרת: {{צ|תוכן=כי אֵם לבינה תקרא}}, כלומר, יש להתייחס אל הבינה בכבוד ואהבה כאל אֵם; בדומה לפסוק {{צמ|תוכן=אמר לחכמה 'אחתי את', ו'מדע' <span style="text-decoration:underline">לבינה</span> <span style="text-decoration:underline">תקרא</span> |מקור=משלי ז ד}}(מודע = קרוב משפחה). '''

 

 

'''

<div class="advanced">

 

[נכתב ב-23:29:20  15.04.2007] '''