ביאור:לץ: הבדלים בין גרסאות בדף

::* [[ביאור:בחן את עצמך - האם אתה לץ?|הם שונאים לשמוע דברי ביקורת ותוכחה]] - גם מאנשים פשוטים, גם מההורים שלהם, וגם מחכמים.

::*הם יהירים, עוברים עבירות מתוך זלזול במצוות; {{צמ|תוכן=זד יהיר <span style="text-decoration:underline">לץ</span> שמו, עושה בעברת זדון|מקור=משלי כא כד}}( [[ביאור:זד = אדם רע שגם מתגאה ובטוח שהוא צודק|''זד''= עושים מעשים רעים מתוך גאווה]] )

בניגוד ל [[כ-ביאור:כסיל = אות-יחסאדם שמציינתרע דמיון,שהוא שוויון, ערך מקורב, זמןגם מקורבsilטיפש|''כסיל''= הטיפש הרע]] , שאותו אפשר לחנך (גם אם בקושי רב) - [[ביאור:את מי אי אפשר לחנך|את הלץ אי-אפשר לחנך]] :

::* [[חכמותביאור:למה וכסילותלהתרחק - מי תנצח?-08מלצים|אין טעם לייסר את הלץ או להוכיח אותו, כי זה יגרום לשנאה ולקלון]] ( משלי ט7-8): {{צ|תוכן= <span style="text-decoration:underline">יוסר</span> <span style="text-decoration:underline">לץ</span> לוקח לו קלון, ומוכיח לרשע - מומו. אל <span style="text-decoration:underline">תוכח</span> <span style="text-decoration:underline">לץ</span> פן ישנאך..}}.

::* [[ביאור:גרש את הלץ מבית המדרש|צריך לגרש את הלץ מבית המדרש, כדי למנוע את השנאה ואת הקלון]] (משלי כב 10): {{צ|תוכן= <span style="text-decoration:underline">גרשׁ לץ</span> , ויצא מדון, וישׁבת דין וקלון}}

::*ולכן, [[ביאור:הלץ רצה פעם אחת ללמוד חכמה, אך לא מצא חכם שיסכים לקבל אותו לשיעור; והנבון הצליח להתקבל בקלות לכל השיעורים שבהם לומדים דעת|גם כאשר הלץ רוצה ללמוד חכמה - הוא לא מוצא מי שיסכים ללמד אותו]] (משלי יד 6) : " {{צ|תוכן=בקש <span style="text-decoration:underline">לץ</span> חכמה <span style="text-decoration:underline">ואין</span> , ודעת לנבון נקל}} <span dir="rtl" lang="he">

::* [[ביאור:ענישה עקיפה - לץ ופתי|המקרה היחיד שבו צריך לייסר את הלץ הוא, כאשר יש פתיים שעלולים לשמוע את דבריו ולהתפתות ללכת בדרכו]] . זה כמובן לא יחזיר את הלץ למוטב, וזה גם עלול להביא קלון על מי שמייסר אותו, אך זה חיוני כדי להציל את הפתיים (משלי יט 25): {{צ|תוכן= <span style="text-decoration:underline">לץ תכה</span> ופתי יערים, והוכח לנבון יבין דעת...}}

::*משלי כ1: {{צ|תוכן=לץ היין, הומה שכר, וכל שוגה בו לא יחכם}} - נראה לי שהפסוק מדבר לא על אדם לץ, אלא על כך שהיין הוא לץ (בהשאלה) - היין לועג לחכמתו של האדם ועושה ממנו צחוק ( [[ביאור:לץ היין, הומה שכר, וכל שוגה בו לא יחכם - כמה פירושים|פירוט]] ). '''